הדבר הבא במשפט: מחקרים אמפיריים

המשפט משפיע על חיינו, אבל רק בשנים האחרונות התמסד והתרחב המחקר האמפירי של המשפט. מחקרים אמפיריים אלה נועדו בין היתר להבטיח כי הבסיס של מה ששופטים ועורכי דין אומרים על חיינו מעוגן בעובדות מבוססות מבחינה סטטיסטית ולא בתחושת בטן אינטואיטיבית או בהתרשמות כללית.

כתב העת "עיוני משפט" של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, היוצא לאור בשבועות הקרובים, הוא גיליון ראשון המוקדש אך ורק למחקרים אמפיריים של המשפט. כמה מהמחקרים חושפים או מאששים תובנות שמערכת המשפט צריכה לחשוב עליהן. מחקרו של פרופ' מנחם מאוטנר חושף, למשל, כי רוב פסקי הדין בדיני חוזים בישראל מבוססים על עסקות מקרקעין. אם כך, אולי התאוריה של דיני החוזים בישראל אינה מתאימה לעסקות מסחריות מסוגים אחרים.

מחקר אחר שערך ד"ר ברק אריאל בסיוע רשות המסים מגלה כי בניגוד למדינות אחרות בעולם, השימוש במכתבים כדי לעודד נישומים לשלם מס אינו מועיל בישראל ואולי אפילו מזיק. מחקר שערכו ד"ר ליאב אורגד ושי לביא חשף כי הכנסת מתעלמת כמעט לחלוטין מהנוהג המקובל של שופטים להמליץ על שינויי חקיקה.

כתב העת כולל עוד מחקרים אמפיריים רבים. אחד מהם הוא מחקרם של פרופ' אריאל בנדור מאוניברסיטת בר אילן וד"ר יפעת הולצמן-גזית מהמכללה למינהל שבדקו אם יש בישראל יותר מחקרים אמפיריים בתחום המשפט. הגידול במחקרים האמפיריים בארה"ב הוא תופעה ידועה, אבל השניים גילו כי בניגוד לדעה הרווחת, לא חל גידול בשיעור המחקרים האמפיריים שפירסמו חוקרי המשפט בישראל בין השנים 2005-2010 לעומת חמש השנים שקדמו להן. זה ממצא שמסביר מדוע חשוב לערוך מחקרים אמפיריים: לפעמים הם מפריכים את ההתרשמות האישית שמנחה את המשפטנים עצמם.

לעומת זאת, החוקרים מצאו כי ניכרת התייחסות נרחבת יותר למחקרים אמפיריים בכתיבה האקדמית בישראל, אשר מהווה אינדיקציה לכך שהמחקר המשפטי מתבסס במידה רבה יותר על ממצאים אמפיריים ועל הכרה בחשיבותם.

מחקרים אמפיריים הם גם עניין אופנתי באקדמיה, ולמען האמת הם גם מעניינים את התקשורת. אי אפשר להמעיט בחשיבותם להעמקת הידע והמשפט בישראל. האם נראה יותר מחקרים כאלה בעתיד? הממצאים של בנדור והולצמן-גזית מרמזים שהתשובה לכך חיובית. השניים מצביעים על כך שמבנה התמריצים האוניברסיטאי יוצר תמריץ לחוקרים להגיש בקשות מימון לקרנות מחקר חיצוניות וכי הסיכוי לקבל מימון למחקרים אמפיריים הוא גבוה יחסית. בנסיבות אלה, נראה כי חוקרים המבקשים קידום אקדמי וסיכוי רב יותר להתפרסם בכתבי עת בחו"ל יפנו למקורות המימון הללו ויערכו מחקרים כאלה.