"הידע המקצועי של המורים למתמטיקה מחריד"
רוב המורים כלל לא הוכשרו לכך
>> "משבר המורים למתמטיקה בחטיבה העליונה". הכותרת הזו לא נוסחה על ידנו. היא הופיעה בראש מכתב שנשלח בשבוע שעבר לשר החינוך, גדעון סער. את המכתב שלח ראש האיגוד הישראלי למתמטיקה, פרופ' אליעזר רואן, וחתומים עליו עוד 15 אנשים - 15 פרופסורים למתמטיקה, פיסיקה ומדעי המחשב, בהם שבעת ראשי החוגים למתמטיקה של שבע אוניברסטאות המחקר בישראל.
מה גרם לכל אנשי המחקר המתמטי המובילים בישראל, בכל האוניברסיטאות גם יחד, להתאגד ולשלוח מכתב לשר החינוך? הכתוב במכתב מדבר בעד עצמו. "הידע המקצועי של המורים למתמטיקה הוא מחריד", נכתב מיד בפתיחה. "חברי סגל בכל האוניברסיטאות מתלוננים שהתלמידים הנכנסים ללימודי מתמטיקה, מדעים והנדסה מוכנים פחות מבעבר. הדבר משתלב במגמה המדאיגה של מחסור מחריף והולך במורים מתאימים למתמטיקה".
הפרופסורים למתמטיקה דוחים את ההסבר של משרד החינוך, לירידה ברמת המתקבלים לחוגים למתמטיקה, בכך שהטובים ביותר מבני הנועד פונים כיום למקצועות הכסף (מחשבים, מינהל עסקים וכלכלה) ולא למדעים המדויקים. משרד החינוך, כלומר, טוען כי אין ירידה ברמת הלימודים - יש רק ירידה באיכות הפונים ללימודי מתמטיקה. בתגובה מפנים הפרופסורים לכך שגם ראשי בתי הספר למדעי המחשב חתומים על המכתב - מהאוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, בן גוריון, מכון ויצמן והעברית - וכי במדעי המחשב מתלוננים על ירידה ברמת הסטודנטים באותה מידה.
לפי הנתונים, המפורטים במכתב לשר החינוך, רק 22% מהמורים הצעירים למתמטיקה בתיכונים (עד גיל 45) הם בעלי תואר במתמטיקה. תואר ראשון, כמובן. בדרישות משרד החינוך אמנם נכתב כי מורה יהיה בעל תואר שני או שלישי בתחום שאותו הוא מלמד, אבל הפרופסורים למתמטיקה מגחכים על כך בעצב וקובעים כי "זוהי דרישה השייכת למחוזות הדמיון". בפועל הם מתארים מצב, על גבול ההפקרות, שבו כל אדם כמעט יכול ללמד מתמטיקה בתיכונים - ולהכשיר לקראת בחינות הבגרות במתמטיקה.
כדי לנסות לשפר את מצב הוראת המתמטיקה, מציעים הפרופסורים למתמטיקה תוכנית מפורטת למשרד החינוך. התוכנית כוללת שלושה שלבים עיקריים. הראשון, סבסוד לימודים במסלול הוראת המתמטיקה, כך שהמדינה תממן את שכר הלימוד באוניברסיטה - תוך שהסטודנט מתחייב לעבוד אחר כך כמורה למתמטיקה במשך תקופה מינימלית.
הצעד הנוסף הוא העלאת שכר המורים למתמטיקה, שהם בוגרי תואר במתמטיקה, לאור העובדה כי "לבוגרי החוגים למתמטיקה קל להשיג תעסוקה בתנאים טובים בהרבה בהיי-טק, בבנקאות ובביטוח". הם ממליצים במיוחד למצוא דרך לתגמל בשכר מורים, בוגרי תואר במתמטיקה, שיסכימו לעבור ללמד בפריפריה "כדוגמת העדיפות שהוכרה זה עתה בהסכם השכר החדש עם הרופאים".
לבסוף הם ממליצים לקבוע חובת רישוי למורים למתמטיקה - בדומה לרישוי של עורכי דין - כך שייקבע כי רק בעלי תואר במתמטיקה יוכלו ללמד לבגרות. את חסרי התואר במתמטיקה, המלמדים כיום את המקצוע, הם ממליצים להעביר להוראה בחטיבות הביניים או לעודד אותם להשלים תואר במתמטיקה באוניברסיטה הפתוחה.
