חשש ממחנק אשראי באירופה בעוד המשקיעים בורחים מהבנקים ביבשת
החשיפה של הבנקים הגדולים באירופה לחובות יוון ואיטליה, בצירוף לדיווחים כי בנקים זרים מצמצמים חשיפתם לאזור, מגבירים את החשש כי איום מחנק אשראי על היבשת כבר אינו תיאורטי
"עד עתה, החשש לגבי אירופה היה בעיקר תיאורטי - תאונת רכבת פוטנציאלית שתתרחש אם הבנקים העולמיים יחליטו שבעיותיה של אירופה התרחבו אל מעבר למקרה השוליים היווני לליבה האירופית. אך כעת, החשש כבר אינו תיאורטי. זה כבר קורה. יותר ויותר משקיעים ברחבי העולם מחליטים כי עדיף להיות בטוחים, ומושכים את כספם מאירופה". כך נפתח מאמר של הנרי בלודג'ט, שכותרתו "החלה הבריחה הגדולה מאירופה".
בלודג'ט, מייסד ומנכ"ל בלוג החדשות והפרשנויות העסקיות "ביזנס אינסיידר", אמנם זכור בשל תפקידו בבועת הדוט.קום, כאשר כאנליסט המליץ על מניות שהבנק שלו סייע בהנפקתן, בעוד בסתר טען בפני עמיתים כי מדובר במניות זבל. הרקורד שלו, שהוביל לאיסור על עיסוקו בתחום ני"ע, אולי אינו משרה אמון רב, אך בלודג'ט אינו לבד בחששו, ומפנה גם למאמר של "ניו יורק טיימס".
"משקיעים לחוצים ברחבי העולם מאיצים את יציאתם מהשקעות באג"ח של מדינות אירופה ובבנקים, ומגדילים בכך את הסיכון למחנק אשראי שעלול ליצור הידרדרות קשה בשווקים", פותח המאמר ב"ניו יורק טיימס", וממשיך: "מוסדות פיננסיים מחסלים את אחזקותיהם הגדולות באג"ח של ממשלות אירופה ומפנים גב להנפקות אג"ח חדשות של מדינות כמו ספרד ואיטליה. רבים מהם החליטו לא לחדש הלוואות קצרות טווח לבנקים אירופיים - הלוואות שמשמשות למימון פעילותם היומיומית.
"אם המגמה תימשך, עלול להיווצר מעגל הרסני של עלייה במחיר המימון, קיצוצים עמוקים יותר בהוצאות ממשלה והאטה בצמיחה. קשה לצאת ממעגל כזה, במיוחד כשכמה בנקים באירופה מתקשים לעמוד בצורכי המימון שלהם".
חששות המשקיעים, המלובים על ידי פרשנויות מסוג זה, דומים לחששות בעלי חשבונות בבנק ששומעים כי הבנק שלהם עומד לקרוס. המשקיעים, כמו אותם לקוחות, חוששים כי כספם יאבד, וממהרים למשוך כספם. רק שבמקרה הזה, לא מדובר בבנק אחד - וב-2008 כבר ראינו כמה נזק מסוגל בנק אחד גדול לגרום למערכת הפיננסית. כעת מדובר בבנקי ענק ובמדינות שלמות, ובמה שעשוי להיות תגובת שרשרת הרסנית.
חששות הפרשנים אינם משוללי יסוד, ומגיעים על כנפיהן של רצף חדשות מדאיגות לגבי מצב המערכת הפיננסית באירופה ובארה"ב. בסוף השבוע דיווחה בלומברג כי הבנקים האירופים הגדולים עלולים לרשום מחיקות בגובה של עד 270 מיליארד דולר במאזניהם בגלל איבוד מוניטין על רכישות מן העבר. הבנק הגדול באיטליה, אוניקרדיט, ירשום הפסדים של 10 מיליארד דולר בגין ירידת ערך על רכישות באיטליה ובמזרח אירופה. בנקים אירופים נוספים צפויים לבצע מחיקות דומות בקרוב, לפי אנליסטים.
קרדיט אגריקול, בנקו סנטנדר ואינטסה סאן פאולו נמצאים ברשימה הבנקים שצריכים לבצע מחיקות במאזניהם בגין איבוד מוניטין, לפי נתוני בלומברג. הבנקים האירופיים צמצמו בחודשים האחרונים חשיפתם לאיטליה, לפי דיווחים שונים, מה שעשוי להגן על הזריזים מביניהם.
