"היורו הוקם כאיחוד מוניטרי, אבל כיום הוא פועל כאיחוד חובות"

הטלפון הגיע במהלך הנסיעה במעלה כביש 1 מתל אביב לירושלים. "הבנק המרכזי של אירופה וכמה בנקים מרכזיים אחרים הכריזו כרגע שיזרימו כסף ככל הנדרש לבנקים של אירופה. השווקים מזנקים". הבשורות האלה היו טובות לבנקים של אירופה ולמשקיעים בבורסות ברחבי העולם, אבל למי שנסע בדרך הפקוקה לכיוון מלון קינג דיוויד, לפגישה עם ראש ממשלה של מדינה החברה באיחוד האירופי, הן היו פחות טובות. צ'כיה אמנם לא חברה בגוש היורו, אבל גורלה שזור באופן הדוק ביותר בזה של מדינות גוש היורו, ובעיקר בזה של גרמניה. מנהיגה בוודאי יהיה עסוק בתיאום מאמצי ההצלה במשבר הפיננסי החמור ביותר בתולדות האיחוד האירופי.

למרבה המזל, לאחר סדרה של שיחות טלפון בהולות, מצא ראש ממשלת צ'כיה, פטר נצ'אס, את הזמן להעניק ראיון ל-Markerweek. נצ'אס בן ה-46 ונשוי +4, אחד מראשי הממשלה הצעירים ביותר באירופה, שאוחז ברוב הפרלמנטרי הגדול ביותר בתולדות צ'כיה מאז ההכרזה על עצמאותה, הגיע לישראל במסגרת ביקור ממלכתי, בלוויית שרים בכירים בממשלתו. הוא נפגש עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, והיה אורח של לשכת המסחר והתעשייה ישראל-צ'כיה.

בשהותו כאן, שהוגדרה כביקור תמיכה בישראל לקראת 20 בספטמבר, נפגש נצ'אס גם עם כמה מהתעשיינים הישראלים שמקיימים קשרים עסקיים הדוקים עם צ'כיה. בישראל נמכרות מדי שנה כ-10,000 מכוניות מתוצרת סקודה; לחברת טבע פעילות ייצור בצ'כיה עם מחזור של 350 מיליון דולר בשנה; וחברת טבעול של אסם מחזיקה גם היא בפעילות ייצור בצ'כיה, עם הכנסות של 200 מיליון שקל מיצוא לאירופה.

בשיחה עמו סיפר נצ'אס מדוע כניסתה של ארצו לגוש היורו נדחתה למועד בלתי ידוע, למה הוא בכל זאת מחויב ליציבות הגוש וכיצד אפשר להתנער מעשרות שנים של שלטון קומוניסטי לטובת הקמתה של כלכלת שוק פתוח ליברלית ודמוקרטית, שהצליחה לצלוח את המשבר בשלום ולהכפיל את התוצר הגולמי לנפש, במונחי כוח קנייה, פי שניים תוך 12 שנה.

יורו-ריאליסטים, לא יורו-סקפטים

כלכלת אירופה נמצאת כיום במשבר חובות חמור. מדינות בגוש היורו שצברו חובות וגירעונות - בין אם כתוצאה משנים של בזבוז לא מרוסן כמו יוון, ובין אם בגלל המשבר הפיננסי של 2008 כמו ספרד - סובלות מקשיי מימון, וחלקן הגיע לסף חדלות פירעון. בחודשים האחרונים עלתה רמת הסיכון כל כך, עד שנראה כי המשקיעים מאמינים בוודאות שיוון תגיע לחדלות פירעון. החשש הגדול הוא שנפילתה תגרום להתפשטות המשבר לכלכלות אחרות, וכי מחיר חילוצה יעיב גם על כלכלות חזקות ובריאות כמו גרמניה.