להערכת הפרופסורים למתמטיקה, "זהו פתרון רב שלבי, שעיקרו יצירת אופק מקצועי תקין לצעיר השוקל לפנות לתחום הוראת המתמטיקה: הלוואה מכובדת שתקל על שנות הלימודים ותשמור עליו במקצוע בשנים הראשונות, הבטחת שכר נאות בהמשך והגנה מפני התחרות ההרסנית הנוצרת מכניסת מורים שאינם מתאימים".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי שר החינוך עדיין לא קרא את המכתב אך "המשרד ממוקד בהעלאת רמת המורים למתמטיקה, ומפעיל תוכניות לשם עידוד קבלת מורים איכותיים למתמטיקה. בין השאר, סטודנטים בעלי נתונים גבוהים המתקבלים למכללות במסלול הוראה למתמטיקה זוכים למלגה של 20 אלף שקל, וגם המכללה מתוגמלת בתוספת שעות. המשרד הסב 300 עובדי היי-טק להוראה, מחציתם להוראת המתמטיקה. בנוסף, מופעלת תוכנית לאפשר ללומדים לתואר שני ושלישי במתמטיקה ללמד במקביל בתיכונים".
"רוב המורים מגיעים מהמכללות"
העובדה שרק מיעוט המורים למתמטיקה המכינים לקראת בגרות הם בעצמם בעלי תואר במתמטיקה היא מציאות שלא ניתן להתכחש לה. הפרופסורים למתמטיקה מדווחים כי מדי שנה מסיימים כ-70 בוגרים בלבד את מסלול הוראת המתמטיקה באוניברסיטאות (מסלול למורים למתמטיקה בחוגים למתמטיקה). רק 40 מהם נכנסים בפועל למקצוע, ומתחילים ללמד בתיכונים. זאת, לעומת הצורך ב-140 מורים למתמטיקה (ועוד כ-60 מורים בבתי הספר הערביים) חדשים מדי שנה, רק לכיתות י"א-י"ב. כלומר בפועל, האוניברסיטאות מכשירות כחמישית מכמות המורים הנדרשת מדי שנה. פועל יוצא מכך הוא ש-80% מהמורים למתמטיקה בהכרח לא יהיו בוגרי החוג.
מהיכן מגיעים ה-80% הנוספים של המורים למתמטיקה? מהמכללות להוראה כמובן - הם משלימים שם תואר אקדמי בתחום אחר, ללימודי מתמטיקה. פרופ' עוזי וישנה, מזכיר האיגוד הארצי למתמטיקה, נזהר כאשר הוא משיב לשאלות TheMarker בנוגע לרמת המורים למתמטיקה שיוצאים מהמכללות. "אנחנו לא מכירים מספיק את המכללות", הוא אומר, "אבל אנחנו בהחלט מודאגים מכך שהרוב המוחלט של המורים למתמטיקה מגיע מהמכללות. במכללות אין את האווירה המתאימה ללימודי מתמטיקה, וכמעט שאין שם מפגש עם חוקרים בתחום".
הדאגה של וישנה וחבריו נובעת, כמובן, מאינטרס צר. הם אוכלים את פרי הביאושים של החינוך המתמטי הירוד במדינת ישראל, בכך שאיכות המתקבלים ללימודי מתמטיקה באוניברסיטה יורדת והולכת עם השנים. "אנחנו רואים קשר ישיר בין הירידה ברמת ההוראה בתיכונים לבין הירידה ברמת הסטודנטים", הוא אומר. "שיעור הנכשלים בקורסי שנה א' אצלנו עולה והולך - ומגיע כבר ל-75%".
הביצועים של הסטודנטים משתפרים בהמשך?
"כן, אבל יש פערים שאי אפשר לסגור אף פעם".
בפנייה לשר החינוך, עם זאת, מנסים הפרופסורים למתמטיקה לפרוט על הדאגה הלאומית שהמצב הזה מעורר: "מדינה שרואה את עתידה בתעשיית ההיי-טק צריכה להכשיר אלפי תלמידים טובים במתמטיקה מדי שנה. זה לא קורה", אומר וישנה, ומנסה להסביר מדוע המפולת בתחום הוראת המתמטיקה צריכה להדאיג אותנו יותר מאשר, למשל, רמת הוראת התנ"ך בתיכונים.
פרופ' עזריאל לוי, המייעץ למשרד החינוך בנוגע לתוכניות הלימודים במתמטיקה, חושב שהמצב בהוראת המקצוע פשוט חמור יותר: "למורה לתנ"ך אין הרבה חלופות תעסוקה. לבוגר מתמטיקה, לעומת זאת, יש ביקוש עצום בהיי-טק. לכן קשה הרבה יותר לגייס מורים בתחום".