מי יהיה השליט החדש של עמק הסיליקון?

>> במשך שנים רבות לקחנו את נוכחותו של סטיב ג'ובס בחיינו כמובנת מאליה. בעשור האחרון אפילו נתנו לעצמנו ליפול לשגרה שבה אחת לשנתיים-שלוש הוא מחולל מהפכה בצריכת מדיה ומשיק מוצר שלא ידענו שהיינו זקוקים לו - ורצנו לחנויות.

אף שהיה צפוי זמן רב, מותו של ג'ובס עדיין הצליח לתפוס את העולם בהפתעה. מותו, ולפניו הודעת ההתפטרות שהתפרסמה בסוף אוגוסט, זיעזעו רבים, ולא רק בשל דאגה לבריאותו או לערכה של מניית אפל. הם זיעזעו משום שאין כיום אדם אחר בעולם שיכול להתהדר בחזון כמו זה של מייסד אפל, שהפך לאגדה בחייו.

מאז שנות ה-80 המוקדמות הוביל ג'ובס מספר יוצא דופן של מהפכות טכנולוגיות: מהפכת המחשוב האישי; מהפכת האנימציה הממוחשבת של פיקסאר; הפיכת תעשיית המוסיקה על פיה עם אייפוד ואייטיונז; בריאתו מחדש של שוק הסלולר עם אייפון; וכמובן מהפכת הטאבלטים, שעשויים להחליף את המחשב האישי ולהציל את העיתונות הכתובה.

כמעט שלושה עשורים היה ג'ובס החדשן הטכנולוגי המוביל בעולם. כעת, משהלך לעולמו, מי יוכל להחליפו? בשאלה הזו מתחבטים פרשנים, מומחים וחובבי גאדג'טים ברחבי העולם, אך סימונו של הגורו הבא מתברר כמשימה מורכבת. רבים מהטוענים הטבעיים לכתר הם כבר אגדות היי-טק בפני עצמם, שהותירו חותם ושינו את העולם.ואולם כשמדובר בכניסה לנעליו של ג'ובס, לא מספיק לשנות את העולם רק פעם אחת. ג'ובס המציא מחדש את אפל ואת עצמו פעם אחר פעם. היה בו שילוב נדיר בין חזון טכנולוגי לחוש מחודד לעסקים, ובנוסף הוא שימש אייקון תרבותי עם הילה מיתולוגית. הוא לא התמקד רק בשיפור המוצרים, במעקב אחר המתחרות או במחקרי שוק, אלא המציא שוב ושוב קטגוריות ונתן לצרכנים ולמתחרים את מה שמעולם לא ידעו שהם זקוקים לו.

ג'ובס לא רק חידש, אלא גם שיכנע את העולם להאמין בחידושים שלו. בתכונה זו הוא דמה למנכ"ל סוני האגדי, אקיו מוריטה, שנהנה בזמנו ממעמד דומה. בתקופתו המציאה סוני את הרדיו טרנזיסטור, את הרדיו טייפ, את הווקמן ואת הדיסקמן. עזיבתו הותירה חלל עצום, שאותו מילא חדשן אחר: ג'ובס.

רוזבת' מוס קנטר, פרופסורית בפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטת הרווארד, הצביעה באחרונה על ארבע תכונות שלהן יזדקק כל מי שיחליף את ג'ובס: ראשית, חזון - ג'ובס ידע לאן הולך עולם הטכנולוגיה לפני כל אחד אחר. שנית, נטילת סיכונים - ג'ובס לא פחד לשנות את המיקוד של אפל כשזיהה כי העתיד עבר ממחשבים אישיים לגאדג'טים. הדבר השלישי הוא ערכים, או השראה - לא ממציאים את אייפד או את אייטיונז בלי רצון ברור לשנות את העולם. הרביעי הוא יכולת להרכיב צוות של עובדים מוכשרים שמסוגלים לממש את החזון.