המדינות שמשתמשות ביורו נמצאות בסכנה הגדולה ביותר, אף שהחברות בגוש מעניקה להן גישה לסיוע מהבנק המרכזי של אירופה. כשלמדינה יש מטבע עצמאי, היא יכולה לבצע מניפולציות ולהחליש אותו בעת משבר חובות. החלשת המטבע תורמת ליצוא - ולכן, לדוגמה, בנק ישראל התערב בשנתיים האחרונות כדי להחליש את השקל - והיא גם מקטינה את היקף החובות לנושים זרים. ואולם למדינות כמו יוון, אירלנד וספרד אין מטבע נפרד, והן לא יכולות לבצע פיחות כדי לצאת מהחובות ולשפר את התחרותיות שלהן.

למזלה של צ'כיה, היא עדיין לא הצטרפה לגוש היורו, ויש לה מטבע משלה, הקורונה. בזכות העצמאות הזו היא נהנתה מצמיחה עזה של היצוא, שעזרה לה לעבור את המשבר של 2008 בקלות יחסית. היו גורמים נוספים שסייעו לכלכלת צ'כיה, אבל המטבע, יודעים מנהיגיה, הוא אחד החשובים שבהם.

על החשיבות הזו מעיד מאמר חריף שנשיא הרפובליקה וצלאב קלאוס פירסם ב"וול סטריט ג'ורנל" בקיץ 2010, לאחר חילוצה של יוון. "אנשים כמוני הבינו מוקדם מאוד שהרעיון של מטבע אחיד באירופה הוא פרויקט מסוכן שיביא לבעיות גדולות או לריכוזיות לא דמוקרטית של אירופה. עמדתי היתה ברורה: למרות הסתייגותי, נאלצנו לבקש חברות באיחוד האירופי, אך בה בעת היינו חייבים להילחם בפרויקטים כמו היורו".

נצ'אס, בעל ראשון במדעים ודוקטורט במדעי הטבע, שנבחר לראשות הממשלה ב-2010, הכריז לפני חודש כי צ'כיה דחתה את כניסתה המתוכננת לגוש היורו למועד בלתי ידוע. אחד הדברים שצ'כיה יצאה נגדם, ושנויים במחלוקת כעת, הוא הרעיון שהוצג בחודשים האחרונים להפוך את האיחוד האירופי ל"איחוד העברות" או "איחוד חובות" - המדינות באיחוד יהיו ערבות זו לחובותיה של זו.

האם אתה מסכים עם דבריו של הנשיא קלאוס, שהיורו הוא ניסוי מסוכן? האם היית משייך את צ'כיה לקבוצת המדינות המכונה יורו-סקפטיות?

"לגמרי לא. לא הייתי מנסח זאת כך. הייתי אומר שצ'כיה היא מדינה יורו-ריאליסטית. אנחנו מחויבים ליציבות בגוש היורו כי 80% מהיצוא שלנו מכוון אליו. היצוא של צ'כיה, במונחי מחזור מכירות, גדול יותר מהיצוא של פולין, הונגריה וסלובניה ביחד לגוש היורו. אנחנו מייצאים במיוחד לגרמניה, והתמ"ג שלנו תלוי בה מאוד - 20% ממנו מבוסס על היצוא לגרמניה.

"מצד שני, אנחנו לא רוצים לקבוע תזמון ספציפי להצטרפות ליורו, כי איננו עומדים בקריטריונים להצטרפות. גוש היורו כיום הוא פרויקט שונה בתכלית משהיה עם הקמתו. היורו הוקם בתחילה כאיחוד מוניטרי, אבל כיום הוא פועל הלכה למעשה כאיחוד חובות והעברות. זה משהו שונה לגמרי.

"בחוקי האיחוד האירופי מצוין במפורש כי מדינות חברות באיחוד לא יהיו אחראיות להעניק עירבונות זו לחובותיה של זו. השאלה כעת היא באיזו מידה המדינות החברות באיחוד צריכות להיות אחראיות לניהול תקציבים לאומיים במדינות אחרות".

אנחנו רואים שיש החמרה במצבן של יוון, אירלנד ופורטוגל. בתרחיש שבו הטרויקה - הבנק המרכזי של אירופה, האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית - לא תצליח לבלום את משבר החובות, האם הוא יכול להידרדר גם לכדי עימות פוליטי וחברתי חמור?

