קטר היצוא הישראלי נתקע
הירידה ביצוא מאיימת על הצמיחה, התעשייה, השירותים והתעסוקה
>> המשק הישראלי מוטה יצוא. קרוב ל-50% מהתוצר שלו מיועד לחו"ל. לכן כל המי ומי בכלכלת ישראל נוהגים לדבר על היצוא כאחד הקטרים החשובים של כלכלת המדינה. פגיעה ביצוא היא פגיעה בתעשייה, בשירותים, בתעסוקה. זו הסיבה לכך שקברניטי המשק, כמו גם אזרחי ישראל, צריכים להיות מודאגים מנתון אחד מרכזי בנתוני הלמ"ס שפורסמו אתמול - יצוא הסחורות והשירותים.
ברבעון השלישי של השנה היצוא ירד בצורה תלולה - 16.9% במונחים שנתיים. הסיבה לירידה היא לא ישראלית. היא אקסוגנית - היחלשות הסחר הבינלאומי, וליתר דיוק, חולשת כלכלות היעד של היצוא הישראלי, אירופה וארה"ב. יותר מ-60% מהיצוא הישראלי מופנה ליעדים אלה.
היה ברור וידוע כי היצוא בבעיה. נתוני הלמ"ס מאתמול חשפו את עומק והיקף הבעיה. הירידה ביצוא מאיימת על הצמיחה, על התעשייה, המסחר, השירותים והתעסוקה. פחות יצוא משמעו יותר מובטלים.
מעניין לעקוב אחרי נתוני יצוא המסחר והשירותים בשנתיים האחרונות. הם עלו ברבעון הראשון של 2010 ב-4.5% ואחרי כן קפצו ב-16.2% ברבעון השני של השנה שעברה. ברבעון השלישי נרשמה עלייה של 8.2% וברבעון הרביעי עלייה של 5.9%. ברבעון הראשון של 2011 יצוא המסחר והשירותים השתפר בצורה נאה, ב-6.9%.
ברבעון השני החלה הבעיה, עם עלייה של 1.5%, ואז באה הנפילה של הרבעון השלישי - ירידה ענקית של 16.9%. בשקלים התמונה יותר ברורה. סך יצוא הסחורות והשירותים של ישראל ברבעון הראשון של השנה היה 79.3 מיליארד שקל; ברבעון השני הוא עלה מעט, 79.6 מיליארד שקל; ברבעון השלישי נרשמה ירידה של 3 מיליארד שקל, ל-76.6 מיליארד שקל.
מה עושים? נתוני הפתיחה של הרבעון הרביעי של 2011 מעודדים משהו ומצביעים על שיפור מסוים, אבל עד לסיום הרבעון נותר עוד חודש וחצי. מדאיגה במיוחד הירידה ביצוא הסחורות והשירותים (היי-טק) לארה"ב - פעם יעד בטוח ליצוא הישראלי בעתות משבר, אפילו בזמן המשבר של 2008 ו-2009.
מה עושים? בטווח המיידי אין הרבה מה לעשות. צריך לנסות לשמור על השווקים, להתייעל, להוריד מחירים (אם אפשר) בתקווה לחדור לשווקים חדשים, וכן, לקוות כי ארה"ב ואירופה ייצאו במהירות מהמשבר הלא פשוט שהן עוברות.
בטווח הבינוני והטווח הארוך הסיפור הוא יותר ברור. אירופה וארה"ב במשבר - אבל אסיה, דרום אמריקה, וגם אפריקה צומחות במהירות. כבר מזמן אומרים באוצר ובבנק ישראל כי יש לסובב את האונייה הגדולה של כלכלת ישראל לכיוון הכלכלות המתעוררות. נראה כי קל יותר לדבר מאשר לעשות.