ג'ובס ניחן בארבע התכונות, אך מעבר לכל אלה נמצא המיתוס. הוא היה פשוט דמות מוצלחת, עם סיפור אישי שנראה כאילו נכתב בידי הטובים שבתסריטאי הוליווד. האיש הקים חברה בעשר אצבעותיו, פוטר ממנה, שב כדי להפוך אותה לחברת הטכנולוגיה המובילה בעולם, ובגלל מחלתו אולץ לעזוב אותה אחרי שהגיעה לשיא כוחה, אחרי שהביא אותה כמעט לכל בית. את המיתולוגיה הייחודית הזאת יהיה קשה לשחזר.

הנביא הבא של עולם הטכנולוגיה עשוי להגיע משומקום, עם סיפור אחר לגמרי. ובכל זאת, בהחלט ייתכן שמישהו מבין החדשנים הטכנולוגיים הפועלים בעולם כיום יזכה ביום מן הימים למעמד דומה לזה שאנו מעניקים לג'ובס.

המועמד המוביל:

זה שהרג את חנויות הספרים, ואז את הספרים המודפסים: ג'ף בזוס

>> ג'ף בזוס זינק בשבוע שעבר לקדמת המרוץ לנעליו של ג'ובס עם השקתו של הקינדל פייר. למעשה, כשעמד על הבמה בניו יורק והדגים את יכולותיו של "האייפד קילר" של החברה, כשמאחוריו תמונות גדולות של המכשיר החדש, ניתן היה לחשוב בקלות שבזוס הוא הדבר הקרוב ביותר לג'ובס שיש לעולם כיום להציע. אחרי הכל, אמזון היא אולי הדבר הקרוב ביותר שיש כיום לאפל.

כאישור לכך שבזוס עשוי להיות האיש הבא שאנשי הטכנולוגיה יישאו אליו את עיניהם, יום לאחר חשיפת קינדל פייר הופיע בזוס על שער "ביזנסוויק" כשהוא מחזיק בטאבלט החדש והילה מאירה את פניו - צילום ג'ובסי קלאסי שסימן: בזוס הוא הנביא החדש.

במובנים רבים, זה די מתבקש. אחרי הכל, בזוס, שנטש משרה נוחה במגזר הפיננסי כדי לפתוח את אמזון, כבר הוביל מהפכה טכנולוגית או שתיים בחייו, כאלה שהצרכנים לא ציפו להן. עם אמזון, שאותה הקים לאחר שזיהה את הפוטנציאל המסחרי האדיר והבלתי ממומש דאז של האינטרנט, הצליח להפוך את שוק הספרים על פיו ולהביא לתחילת סופן של חנויות הספרים כפי שהכרנו אותן. בשנים שלאחר מכן הפך את אמזון לענקית קמעונות מקוונת עם מרכזי הפצה אימתניים, המוכרת כל דבר מספרים ועד מכונות כביסה, ולספקית הגדולה ביותר של שירותי ענן בעולם.

ואז, ב-2007, החליט בזוס שהוא עדיין לא סיים לערבל את שוק הספרים וסיפק את המהלומה הקשה ביותר שקיבלה תעשיית הספרים המודפסים בתולדותיה - קינדל. קורא הספרים הפופולרי של החברה מכר מאז מיליוני יחידות (כמה בדיוק אי אפשר לדעת, כי אמזון לא מפרסמת את נתוני המכירות המדויקים) ואחראי לפי דיווחים ל-10% מהכנסותיה של אמזון. הקינדל היה קורא הספרים האלקטרוני הראשון שזכה להצלחה מסחרית מסחררת והציב אלטרנטיבה לספרים המודפסים. למעשה, אמזון כבר מוכרת כיום יותר ספרים דיגיטליים מאשר ספרים מודפסים.

אמזון היא היריבה הגדולה של אפל בכל הנוגע לשירותי תוכן דיגיטליים כמו ספרים ומוסיקה. כיום, עם הטאבלט החדש שלה, שנמכר במחיר נמוך במאות דולרים מאייפד, היא גם המתחרה העיקרית של אפל בזירת הטאבלטים. עם זאת, בזוס הוא לא ג'ובס וקינדל פייר אינו אייפד, למרות התמחור הנמוך שלו. כדי לזכות באותו יחס של יראה וכבוד לו זכה ג'ובס בחייו, בזוס יצטרך לנצח את אפל, ולנצח אותה באופן נחרץ.

