ייסורי טרכטנברג

ראש הממשלה, אריאל שרון, מתכוון לאחד את גביית הביטוח הלאומי וגביית מס ההכנסה, במסגרת תוכנית לייעול המגזר הציבורי; מחרתיים תדון בכך הממשלה בישיבתה השבועית. במשרד רה"מ ובמשרד האוצר מעריכים כנראה כי התוכנית תתקבל בממשלה. זאת בין היתר לנוכח תחושת החירום הכלכלית, ההחרפה בביצועי המשק וגם התקופה - השרים העומדים לעזוב את משרדיהם לא ייאבקו.

"התפר בין הממשלות הוא הזמן הראוי לקבלת החלטה על שינויים אלה", אומר מנכ"ל משרד רה"מ, אביגדור יצחקי. "אנחנו רוצים להעביר החלטה עקרונית, כך שלקראת כניסת השרים לממשלה הבאה כולם יידעו מהם תפקידיהם".

הצעת ההחלטה הוגשה לממשלה בתחילת השבוע, במסגרת דיון בהמלצות צוות בראשותו של יצחקי לייעול המגזר הציבורי. בעבר, החל ב-54', נדונו תוכניות לאיחוד הגבייה במסגרת מס ההכנסה הן בממשלה הן בכנסת. ואולם, אלה נדחו שוב ושוב מסיבות פוליטיות.

גם עתה מתנגדים כמה שרים לסעיפים בהצעה. יתרה מזו: במשרד רה"מ ערים לכך שלצורך האיחוד דרושה היערכות מקיפה. נציבות המס והביטוח הלאומי יצטרכו בין היתר לגבש תיקוני חקיקה, לנסח נהלים, להנפיק טפסים חדשים לדיווח של הנישומים על הכנסותיהם ולאחד בסיסי מס.

אם התוכנית תאושר בקרוב, היא תחייב את הממשלה הבאה על אף שזו תוכל להכניס בה שינויים. בכל מקרה, איחוד הגבייה לא יתממש לפני 1 בינואר 2004.

העצמאות

במוסד לביטוח לאומי מעוררת ההצעה התנגדות חריפה. אחד החששות העיקריים הוא כי המוסד יהפוך, כדברי גורמים בו, למחלקה במשרד האוצר. השלכות מימוש התוכנית לאיחוד הגבייה נותחו במסמך שחיברה הסמנכ"ל למינהל מחקר ותכנון בביטוח הלאומי, לאה אחדות.

המסמך מזהיר כי ביטול הגבייה הנפרדת ישים קץ למעמדו העצמאי של גוף זה. בשנים האחרונות, מזכירים בביטוח לאומי, משרד האוצר לא העביר אליו סכומים ניכרים. ב-2001 הסתכם חובו של משרד האוצר בכ-1.2 מיליארד שקל. באחרונה החזיר משרד האוצר לביטוח הלאומי 700 מיליון שקל.

חשש נוסף מהעברת הגבייה למס ההכנסה: משרד האוצר עלול להשתמש בדמי הביטוח הלאומי להקטנת הגירעון בתקציב המדינה או לפעולות אחרות - ולא לתשלומי ביטחון סוציאלי לנזקקים. מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופ' יוחנן שטסמן, אומר: "נצטרך כל הזמן לבקש ממשרד האוצר כסף. לא נוכל לשלם קצבאות. ביטוח לאומי שאין לו גבייה - גם אין לו כסף".

שטסמן מציין כי לפני שבועיים התקבלה בכנסת החלטה במסגרת חוק ההסדרים, לפיה חשב המוסד יוכפף למשרד האוצר. החלטה זו ובנוסף איחוד הגבייה, הוא מזהיר, יגרמו לכך שמשרד האוצר ישלוט הן בכספי ההכנסות - גביית דמי ביטוח לאומי ומס בריאות - הן בהוצאות. בביטוח הלאומי אף חושדים כי מאחורי היוזמה לאיחוד הגבייה מסתתרת כוונה של משרד האוצר להשתלט על הרזרבות של המוסד, המגיעות לכ-85 מיליארד שקל. אמנם כספים אלה מופקדים כיום במשרד האוצר, אך לפי שעה הוא אינו יכול לגעת בהם.

הזיקה

כיום מתקרבת הגבייה של המוסד לביטוח לאומי למלוא הפוטנציאל - 96%. הדבר מוסבר בכך, שהאזרחים מקשרים בין תשלומים אלה ובין זכויותיהם לגמלאות ולשירותי בריאות. בביטוח הלאומי חוששים כי איחוד הגבייה עם מס ההכנסה יוביל לניתוק זיקה זו. התוצאה עלולה להיות השתמטות גם מתשלום דמי הביטוח הלאומי, שתוביל לצמצום בהכנסותיו ולקושי בהעברת הקצבאות למבוטחים.

יצחקי דוחה את הטענה. "קצבאות הביטוח הלאומי ניתנות לפי חוק ואינן תלויות בהיקף הגבייה של המוסד", הוא אומר. "הראייה לכך היא שכאשר נוצר חסר בתקבולי המוסד, הממשלה מעבירה לו כספים. לעומת זאת כאשר יש עודף, הביטוח הלאומי מעביר כספים אלה לחשב הכללי. עלות התשלומים של הביטוח הלאומי מוטלת במלואה, בסופו של דבר, על תקציב המדינה".