"באופן טבעי, אם תהיה הסלמה נוספת, עלולות להיות השלכות חברתיות וכלכליות. עלי להיות כן עתה ולומר שארגון מחדש של חובותיה של יוון היה צריך להתבצע לפני שנה וחצי. עכשיו יהיה יקר הרבה יותר לעשות את זה".

מהלך הזרמת הנזילות לבנקים של אירופה, שהתבצע הערב, הוא מעין העברה מהסוג שצ'כיה מתנגדת לה. האם אתה תומך בו?

"היתה סכנה אמיתית שהמשבר בגוש היורו, במיוחד ביוון, יגלוש לבנקים ולמערכת הבנקאית, במיוחד לבנקים שחשופים לאג"ח של יוון. היתה סכנה אמיתית שהמשבר יגיע לכלכלה הריאלית, שמשבר הבנקים ייצור בעיה חמורה יותר".

האם יוון תוכל להימנע מחדלות פירעון?

"זו שאלה מעניינת, אבל צריך להעלות אותה בפני ראש ממשלת יוון ולא בפני ראש ממשלת צ'כיה", הוא מחייך.

נצ'אס בוודאי רוצה להרחיק את צ'כיה ככל האפשר מיוון, והנתונים תומכים בשאיפה זו: בעוד שליוון יש גירעון של יותר מ-10% מהתמ"ג וחוב של 152%, לצ'כיה יש גירעון של 4.4% וחוב של 40% מהתוצר - שניהם נמוכים אפילו מהנתונים הישראליים. כלכלת צ'כיה היא הקרובה ביותר מכלכלות מרכז אירופה לגרמניה: 36% מהיצוא שלה מיועד לגרמניה, רובו רכיבים אלקטרוניים וחלקי רכב שמיוצאים מגרמניה לסין, לאסיה ולברזיל. בזכות זאת, הביקוש לא נפל הרבה אפילו במהלך המשבר באירופה.

לא נדבקה במחלה האירופית

בזכות הבידוד שלה מגוש היורו, צ'כיה לא סבלה מהמחלה המידבקת של משבר החובות. בשעה שתשואות האג"ח של מדינות הפריפריה - ועמן המחיר שהן משלמות כדי ללוות כסף למימון פעילותן - הרקיע שחקים, תשואת האג"ח של צ'כיה ירדה והיא נמוכה מזו של איטליה. הבנקים הגדולים יכולים ללוות בשוק בריבית הגבוהה בפחות משיעור מריבית הבנק המרכזי, 0.75%.

ההצלחה היחסית של צ'כיה בעת המשבר מזכירה את זו של ישראל. יש מכנה משותף נוסף שסייע לשתיהן לחמוק מהמשבר: מגזר בנקאי יציב ושמרני, תולדה של משבר בנקים שהתרחש לפני יותר מעשור. שלושת הבנקים הגדולים בצ'כיה רווחיים, נזילים ומהוונים היטב. לפני קצת יותר מעשור סבלה צ'כיה ממשבר בנקים שעלה לה ב-15% מהתמ"ג. הבנקים טוהרו מהלוואות בעייתיות, ו-95% ממניותיהם נמכרו למשקיעים זרים. אפילו בימים החשוכים של 2009 לא היתה להם בעיית נזילות. עודף ההון שלהם לא מצא את דרכו לניירות ערך מסוכנים כמו אג"ח מגובות משכנתאות או אג"ח של ממשלות אירופה.

הבנקים הצ'כיים עוסקים בעסקים פשוטים של מתן הלוואות קמעוניות ומסחריות ללקוחות צ'כים. הרגולטור, הבנק המרכזי של צ'כיה, וידא שאפילו בשיא המשבר הפיננסי, חברות האם של הבנקים המקומיים - בנקים גדולים באוסטריה ובצרפת - לא יבזזו את הפיקדונות.