זה שיבוא מבפנים: אדי קיו

>> טים קוק, יורשו של ג'ובס בראשות אפל וסמנכ"ל התפעול לשעבר של החברה, הוא לפי כל העדויות מנכ"ל מצוין. בשבע השנים האחרונות החליף קוק את ג'ובס בזמן שיצא לחופשות מחלה, ועשה עבודה נהדרת. הוא גם האסטרטג המוביל של אפל, שהפך את היכולת התפעולית של החברה למושא קנאתן של כל החברות האחרות בתעשייה. אם אף לא יצרנית אחת הצליחה להתחרות באייפוד, או באייפד, זה לא מעט הודות לקוק, שדאג להותיר את המלאי נמוך ואת שולי הרווח גבוהים.

עם זאת, קוק אינו ידוע כבעל חזון טכנולוגי, וקשה להאמין שיוכל להגות במוחו את האייפד הבא, כפי שעשה ג'ובס. הוא מנהל מעולה, אך אינו חדשן. "להחליף את סטיב? נו באמת, אי אפשר להחליף אותו", אמר בראיון ב-2008.

הצעד הראשון שעשה קוק לאחר מינויו למנכ"ל אפל היה לקדם את אדי קיו, לשעבר סגן נשיא אפל לשירותי אינטרנט, לתפקיד סגן נשיא בכיר לשירותי אינטרנט ותוכנה. במסגרת התפקיד שולט קיו בשניים מהעסקים הרווחיים והחדשניים ביותר של אפל - אייטיונז וחנות האפליקציות אפסטור. מדובר בשתי מערכות כלכליות אדירות שגורפות רווח של מיליארדי דולרים בשנה, וקיו הוא העומד מאחוריהן.

משמעות קידומו היא שמעתה הוא ישלוט בתחום מחשוב הענן של אפל, הכולל בנוסף לאייטיונז ואפסטור את חנות הספרים iBooks ואת שירותי iCloud, שיוצעו בקרוב למשתמשי גירסה 5 של מערכת ההפעלה של אפל לסמארטפונים, iOS.

קיו, 46, ששימש באופן לא רשמי כאחראי המדיה של ג'ובס, דורג ב-2010 במקום השני ברשימת 100 האנשים היצירתיים בעולם העסקים שפירסם המגזין "פאסט קומפני". בנימוקים לבחירתו נכתב כי "ג'ובס אמנם שולט באור הזרקורים, אך קיו הוא זה שמחזיק במפתחות לממלכה של אפל". כעת יצטרך קיו להוכיח שהוא מסוגל להמשיך ולחדש בכוחות עצמו, גם ללא השגחתו וידו המכוונת של המנטור ג'ובס.

זה שעשו עליו סרט: מארק צוקרברג

>> פייסבוק, שנוסדה ב-2004 בחדר במעונות של אוניברסיטת הרווארד, היא כיום הרשת החברתית הגדולה בעולם. שווייה מוערך ב-80 מיליארד דולר, מספר משתמשיה קרוב ל-800 מיליון וצפי ההכנסות שלה השנה הוא 4.1 מיליארד דולר. הנפקתה הראשונה לציבור, אם וכאשר תתרחש, צפויה להיות ההנפקה הגדולה אי פעם - ואת כל זה עשה צוקרברג לפני שמלאו לו 27.

כמו ג'ובס, גם צוקרברג נטש את לימודיו בקולג' כדי להקים חברה ששינתה את חייהם של מאות מיליוני בני אדם, וכמוהו זכה לסרט עלילתי שתיאר את מעלליו כאיש צעיר ושאפתן. אין ספק שבכל הנוגע לחדשנות טכנולוגית הוא זכה להתחלה חזקה במיוחד, ושמעמדו כדמות משפיעה מובטח. ואולם רק ימים יגידו אם ההאקר שהפך למנכ"ל יזכה יום אחד למעמד רם כמו זה של ג'ובס.