הכפילות

בהצעת ההחלטה שהוגשה לממשלה הוצגו חסרונות הגבייה הן על ידי מס הכנסה הן על ידי הביטוח לאומי: התפתחות ביורוקרטיה גדולה, שלקיומה נדרשים משאבים ניכרים; הכבדה על האזרחים, הנאלצים לפעול מול שתי מערכות גבייה.

איחוד שתי המערכות, אומר יצחקי, יקל על האזרחים ויקטין את הביורוקרטיה. "הנתונים על ההכנסה של העובדים מוגשים על ידי המעסיקים בשני טפסים - פעם לביטוח הלאומי ופעם למס ההכנסה. ואולם, הביטוח הלאומי נסמך על נתונים שמס ההכנסה מעביר לו. אין שום סיבה שמעסיקים או עצמאים בישראל יעבדו מול שני גופים, הגובים מהם מס.

"מעבר לכך, כיום עסקים רבים נתונים בקשיים, מאחרים בתשלומים ולחלקם נשלחים צווי עיקול. מכיוון שמדובר בשתי מערכות נפרדות, על האזרחים לפנות לשתי הרשויות כדי להסיר את העיקולים שהוטלו עליהם. גם בעניין אין סיבה לכפילות".

במוסד לביטוח לאומי סבורים כי איחוד המערכות לא יוביל לחיסכון ולא יקל על האזרחים. לדבריהם, כדי לקיים את מערך תשלום הגמלאות המושתת על בחינת הכנסותיו של המבוטח ועל קביעת מעמדו הביטוחי, יהיה על המוסד לביטוח לאומי להחזיק גם בעתיד מערכת דיווח נפרדת. האזרחים ימשיכו אפוא לדווח למס הכנסה וגם לביטוח הלאומי.

לעומת זאת, במשרד האוצר סבורים כי ניתן למצוא דרך להנהגת דיווח בטופס אחד לשני הגופים. איחוד הטופס יביא לביצוע תשלום אחד - למשל, ניכויי עובדים למס הכנסה ולביטוח לאומי - והפעלת מערכת אכיפה אחת.

קושי נוסף שמציגים בביטוח הלאומי הוא הניתוק בין מערך הגבייה למערך התשלומים של המוסד. לדברי אחדות, האזרחים ייאלצו לפנות אל מס ההכנסה - שבו יימצא מערך הגבייה של הביטוח הלאומי - כדי לקבל אסמכתאות לבדיקת זכאותם לגמלאות ולקביעת רמתן. המבוטחים יצטרכו גם להתרוצץ בין המשרדים השונים במקרה שבמשך שנת המס יחול שינוי במעמדם - לדוגמה, שכיר שיהפוך בחלק מהשנה לעצמאי. במקרה ששכיר או עצמאי יהיו מובטלים בחלק מהשנה, הם יחויבו להביא אישורים משני הגופים.

החיסכון

"באמצעות איחוד מערכות הגבייה ניתן יהיה להגיע לחיסכון בכוח אדם ובמנגנונים", נאמר בהצעה שהונחה על שולחן הממשלה. ואולם, במוסד לביטוח לאומי מערערים על קביעה זו.

התוכנית, אומרים במוסד, מותירה בידיו את הגבייה מאוכלוסיות גדולות. מדובר ב-450 אלף מבוטחים הנמנים עם האוכלוסיות המיוחדות, שאינן קיימות במערכת המס - בין היתר סטודנטים שהכנסותיהם נמוכות מסף המס או פטורים מתשלום מס אך חייבים בתשלום דמי ביטוח לאומי; ישראלים החיים בחו"ל; אזרחים הנמצאים בקורסים להכשרה מקצועית; מקבלי דמי אבטלה; אזרחים שאינם עובדים. על אלה יש הוסיף את אוכלוסיית מקבלי הגמלאות, שעמה נמנים כ-750 אלף איש. "מערך הגבייה שלנו יוסיף אפוא להתקיים", אומרים בביטוח הלאומי.

על טענה זו משיב יצחקי: "יש לשקול ולבחון מי יגבה את התשלומים מאוכלוסיות אלה - הביטוח הלאומי או מס ההכנסה. לדעתי, יש לשלם את דמי הביטוח הלאומי למס הכנסה כדי ליצור מאגר נתונים אחיד, שאותו נוכל להשוות לרישומי האוכלוסין האחרים. זאת כדי לוודא שאכן כל אזרחי מדינת ישראל נמצאים במסגרת כלשהי".

באשר לחיסכון בכוח אדם ובמנגנונים, אומר יצחקי כי יש צורך להידבר עם העובדים ועם הסתדרות עובדי המדינה. "נעשה הכל בהסכמה, הפגיעה בעובדים תהיה מינימלית".

הסלקטיוויות

איחוד הגבייה בין הביטוח הלאומי למס ההכנסה, יאפשר למשרד האוצר לווסת את התשלומים הסוציאלים לזכאים ולשלם אותם על פי מבחן הכנסה. במארס 2002 הקימה הממשלה צוות לבחינת האפשרות ליצירת קשר בין מחשבי הביטוח הלאומי למס ההכנסה. הצוות, בראשותם של המשנה לנציבת המס חיים דוקלר ומנכ"ל הביטוח הלאומי יוחנן שטסמן, לא הגיע להסכמה. לפני כמה חודשים הגישו דוקלר ושטסמן ליצחקי שני דוחות נפרדים.