"הלקחים שצ'כיה וישראל - וגם שוודיה - למדו במשברי הבנקים שלהן בשנות ה-90 הובילו להידוק הרגולציה, לחקיקת חוקים ספציפיים יותר, ואת הבנקים להתנהגות שמרנית. מגזר הבנקים בצ'כיה נהנה מבריאות טובה", אומר נצ'אס.

למביט מבחוץ נדמה שהבנק המרכזי של אירופה דוחף להגן על הבנקים בכל מחיר, אפילו על חשבון משלמי המסים. אתה מסכים שזה חיוני למערכת?

"אני חייב להדגיש שמצבם של הבנקים בצ'כיה מצוין, ולא היה צורך לייצב את מגזר הבנקים בעזרת כספי משלמי המסים. כמובן שחששנו מאפקט דומינו, שיגרום למחנק אשראי, ולא יסופקו הלוואות. זו היתה הסיבה לביצוע ההתערבות".

היציבות היחסית של צ'כיה היא מטבע בעל שני צדדים. מצד אחד, היא נחשבה לכלכלה שצמחה לאט יותר משכנותיה בשנים שלפני המשבר, כמי שלא מיצתה את הפוטנציאל לאחר התפרקות הגוש הקומוניסטי. מצד שני, היציבות הזאת מיקמה אותה במשבר כאי של יציבות. כשבוחנים את תשואות האג"ח הממשלתיות של צ'כיה, רואים מיד שהשווקים קיבלו את הבטחת היציבות התקציבית באמונה מלאה. כמו נס נדיר, האג"ח של צ'כיה זינקו ב-2011, ובעוד אלה של מדינות הפריפריה של אירופה קרסו ותשואותיהן נסקו, התשואה של האג"ח הצ'כיות לעשר שנים ירדה מ-3.8% בתחילת השנה לפחות מ-3% בספטמבר. התמונה הצ'כית מוצלחת במיוחד גם בהשוואה לאג"ח של מדינות אחרות במרכז ובמזרח אירופה, כמו הונגריה ופולין.

מהם האתגרים העיקריים עכשיו, לנוכח ההחמרה באירופה?

"אנחנו שואפים לצמצם את הגירעון, כך שנאזן את התקציב עד 2015".

צמצום הגירעון הוא אחת המטרות המפתיעות של ממשלת צ'כיה, בהתחשב בכך שהוא מהנמוכים באירופה כבר כעת. לפי תוכניתו של נצ'אס, שאותה מוביל שר האוצר מירוסלב קלוסק, הגירעון מתוכנן להצטמצם מ-135 מיליארד קורונה ב-2011 ל-105 מיליארד קורונה (6.2 מיליארד דולר). תוכנית הפחתת הגירעון של ראש הממשלה יצאה לדרך עם הקמתה של הממשלה הרחבה ביותר בתולדות הרפובליקה הצ'כית (מאז 1993). ממשלתו התחייבה להוריד את הגירעון מתחת ל-3% מהתמ"ג, שיעור שהוא הגבול העליון המותר על פי אמנת מאסטריכט - אבל כמעט אין מדינה באיחוד שמצליחה לעמוד בו. יעד האיזון ל-2015 הוא דבר שמדינות אחרות באירופה יכולות רק לחלום עליו.

לא מקצצים בחדשנות

למרות כל זאת, האיום המרחף על כלכלת אירופה מעיב גם על הכלכלה הקטנה. כלכלת צ'כיה צמחה בקצב מואט מהצפוי של 2.4% ברבעון השני של 2011, והממשלה צופה שהצמיחה ל-2012 תהיה נמוכה מ-2.5% בשל חשש שהמשבר יפגע ביצוא.

שורה של סקודות - מותג הרכב הצ'כי שנמצא בבעלות פולקסווגן הגרמנית - שחונות ברחוב סמוך, מזכירה שייתכן שצ'כיה הימרה יותר מדי על היצוא שלה. הקיצוץ בתקציבים פגע בצריכה הפרטית, והשאיר את היצוא כמכונת הצמיחה העיקרית. במקרה ששוק היצוא ייפגע, צ'כיה עלולה לסבול מנסיגה חדה. בשל כך, יציבות גוש היורו כל כך חיונית לה, ובמיוחד בריאותה הכלכלית של גרמניה.

