ליפה ופאצ'ים

אין דרך יפה להגיד את זה - החיים קשים. כיוון שכך, זה רק לגיטימי שנרצה מידי פעם לרענן את חיינו בקנייה כזו או אחרת. יש כאלו שהולכים על בגדים, יש כאלו שמרפרשים מכירות פומביות כמו מטורפים, ויש אנשים כמוני, שמסתובבים בין החנויות בעיניים כלות, ותוהים אם כדאי להוציא על השטות הזו כסף או לא. לא משנה אם סגנון השופינג שלכם תואם לרשימה הנ"ל או לא. המטרה של "5 דברים שווים" היא להגיש לכם חמש אופציות לבזבוז כספים, החל ממשהו מטופש בעשרה שקלים, ועד משהו מטופש ב- 200 שקלים. העיקר הכיף שבעניין, לא?

היונים במתח: מנורת מלח

לפי מה שאני רואה בסביבתי הקרובה, המנורה הזו היא הלהיט החדש בתחום המתנות לימי הולדת. היא גם מנורה, שזה שימושי, וגם, תחזיקו חזק - מאיינת יונים שלילים, ותורמת לאווירה מרגיעה ויצירתית. טוב, רק כדי שיהיה ברור - המנורה הזו לא מאיינת שום יונה, אבל אם אתם בקטע של ניו אייג', או שיש לכם חברים עם בית מלא בקריסטלים מבריקים ופעמוני רוח - גוש המלח המאיר הזה יכול רק להוסיף. כי בת'כלס - הוא מפיץ אור ענוג ורומנטי, ומבחינה פסיכולוגית זה באמת עושה פלאים. נשאלת רק השאלה - מה יש לכם נגד יונים? לא היה עדיף להמציא מנורה שמאיינת ג'וקים?. המחיר אגב, עומד על 150 - 250 שקלים, תלוי בגודל. להשיג בחנויות ניו אייג וחנויות מתנות ברחבי הארץ.

ורק לעיראקי לא נשאר: סבוני ליפה

יש אנשים שמאמינים בליפה כדרך חיים. סתם ספוג לא עושה להם את זה, והם רוכשים בקביעות קילוגרמים של ליפה טרייה אצל העיראקי מהשוק. אין ספק שיש לספוג הליפה קסם מיוחד, אבל במשך שנים הוא נחבא מאותם אנשים עדינים שלא יכולים לסבול קירצופים אלימים.

מה שהשתנה בשנים האחרונות, זה שכל מיני חנויות כמו "סבון של פעם" או "ללין" הכירו לנו סוגים שונים של ספוגים, ובינהם גם הסבון-ליפה, גוש סבון בניחוחות משתנים, שבתוכו מסתתרת ליפה, ההולכת ונגלית לעין ככל שהסבון הולך ונגמר. בצורה כזו, המתקלח עדין הנפש לומד להתרגל לאט לאט ליופיה הנסתר של הליפה, עד הסוף המר. ובעצם, זה לא כל כך מר, כי ביננו - הליפה של החנויות המתחסדות האלו לא משתווה לליפה של העיראקי בשוק, ולכן אפשר לעטוף אותה בכל מיני שמות יפים כמו "פילינג לעור הגוף" וכדומה. ברשת ללין הסבון הזה עולה 18.90 שקלים, ובסבון של פעם - 18 שקלים. אם מישהו מכיר מקום שמוכרים בו את הליפה הזו במחיר זול יותר, שישרשר בתגובות.

קסטרו ממצמצים: מחסן הפאצ'ים

אמנם שנות התשעים חלפו זה מכבר, אבל הפאצ'ים (הקישוטים האלו שמגהצים אותם על הבגדים) מסרבים להיעלם. וגם אם נדמה לכם שאין מספיק פאצ'ים בשוק החופשי, זה רק בגלל שהם מתכנסים עכשיו במפקדה שלהם, שלמרבה הפלא יושבת באיזו סימטה בין שוק הכרמל לנחלת בינימין. כן, גם אני הופתעתי כשעברתי ליד הגומחה בקיר וגיליתי שבעצם מדובר בחנות קטנה, בה דחוסים אלפי פאצ'ים בדוגמאות שונות ומגניבות ביותר. לעזאזל, זה ממש עשה לי חשק לשים פאצ' בערך על כל בגד שברשותי. חבל רק שאני לא יודעת לגהץ.