אף שהחידוש שהוביל משמעותי בהחלט, צוקרברג עדיין עומד בפני מבחנו הגדול ביותר: יהיה עליו להוכיח שהמודל העסקי של פייסבוק עובד גם ללא הצמיחה המטורפת שממנה נהנתה מאז נפתחה לציבור ב-2006; הוא יצטרך לשכנע את הציבור, שקיבל בחשדנות חלק מהחידושים האחרונים שהציגה פייסבוק, להאמין בהם; הוא יהיה מוכרח לפתח את פייסבוק לכדי יותר מסתם רשת חברתית; ומעל הכל, כמנכ"ל פייסבוק או בתפקיד אחר, הוא יצטרך לשנות את העולם לפחות עוד פעם אחת.

זה שרוצה לטוס למאדים: אילון מאסק

>> אילון מאסק היה רוצה להיות סטיב ג'ובס הבא. למעשה, הוא כבר כונה כך על ידי אנליסט מריל לינץ', סטיב מילונוביץ'. מאסק, מהנדס טילים שסייע לתכנן את משגר הלוויינים "פאלקון 9" של נאס"א, נהפך למולטי מיליונר בגיל 28 לאחר שהיה בין מייסדי פייפאל.

בין לבין הספיק מאסק להקים את חברת האנרגיה הסולארית סולאר סיטי, וחשוב מכך, את יצרנית המכוניות החשמליות טסלה. במקביל מאסק הוא גם מייסד ומנכ"ל ספייסאקס, חברה המתעתדת לשגר אזרחים לחלל בטיסות פרטיות והכריזה כי בכוונתה לשגר אדם למאדים. מאסק השקיע בחברה 100 מיליון דולר מכספו האישי.

מאסק, 29, הוא ילד פלא שלימד את עצמו לתכנת בגיל 10, ובגיל 12 מכר את התוכנה הראשונה שלו. ואם כל זה נשמע לכם דומה לסיפור על טוני סטארק, היזם המיליארדר שמשחק רוברט דאוני ג'וניור בסרטי "איירון מן", זאת משום שהבמאי ג'ון פאברו ביסס חלק גדול מהדמות על מאסק.

ב-2010 הרוויח מאסק לא מעט כשטסלה הונפקה לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר. מאסק כל כך בטוח בהצלחתו שבחודש שעבר התערב על מיליון דולר עם כתב הרכב של "וול סטריט ג'ורנל", דן ניל, כי רכב הסלון השאפתני של החברה, Model S, ייצא במועדו המתוכנן בסוף 2012.

אף שרבים כבר רואים בו את יורשו של ג'ובס, מאסק עדיין רחוק למדי מלהגיע ליעד, והמהפכנות שלו היא לפי שעה בגדר פוטנציאל בלבד. גורלו תלוי בעיקר במכוניות טסלה, אמנם מוצר נישה חביב, אך רחוק מלשנות את העולם, וכן בהצלחת ספייסאקס בשיגור תיירים לחלל, הישג שחברות רבות שואפות אליו, בינתיים ללא הצלחה.

זה שלימד את העולם לצייץ: ג'ק דורסי

>> כמו ג'ובס, גם ג'ק דורסי היה ילד פלא טכנולוגי שנשר מלימודיו בקולג' והוביל מהפכה - מהפכת המיקרובלוגינג - כשהמציא את טוויטר ב-2006. דורסי עזב את אוניברסיטת ניו יורק כדי לעבור לסן פרנסיסקו, שם הגה את טוויטר לאחר שזיהה את הפופולריות של הודעות הטקסט ותוכנות המסרים המיידיים - וחשב על דרך להתאים את אמצעי התקשורת האלה לעידן הרשתות החברתיות.

כמו ג'ובס, גם דורסי, המנכ"ל הראשון של טוויטר, נדחק מהחברה שייסד על ידי שני מייסדים אחרים של החברה, ביז סטון ואוון וויליאמס. וממש כמו ג'ובס, גם הוא פנה לאחר עזיבתו להקמת חברה חדשנית אחרת, סקוור (Square), שמאפשרת למשתמשי סמארטפונים להשתמש בהם כקוראים של כרטיסי אשראי ומנסה לשים קץ למטרד ששמו כסף מזומן.