נצ'אס מודה בנקודת התורפה הזו: "בטווח הבינוני והארוך האתגר העיקרי הוא לשפר את התחרותיות כי צ'כיה תלויה מאוד ביצוא".

איך משפרים את התחרותיות ואת רמת החיים?

"בטווח הבינוני והארוך אנחנו רוצים לפתח את המגזרים שיש להם ערך מוסף גבוה. בצ'כיה יש מסורת תעשייתית חזקה. למעשה, שליש מהתמ"ג - וגם מהתעסוקה - מיוצר על ידי התעשייה. אנחנו רוצים לעודד חדשנות על ידי השקעה מסיבית במחקר ובטכנולוגיה. בתקופה זו של צנע, הסעיף היחיד בתקציב שלא קוצץ הוא תקציב המדע, המחקר והחדשנות".

בישראל, כמו במקומות רבים אחרים באירופה, יש קריאה להגדלת תקציבי הרווחה, להחלפת הפרדיגמה של השוק החופשי ולהתערבות גדולה יותר של הממשלה. איך זה מסתדר עם המדיניות של צ'כיה?

"אנחנו מאמינים שהמערכת הסוציאלית צריכה לטפל רק באלה שבאמת זקוקים לתמיכה שלה. מדיניות הרווחה לא צריכה ליישם את העיקרון של 'השמש זורחת לכולם', אלא לפעול כזרקור שמאיר רק על מי שצריך. מערכת רווחה צריכה לפעול כדי להחזיר אנשים לשוק העבודה. מטרתה של מערכת הרווחה היא לספק לאנשים עבודה בתקופה קשה".

בתקופה של אבטלה, קיצוצים לא פוגעים בכלכלה? האבטלה בצ'כיה עלתה מאז 2008 והגיעה ל-7%.

"הקיצוצים נחוצים. באשר לאבטלה, שהיא השישית הנמוכה ביותר באירופה, האתגר האמיתי של צ'כיה אינו אבטלה, כי אם משהו אחר לגמרי - בעיה דמוגרפית. האוכלוסיה בגיל 25-64 תקטן עד 2030 ב-750 אלף אנשים, כך שהבעיה תהיה מחסור בכוח אדם בשוק העבודה. אין בעיית אבטלה, להפך".

האם עובדים זרים יכולים להיות פתרון?

"לפני המשבר, ב-2007, 6% מהמועסקים בצ'כיה היו זרים. המספר ירד מאז המשבר. הגירה מבוקרת היא בהחלט שיטה שתוכל לעזור לנו".

ביקורו של נצ'אס נערך בזמן קריטי לא רק לאירופה, הנאבקת במשבר חובות נוראי. הוא נערך בימים שבהם מנהיגי ישראל נאבקים לשכנע את מדינות העולם להצביע נגד בקשת הרשות הפלסטינית להתקבל כחברה מלאה באו"ם.

מהי מדיניותה של צ'כיה בנוגע להצבעה על מעמד הרשות הפלסטינית באו"ם?

"היחסים בין צ'כיה לישראל ידידותיים ביותר, ואנחנו רואים בישראל שותפה אסטרטגית. באשר למצב עם הפלסטינים, לדעתנו צריך לנקוט פעולה באמצעות משא ומתן ישיר. יש להכריז במפורש כי ישראל היא מדינה יהודית. כדי שהמדינות יתקיימו זו לצד זו, יש לכבד את זה".

שאיפה מתמדת לדמוקרטיה

ההיסטוריה של הרפובליקה הצ'כית זרועה במלחמות, בכיבוש ובמתחים אתניים - אך מתאפיינת גם במאבק מתמיד לדמוקרטיה ולעצמאות. גלגולה הראשון כמדינה דו-לאומית, צ'כוסלובקיה, הוקם ב-1918 על חורבותיה של ממלכת הבסבורג, בתמיכתו של נשיא ארה"ב וודרו וילסון. תומאש מסריק היה נשיאה הראשון של הרפובליקה, שבה חיו קבוצות אתניות רבות, שהגדולות בהן היו הצ'כים, הסלובקים והגרמנים שהתגוררו בחבל הסודטים.

