היום שבו מהפכני כל העולם יתאחדו

>> רחבת מוזיאון תל אביב אירחה בקיץ האחרון כמה מההפגנות הגדולות בתולדות המדינה. מחר היא תארח הפגנה נוספת - הפעם, לעומת זאת, לא רק ישראל תפגין למען צדק חברתי. בשבת ייצאו מאות אלפים לרחובות, במאות ערים בעולם.

בכך תגיע תנועת המחאה העולמית שנולדה במאי בספרד לשיאה: הפגנות ב-719 ערים ב-71 מדינות תחת סיסמה אחת משותפת: "מאוחדים למען שינוי עולמי" - מתל אביב, דרך לונדון, ניו יורק ועד טאיפיי, בירת טייוואן.

כשתנועת המחאה הגלובלית נולדה, תחת הסיסמה "כבשו את הכיכר" (Take the Square), רבים לא ייחסו לה חשיבות. התקשורת העולמית התעלמה מהמחאות המתפשטות או גרוע מכך: התייחסה למחאה בכל מדינה ומדינה כאל אירוע נפרד, מבלי לראות את הקווים המחברים בין קהיר לתל אביב, בין מדריד לניו יורק, בין לונדון לרומא ובין ליסבון לסנטיאגו. המחאה בישראל סוקרה בתחילה כמחאה נגד מחירי הדיור, בצ'ילה סוקרה המחאה בתחילה כמחאת סטודנטים למען חינוך חינם, בספרד התייחסו למחאה בביטול כהפגנות נגד הצנע ואבטלת הצעירים, ובארה"ב התייחסה התקשורת המקומית עד לאחרונה אל המפגינים כאל אסופה שולית של היפים הזויים שדורשים חזרה לימי לנין.

ואולם מדובר בתנועת מחאה כלל-עולמית, שמתבססת על שיתוף פעולה בין הפעילים השונים ותיאום עירני ברשת. יש לה תביעות משותפות ומטרה משותפת. היא הוציאה מיליונים לרחובות בצ'ילה, בספרד ובישראל.

היוזמה לקיים הפגנה כלל-עולמית ב-15 באוקטובר נולדה בקיץ בספרד. בשבוע שעבר עשו תנועות מחאה מכל העולם צעד נוסף בדרך לאיחוד כולל של המחאות השונות באסיפה הגלובלית הראשונה של תנועות המחאה שהתקיימה באופן וירטואלי במשך 48 שעות ב-8-9 באוקטובר. השתתפו בה מאות פעילים מכל העולם, כולל ישראל, שדנו בעתיד המחאה וברעיונות לשינוי המערכת הכלכלית.

"מאמריקה ועד אסיה, מאפריקה ועד אירופה, האזרחים מתקוממים ותובעים את זכותם לדמוקרטיה אמיתית. כעת הגיע הזמן לשתף כולנו פעולה בפעולת מחאה גלובלית ולא אלימה", נאמר באתר הרשמי של אירועי 15 באוקטובר. "הכוחות השולטים עובדים למען מעטים בלבד, מתעלמים מרצונו של הרוב המכריע ומהמחיר האנושי והסביבתי שכולנו נדרשים לשלם. יש לשים קץ למצב הבלתי נסבל הזה. יחד, כקול אחד, נאמר לפוליטיקאים ולאליטות הפיננסיות שהם משרתים כי הגיע הזמן שאנחנו, האזרחים, נחליט על עתידנו. אנחנו לא סחורות הנמצאות ברשות פוליטיקאים ובנקאים, שאינם מייצגים אותנו".

99% נותרו מאחור

תנועת המחאה העולמית היא תגובת הנגד לקריסה כלכלית וסוציאלית שחלה בשנים האחרונות, ושכמוה לא נראתה מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת. למה שתואר על ידי כלכלנים כמשבר חסר תקדים שעובר הקפיטליזם, על רקע משבר החובות המסלים באירופה ואוזלת ידם של קובעי המדיניות מול הצונאמי הכלכלי המאיים על העולם בימים אלה.

לכל אחת מהמדינות היו סיבות ייחודיות משלה שהובילו להתעוררותן של תנועות מחאה, אך בכולן הגורם לבעיות היה זהה: האליטות הפוליטיות והכלכליות, המאיון העליון, התעשרו בחסות אידיאולוגיית שוק חופשי קיצונית שתמכה בביטול חוקים ורגולציות והותירה את העניים ואת מעמד הביניים - 99% הנותרים - מאחור.

כל מדינה, מארה"ב ועד מצרים, סבלה מקשר לא בריא בין בכירי הממשל לאוליגרכים. כל מדינה נהפכה, במידה זו או אחרת, משוק חופשי לאוליגופול שבו שולטים בעלי ההון בבנקים, בפוליטיקה ובערוצי התקשורת. בכל מדינה נוצר דור של צעירים שנותרו ללא עבודה, ללא עתיד, וללא ייצוג במערכת - שלא שירתה אותם אך ציפתה מהם שיפרעו את החובות שצברה.

