המחוזי ביטל החלטה להטיל פיצויים ללא הרשעה על תאגיד שהודה באשמה

במצב המשפטי הקיים לא ניתן להימנע מהרשעה פלילית של תאגיד החייב בדין - כך קבע שלשום הרכב פלילי של בית המשפט המחוזי בחיפה בראשות השופט יוסף אלרון.

בדין הפלילי ניתן להימנע מהרשעה של נאשם בשר-ודם אם בית המשפט משוכנע כי הרשעה תפגע בסיכויי השיקום שלו. גישה זו מקובלת בעבירות קלות יחסית, כאשר במקום הרשעה מוטל על הנאשם לבצע עבודות שירות לתועלת הציבור בפיקוח קצין מבחן. עד לאחרונה טענה המדינה כי הסדר זה ייחודי לבני אדם ואינו חל על תאגידים, ואולם באחרונה שינתה המדינה את עמדתה העקרונית במסגרת פרשת חברת נמלי ישראל. שינוי העמדה נותר לעת עתה רק במישור התיאורטי.

נמלי ישראל היא חברה ממשלתית שאחראית בין השאר על פיתוחם של נמלי הים. החברה ושלושה ממנהליה הואשמו באחריות להשלכת פסולת על ידי דוברה במהלך עבודות פינוי קרקעית הנמל בחיפה. החברה הודתה באחריות לעבירה של השלכת פסולת לים בניגוד להיתר במסגרת הסדר טיעון בבית משפט השלום בחיפה, וביקשה להטיל עליה פיצויים ללא הרשעה והתחייבות כספית להימנע מעבירה פלילית. המשרד לאיכות הסביבה, שיוצג על ידי עו"ד זיו אברמוביץ', התנגד לכך, אך בבית משפט השלום התקבלה עמדת החברה. התביעה עירערה לבית המשפט המחוזי, ושם שינתה לראשונה את עמדתה והודיעה כי אינה מתנגדת במישור העקרוני לאפשרות של הימנעות מהרשעה של תאגיד, אבל במקרה האמור חומרת המעשה אינה מצדיקה זאת.

חברת נמלי ישראל טענה, באמצעות סניגורה עו"ד יוסי בנקל, שכתם ההרשעה יסב לה נזק רב בהתמודדות במכרזים בינלאומיים, שהדבר יפגע בעובדי החברה ושהחברה מקפידה על איכות הסביבה ובמקרה האמור בוצעה העבירה על ידי קבלן משנה של קבלן משנה ששכרה.

השופט אלרון ציין בפסק הדין שניתן שלשום כי האפשרות התיאורטית להימנע מהרשעה פלילית של תאגיד קיימת, אך אינה ניתנת ליישום בפועל. למה? בין היתר משום ששירות המבחן אינו ערוך לטיפול בתאגידים והדין הפלילי אינו מאפשר להימנע מהרשעה ללא תסקיר קצין מבחן. על דעת עמיתיו, השופטים ד"ר עדי זרנקין ומשה גלעד, קרא אלרון למחוקק לבחון הקמת מנגנון מתאים לטיפול בעניין.

לגופו של עניין סבר בית המשפט כי עבירות איכות סביבה הן חמורות ואינן מצדיקות הימנעות מהרשעת התאגיד. השופט אלרון גם הבין היטב כי העובדה שהעבירה בוצעה על ידי קבלן משנה אינה נסיבה מקילה. אחרת, כל תאגיד יטיל את הפעילות המסוכנת שלו על קבלני משנה כדי לחמוק מאחריות.

מעבר לכך, השופט מתח ביקורת חריפה על הסדר הטיעון המקורי, שבמסגרתו הסכימה המדינה למחוק את המנהלים מכתב האישום בתמורה להודאה של התאגיד באשמה. השופט אלרון מציין כי הפרקטיקה הזו חוזרת שוב ושוב והיא "נוהג נפסד" הפוגע באינטרס הציבור. "אין תוחלת הרתעתית בהעמדה לדין של התאגיד בלבד תוך הימנעות מבירור אחריותו של נושא המשרה בתאגיד, כאשר בסופו של יום לנושא המשרה לא יהא כל מורא מפני הפרת החוק של התאגיד", קובע השופט. לדבריו, "מחיקת נושאי המשרה רק לצורך הנוחות שבקיומו של ההליך הפלילי והותרת ההליך כנגד התאגיד בלבד, אין בה כדי מיצוי הדין עם אלה שבסופו של יום עומדים מאחורי ביצוע העבירות".

אלרון גם מציין כי מחיקת נושאי המשרה מכתבי האישום מנוגדת למגמה הכללית בחקיקה בעת האחרונה - להטיל אחריות רחבה יותר על נושאי המשרה הבכירים כדי שאלה יפנימו את הנזקים המבוצעים על ידי התאגידים המצויים תחת הנהגתם.

חברת נמלי ישראל הורשעה בהטלת פסולת לים והוטל עליה קנס של 100 אלף שקל ועוד התחייבות כספית להימנע מעבירה דומה למשך שלוש שנים.

(ע"פ 11-06-1314)