צ'כוסלובקיה, שהשתרעה מגרמניה במערב עד פולין במזרח, היתה אחת המדינות המתועשות בעולם, בזכות המורשת התעשייתית של האימפריה האוסטרו-הונגרית שנפלה בחלקה. עיקר הפעילות התעשייתית - וההצלחה הכלכלית - התבצעה בחלקה המערבי, בוהמיה, וחלק ניכר ממפעלי התעשייה בה היו בבעלות גרמנית.

למרות סכסוכים אתניים פנימיים היא הצליחה להחזיק מעמד כדמוקרטיה פרלמנטרית עד 1938. אלא שאז, תחת הסכם מינכן, נקרעה צ'כוסלובקיה לגזרים: שטחים גדולים במערבה, בהם חבל הסודטים, סופחו לגרמניה, ושטחים במזרחה סופחו לפולין. מה שנשאר מהרפובליקה נפל טרף לסכסוכים אתניים: במזרח הכריזה על עצמאות קרפטו-אוקראינה, שנכבשה וסופחה להונגריה, שתפסה גם שטחים נוספים מסלובקיה. במארס 1939 סיפח היטלר את שארית בוהמיה ומורביה, שלא היו בידי גרמניה עד אז.

במהלך מלחמת העולם השנייה ישבה בלונדון ממשלתה הגולה של צ'כוסלובקיה. חטיבות של צבא צ'כוסלובקיה נלחמו לצד בעלות הברית. קבוצה של חיילי קומנדו צ'כוסלובקים התנקשה ב-1942 בחייו של ריינהרד היידריך, ראש המשטר שהקימו הנאצים באזור, וכפעולת תגמול חיסלו הנאצים כפרים שלמים בצ'כוסלובקיה, ויושביהם נרצחו או נשלחו למחנות ריכוז.

צ'כוסלובקיה המחולקת שוחררה ב-1944 על ידי כוחות הצבא האדום, שפעלו בשיתוף המחתרת המקומית. בהסכמים שנחתמו בסוף המלחמה הועברה קרפטו-אוקראינה לידי בריה"מ, תושביו הגרמנים של חבל הסודטים הועברו לגרמניה, והתבצעו חילופי אוכלוסיה בין הונגריה לחלק הסלובקי של צ'כוסלובקיה.

הרפובליקה השלישית של צ'כוסלובקיה הוקמה באפריל 1945. אכזבתם המרה של הצ'כים מהמערב, בעקבות הסכם מינכן שבגד בהם, הובילה להתעצמות המפלגות הקומוניסטיות ולהתחזקות הקשרים עם בריה"מ תחת יוזף סטלין. הקרמלין דרש מצ'כוסלובקיה לפרוש מהסכם מרשל, שבמסגרתו שיקמו מדינות בעלות הברית את אירופה. ב-1948 התבצעה הפיכה בראשות המפלגה הקומוניסטית KSC. שר החוץ המתון של ממשלת צ'כוסלובקיה נרצח, והקומוניסטים תפסו את השלטון. צ'כוסלובקיה הוכרזה כדמוקרטיה עממית, ונהפכה לביורוקרטיה ריכוזית המנוהלת לפי עקרונות מרקסיסטיים לניניסטיים. ב-1955 היא היתה אחת המייסדות של ברית ורשה.

למרות הסיפוח לגוש הקומוניסטי, צ'כוסלובקיה שמרה על עצמאות יחסית, והמשיכה לפתח כלכלה המתבססת על תעשיות כבדות. בשנות ה-60, בעקבות האטה חדה בצמיחה הכלכלית והתעשייתית, אימצה ממשלתה של צ'כוסלובקיה מודל כלכלי חדש, שכלל יסודות של שוק חופשי, בסדרת צעדים שהובילו לאביב של פראג ב-1968. תנועה לדמוקרטיה החלה לצבור תאוצה, המגבלות על העיתונות הוסרו, והסוציאל-דמוקרטים הקימו מפלגה חדשה. מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית, אלכסנדר דובצ'ק, הוביל את מגמת המתינות, בתוכנית שאומצה באפריל 1968 והתוותה יסודות מודרניים לסוציאל-דמוקרטיה, כולל חופש הביטוי, הדת וההתכנסות.