המשבר הפיננסי העולמי שימש זרז לתביעה הבינלאומית לשינוי השיטה, לאחר שחשף את עומק השחיתות של המערכת הנוכחית. הבנקאים והטייקונים בארה"ב ובאירופה, שבזמן המשבר קיבלו חילוצים ממשלתיים בסך טריליוני דולרים, לא מיהרו להחזיר טובה ואף שחזרו לרשום רווחי שיא, התנגדו בחריפות לכל העלאה במסי החברות או לרפורמות רגולטוריות שנועדו למנוע את המשברים הבאים.

בארה"ב למשל, שנתיים לאחר שאושרה, הרפורמה של ממשל אובמה ברגולציה על המגזר הפיננסי אפילו לא קרובה ליישום. בבריטניה, "פרויקט מרלין" - הסכם בין הממשלה לבין ארבעת הבנקים הגדולים שנחתם ב-2010, הבטיח כי הממשלה לא תעלה מסים או תגביל את השכר במגזר הבנקאי. ברחבי המערב פוטרו מיליונים, ואחרים ספגו קיצוץ בשכר, ובמקביל חזר מגזר הפיננסים לחלק בונוסים כתגמול על נטילת סיכונים. במקום להעלות את מסי החברות, בחרו הממשלות בפתרון הקל והציעו לאזרחיהן רק צנע וקיצוצים כואבים.

התקשורת האמריקאית וקובעי המדיניות הקפידו להתעלם מהמחאה העולמית, אך כעת, משהגיעה המחאה לוול סטריט, הימין בארה"ב, יחד עם חלק גדול מהמאיון העליון, נכנסו בשבועות האחרונים לפאניקה והזהירו מפני מלחמת מעמדות נגד העשירים. הם צודקים. ואולם מלחמת המעמדות אינה מכוונת נגד העשירים אלא נגד הסדר הקיים, שבו מי שאינו משתייך לאליטות הפוליטיות והכלכליות אינו נהנה מייצוג.

"אנחנו כולנו לוזרים, אבל הלוזרים האמיתיים הם האנשים בוול סטריט", אמר הפילוסוף הסלובני סלבוי ז'יז'ק, שביקר השבוע את המוחים בוול סטריט. "הם חולצו באמצעות מיליארדי דולרים מהכסף שלנו. קוראים לנו סוציאליסטים, אבל לעשירים תמיד יש סוציאליזם משלהם. קוראים לנו הוזים, אבל ההוזים האמיתיים הם מי שחושבים שהמצב יכול להמשיך לנצח כפי שהוא. אנחנו לא חולמים. אנחנו מתעוררים מחלום שנהפך לסיוט. אנחנו לא הורסים שום דבר - אנחנו רואים את המערכת הורסת את עצמה".

מחר תיחתם החלוקה של העולם לשניים: עולם חדש ועולם ישן. העולם הישן ימשיך לנוע בין השקות של סמארטפונים וטאבלטים חדשים לסבב נוסף של שיחות כושלות בין מנהיגי אירופה, בין רבעון לרבעון, מגיב בנואשות גוברת לשינויים שבסיבות להם הוא מסרב להכיר. העולם הישן אינו יודע זאת, אך זמנו קצוב ואוזל במהירות. עשרות שנים של סדר עדיפויות לקוי, שקידש רדיפה עיוורת אחרי רווח בכל מחיר וניפח בועות פיננסיות מבלי להביא בחשבון את ההשלכות הסביבתיות או האנושיות על הדורות הבאים, הביאו את העולם לספו של שפל כלכלי שנראה כעת בלתי נמנע, לדברי כלכלנים. העולם החדש, לעומת זאת, ידרוש מחר סדר עדיפויות כלכלי אחר.

העולם החדש ידרוש שהאנשים האחראים למשבר הפיננסי העולמי יישאו באחריות. הוא ידרוש קץ לשחיתות שפשתה בחסות החוק בכל דמוקרטיה מערבית שבה ההון והשלטון נהפכו לחברים קרובים מדי. מאות אלפים, ואולי מיליונים, ייצאו בשבת לרחובות במאות ערים בעולם וידרשו כי המאיון העליון ישלם יותר מסים ויתרום את חלקו להבראת הכלכלה העולמית.

על רקע משבר חובות מתפשט, ושעה שהכלכלה העולמית ניצבת על סף תהום שלא ברור כיצד תימנע ממנו, אירועי שבת נועדו להזכיר לנו שהחיים לא יכולים להימשך כרגיל.