השנה שב דורסי, 34, לנהל באופן פעיל את טוויטר, שעה שהחברה חוגגת חמש שנים להיווסדה עם יותר מ-200 מיליון משתמשים ברחבי העולם ושווי מוערך של יותר מ-8 מיליארד דולר. יהיה עליו להוביל אותה בתקופה חיונית ובעייתית במיוחד, שכן החברה, שידועה לשמצה בהיעדרו של מודל עסקי, צריכה לשפר הן את מוצריה והן את רווחיה, שכמעט ואינם קיימים.

בנוסף, יידרש דורסי לתקן את מערכת היחסים הפגועה בין טוויטר לבין מפתחים חיצוניים, ובמקביל לשאוף לחידוש תמידי כדי למנוע מהחברה להימחץ ולהיעלם על ידי פלטפורמות מוצלחות יותר, כפי שקרה לאינספור אתרים מצליחים אחרים בעבר.

כמנכ"ל סקוור, תפקיד שהבטיח שלעולם לא יעזוב, הוא יידרש לא רק להוכיח שהחברה מסוגלת להרוויח, אלא גם להפוך אותה לשירות המוני ולחדור אל המיינסטרים. לבסוף, יהיה עליו להתפתח גם אל מעבר לטוויטר.

את כל אלה יצטרך דורסי לעשות בשעה שהוא מבצע שני תפקידים תובעניים במקביל. האם יצליח? לא בטוח. מה שעשוי לסייע לו הוא שמשרדי טוויטר וסקוור סמוכים זה לזה.

זה שעוזר לכם לדעת דברים: לארי פייג'

>> 13 שנה לאחר שייסד את גוגל עם סרגיי ברין, חזר השנה לארי פייג' לנהל אותה באופן פעיל. עם ברין והמנכ"ל הקודם אריק שמידט, שבינתיים עבר לתפקיד היו"ר, הפך ברין את גוגל לענקית אינטרנט ששולטת כמעט בכל תחומי הרשת וכיום, עם מערכת ההפעלה אנדרואיד, גם בתחום הסמאטרפונים.

בחודשים הספורים שחלפו מאז שחזר פייג' לתפקיד המנכ"ל, השיקה גוגל את הרשת החברתית גוגל פלוס, שבשבועות מאז השקתה כבר צירפה יותר מ-30 מיליון משתמשים. כמו כן, ביצעה גוגל את רכישת חטיבת הסלולר של מוטורולה תמורת 12.5 מיליארד דולר - רכישה אמיצה ושנויה במחלוקת שמשמעותה הכרזת מלחמה נגד אפל והבעת אמון ניכרת של גוגל במערכת ההפעלה אנדרואיד ובפעילותה בשוק הסלולר.

מבין מייסדי גוגל, פייג' נחשב לאיש הטכנולוגיה המוביל. הצטרפותו מחדש לחברה מעוררת ציפיות לכך שגוגל - שלצד הצלחותיה ספגה בשנים האחרונות כמה כישלונות - תצליח להגביר את רמת החדשנות שלה.

אף שהוא כבר נחשב לאגדה חיה, פייג' לא נהנה מרמת האמון השמורה לג'ובס. הוא אמנם שינה את העולם פעם אחת, אך חדשנותו התבטאה עד כה בשיפור הקיים: היו מנועי חיפוש גם לפני גוגל, והצלחתה נובעת מכך שהמוצר שלה היה פשוט הטוב ביותר. כדי לזכות במעמד של ג'ובס, יצטרך פייג' להמציא יותר מסמארטפון שיהיה טוב מזה של אפל. לכל הפחות, יהיה עליו להמציא את האייפד הבא.

וזה שעדיין לא סיים תיכון

>> ואולי העתיד של עולם הטכנולוגיה יגיע בכלל מכיוונו של פירס פרימן, נער בן 14 מקליפורניה. פרימן הוא מתכנת, מעצב ובלוגר, שלימד את עצמו לתכנת והספיק לפתח בכיתה ח' אפליקציה ראשונה לאייפון בשם CardShare, המשמשת כרטיס ביקור וירטואלי, מה שזיכה אותו בתואר "מפתח האפליקציות הצעיר בעולם". האם הוא יוכל להחליף יום אחד את סטיב ג'ובס? אולי, ואולי לא.