באוגוסט 1968 פלשו כוחות ברית ורשה לצ'כוסלובקיה. דובצ'ק נאסר ונשלח לחקירה במוסקווה, שורות המפלגה הקומוניסטית בצ'כוסלובסקיה טוהרו, כוחות רוסיים הוצבו בצ'כוסלובקיה, וריבונות המדינה הוגבלה. הפגנות אנטי סובייטיות הובילו למהלכי ענישה קשים.

ב-20 השנים הבאות היתה צ'כוסלובקיה נתונה תחת שלטון בריה"מ. תקופת הפרסטרויקה של מיכאיל גורבצ'וב לא הותירה חותם של ממש, אבל ב-1988 פרצה הפגנה ראשונה נגד המשטר הקומוניסטי, שהיתה הקדמה למהפכת הקטיפה של 1989. הארגון שהוביל את המהפכה נקרא הפורום האזרחי, ובראשו עמד מתנגד משטר ידוע בשם וצלאב האוול.

שרשרת של הפגנות עממיות, שבשיאה הגיעו 500 אלף מפגינים לפראג, הובילה להתפרקות המפלגה הקומוניסטית ב-28 בנובמבר 1989. תוך ימים ספורים הוסרו גדרות התיל מהגבול עם גרמניה ואוסטריה, וב-10 בדצמבר 1989 התמנתה הממשלה הלא קומוניסטית הראשונה מאז 1948. האוול מונה לנשיא צ'כוסלובקיה, ודובצ'ק ליו"ר הפרלמנט. ביוני 1990 נערכו הבחירות הראשונות בצ'כוסלובקיה זה 42 שנה.

שלוש שנים וחודשיים אחרי כן הסתיימה ההיסטוריה של צ'כוסלובקיה במתכונתה הרב-לאומית. הדרישה לעצמאות מצד הסלובקים צברה תאוצה. התמיכה בפיצול צ'כוסלובקיה גברה לנוכח התנגדות הפדרליסטים, התומכים בשילוב המדינות, בראשותו של האוול. ב-1992 התפטר האוול מתפקידו. ראש המפלגה הדמוקרטית האזרחית, וצלאב קלאוס, לימים הנשיא, חתם על הסכם עם ולדימיר מסיאר, ראש התנועה לסלובקיה דמוקרטית. ההסכם קבע כי צ'כיה וסלובקיה ייפרדו לשלום עד סוף אותה שנה. בינואר 1993 הוכרזה הקמתן של הרפובליקה הצ'כית (צ'כיה) והרפובליקה הסלובקית (סלובקיה).

כיצד מתנערים ממסורת ארוכה של שלטון קומוניסטי, עם תכנון מרכזי וכלכלה המבודדת מהשווקים הבינלאומיים? לנצ'אס יש תשובה פשוטה יחסית. כמי שדור הוריו וסביו זוכר היטב את החיים תחת שלטון קומוניסטי, נראה שהוא ממשיך להאמין בעקרונות השוק החופשי והקפיטליזם, למרות תוצאות המשבר הכלכלי שטילטל את העולם כולו. "המשטר הקומוניסטי עשה נזק גדול לארצנו, אבל בניגוד למדינות אחרות שהיו בבריה"מ, לנו היו רק 40 שנות קומוניזם - שני דורות בלבד בצ'כיה סבלו ממנו. כך שדור הסבים שלנו קיבל ב-1989 בחזרה את החוות והעסקים שהולאמו על ידי הקומוניסטים. נתנו לעסקים האלה לצמוח ברוח הצ'כית כעסקים פרטיים".