אפשר למצוא שם פאצ'ים בדוגמאות מופשטות, פאצ'ים של פרחים וצמחים, פאצ'ים של אופנוענים, דרקונים ועוד סמלים קיטשיים. אבל אם תחפרו היטב, אני בטוחה שתמצאו את הפאצ' האחד שישדרג את מראה התיק או הגינ'ס או הג'קט למשהו שהמעצבים של קסטרו ופוקס יכולים רק לחלום עליו (אם הם מסוגלים לחלום בכלל, האנשים האלו פשוט חסרי כל דמיון). והמחירים? גיחי גיחי. מחמישה שקלים ואילך. עכשיו כל מה שנשאר לכם זה להוציא עט ולרשום: אתם נכנסים לרחוב השומר, שזו סמטה קטנה שיוצאת מנחלת בינימין (ולזקנים שבינכם - איפה שהיה הלוגוס) והולכים לאט בצד שמאל של הרחוב, עד שאתם רואים פסג' קטן עם הרבה פאצ'ים על הקירות. אז תדעו שהגעתם.

אודטה בחרדות: אליגטור אורגינל

מזה מספר שנים שעומד נגדי צו מניעת כניסה למטבח, והכול בגלל תקרית קלה ובה נכנסתי לקלף תפוז, וכמעט יצאתי עם תפרים. אבל ביננו - מדובר במוגבלות קלה, ועם הזמן לומדים לחיות איתה בלי הפרעות. בעולם המודרני, כידוע, יש מספיק המצאות שיכולות לעזור לכם להימנע מפישול בבישול, כמו למשל, "האליגטור אורגינל", שם מטופש למדי למכשיר שהמטרה היחידה שלו בחיים זה לקצוץ סלט ערבי דק-דק. פשוט מכניסים חתיכות של ירקות, מורידים את הגיליוטינה והרי לכם סלט קטן. החתיכות הגזורות נשמרות בתוך מכסה פלסטיק עד שאתם מחליטים שדי לכם, ושופכים את התכולה לקערה. אין מה להגיד - אודטה לא היתה עושה את זה טוב יותר.

את האליגטור הידידותי הזה ניתן להשיג בכל מיני חנויות לכלי בית, במחיר של 170 - 190 שקלים. אפשר גם לקנות אחד בלי מכסה, אבל אז כל הפטנט מאבד מהקסם.

איקאה פושטים רגל: פוסטרי קרטון מגניבים

יש אנשים שטוענים כי הדחף לכסות את החדר בפוסטרים עובר איפשהוא לקראת השחרור מהצבא. אבל אם תיכנסו רגע למטבח שלהם בזמן שהם מבלבלים את המוח, תגלו פוסטר של גינס או כרזת פרסומת צרפתית משנות החמישים. אני ובן זוגי לא מתיימרים להסתיר את האינפנטיליות שלנו על ידי פיצ'פקייס שכאלה, ובלי בושה רכשנו לפני שבועיים פוסטר של ספיידרמן בגודל כמעט טבעי, ומאז חיינו השתפרו ללא היכר. הוא משמש כבייביסיטר לחתולים ומאבטח לבית, והכי כיף זה לדעת שעם פוסטר כזה גדול בקצה המסדרון - אין צורך לדאוג לעוד קישוטים.

את הפוסטר קנינו בחנות הפוסטרים הקטנה והצפופה בסינמה סיטי, והוא עלה כ- 150 שקלים (קרטון ביצוע). לא ממש בדקנו מה המידות שלו, אבל אני שמה 5 שקלים שיש שם לפחות מטר אורך. אפשר למצוא שם גם פוסטרים בינונים ב- 65 שקלים, פוסטרים קטנים ב- 10 שקלים, ועוד גדלים שונים במחירי אמצע. להקות, סרטים, אייקוני תרבות - חלקם על קרטון וחלקם לא, על פי טעמכם האישי.