צעד קטן בדרך ארוכה מאוד

>> פגישתם של שר האוצר יובל שטייניץ ויו"ר ההסתדרות עופר עיני התנהלה ב"רוח טובה", אך במישור המעשי לא הושג בה הרבה, בינתיים.

שטייניץ זכה להישג יחצ"ני כשהודיע כי החליט להעביר את עובדי הסיעוד המועסקים בהוסטלים של ניצולי שואה למעמד של עובדי מדינה. אך זה בגדר זריקת עצם ולא יותר. מהם 220 עובדי קבלן בתוך ים של 300-400 אלף עבדי קבלן בישראל?

המחווה של שטייניץ עשויה להצביע על נכונות האוצר ללכת כברת דרך נוספת. כבר עתה באגף התקציבים מוכנים להעביר כמה אלפי עובדי קבלן למעמד קבוע, ביניהם 2,000 עובדים המועסקים בבתי החולים הממשלתיים דרך קרנות מחקר בתנאי העסקה ירודים. המחווה בנוגע לעובדי הסיעוד בהוסטלים נועדה לא רק להשתיק את הביקורת על הציניות שבה התייחסו פקידי האוצר כלפי הטיפול בניצולי השואה, אלא גם להשיג נקודות בבית הדין הארצי לעבודה. שופטי ביה"ד הארצי, בראשות הנשיאה נילי ארד, אישרו השבוע רק שביתה קצרה בת ארבע שעות. זו היתה החלטה שכל הצדדים היו מרוצים ממנה: המדינה והמעסיקים לא ספגו מכה קשה, וההסתדרות קיבלה אור ירוק להפגנת כוח.

באוצר משוכנעים שהמחווה בעניין ההוסטלים ועוד מחווה פה ושם, ידרבנו את בית הדין, שיתכנס שוב מחר, למנוע שביתה נוספת בשבוע הבא. גם העובדה ששר האוצר התחייב ל"צעדים דרקוניים" להגברת האכיפה בתחום העסקת עובדי הקבלן ולהחמרת צעדי הענישה כלפי מעסיקים, תורמת לאווירה החיובית בין שטייניץ ועיני. אלא שגם אם השופטים יתרשמו שנוצר בסיס טוב להמשך המו"מ ויאסרו על שביתה נוספת, הדרך להסכמה בין הצדדים עוד ארוכה. האוצר עדיין אוחז בתפישה לפיה העבודה הקבלנית היא צורת העסקה לגיטימית, הרווחת במערב ומאפשרת גמישות בניהול, הנחוצה במיוחד על רקע הזעזועים בכלכלה הגלובלית.

עיני אינו אוהב שביתות, כי בעידן שבו אין עודף סולידריות, הן מכעיסות את האזרחים. בתקופת כהונתו ירדה ישראל למקום נמוך בשביתות ב-OECD. אבל הוא רוצה להשיג תוצאה ומהר, ולא יהסס לקיים עוד שביתה קצרה, אבל מקיפה וכואבת, כדי לקבל לפחות הבטחה שלטונית לצמצם את העסקת עובדי קבלן בישראל. הוא מבקש להראות לאנשי המחאה החברתית שהם טעו כשלא ראו בו כתובת מרכזית, ושבעצם כל מאבק חברתי מרכזי מתחיל ונגמר בבית ברחוב ארלוזורוב.