בשבוע שעבר דווח כי בנקים אמריקאים החלו לצמצם את חשיפתם לאירופה בחודשים האחרונים - משמע, מצמצמים את מתן ההלוואות שלהם לבנקים האירופיים, ובכך מאותתים כי מחנק האשראי למעשה כבר החל. אך החשיפה של הבנקים לאירופה גדולה, ומסתכמת בעשרות מיליארדי דולרים, אך הבנקים האמריקאיים מסרבים לפרט איזה חלק מחשיפה זו היא למדינות מוכות חובות כיוון או איטליה, ואיזה למדינות הנחשבות יציבות יותר, כמו גרמניה. המשבר כבר גבה קורבן גדול אחד בארה"ב: חברת המסחר MF גלובל, שנכנסה לפשיטת רגל בעקבות הימור על שוק האג"ח הממשלתיות של אירופה.
מנהיגי האיחוד האירופי אינם משרים אווירה מרגיעה על השווקים. התגוששויות ומאבקי כוח ניכרו לאורך כל הטיפול שלהם במשבר, מאז התפרצותו באפריל 2010 ביתר עוצמה. המשבר גבה כבר כמה קורבנות פוליטיים - ביוון, בספרד, באיטליה, באירלנד ובפורטוגל - כולן מדינות הנחשבות לעתירות חובות (PIIGS). אך בניגוד למדינות כמו ספרד, אירלנד ופורטוגל, בהן נפלה הממשלה באופן דמוקרטי, ביוון ובאיטליה למעשה נכפתה החלפת שלטון על ידי שילוב של משקיעים (באמצעות השווקים) ושל מנהיגי המדינות המרכזיות באיחוד - גרמניה וצרפת.
אך גם בין צרפת לגרמניה חילוקי הדעות קשים. בעוד צרפת קוראת להגדלת מעורבותו של הבנק המרכזי של אירופה, ובשימוש בו כמלווה לשעת חירום, על מנת למנוע מחנק אשראי, גרמניה מתנגדת נחרצות למהלך שכזה. הבנק המרכזי מצדו, בינתיים נוקט יותר בגישה הגרמנית, ובשבוע שעבר הגביל את היקף הרכישות המירבי שלו בשבוע לאג"ח ממשלתיות בשוק המשני ל-20 מיליארד יורו. החלטה זו צפויה למנוע ממנו להתערב באופן משמעותי בשוק, באם יהיה בכך צורך. נגיד הבנק המרכזי הטרי, מריו דראגי, הפנה אצבע מאשימה כלפי המנהיגים, שלטענתו גוררים רגליים בכל הנוגע ליישום החלטות שקיבלו כבר בקיץ, להקמת קרן סיוע שתביא לסיום המשבר.
לא מסייע גם התזמון של עדכון שיטת דירוג האשראי לבנקים הגדולים בעולם בחברת דירוג האשראי סטנדרד אנד פור'ס. החברה צפויה להחיל את שיטת החישוב החדשה על 30 הבנקים הגדולים בעולם במהלך 3 השבועות הקרובים - מה שצפוי להוביל לשינויים בדירוגי האשראי של חלקם. החברה מנסה כבר זמן מה להכין את השווקים לשינוי, אך הורדת דירוג בעיתוי זה לאחד הבנקים הגדולים - גם אם מדובר בהורדת דירוג טכנית בלבד - צפויה להכות גלים.
להערכת ביילור לנקסטר, אנליסט בחברת קרדיטסייטס, עם הבנקים שעשויים לספוג הורדת דירוג נמנים הבנקים האמריקאיים בנק אוף אמריקה, סיטי ומורגן סטנלי. S&P אמרה כי היא צופה ש-60% מדירוגי הבנקים יישארו ללא שינוי, 20% יעלו ברמה אחת, 15% ירדו ברמה אחת ופחות מ-5% ירדו בשתי רמות או יותר. בכוונת החברה לפרסם קודם כל את תוצאות העדכון, שיחול על כ-750 בנקים בעולם אותם מסקרת החברה, עבור 30 הבנקים הגדולים בעולם ורק לאחר מכן לפרסם את דירוגי הבנקים הקטנים יותר.