שנהיה לראש: 6 סיפורים על אנשים עם ראשים מוזרים במיוחד
איש הפיל, אשת הדב והאיש בלי הפנים - בכל שנה אנחנו מברכים שנהיה לראש ולא לזנב, אז החלטנו לרכז עבורכם כמה סיפורים על אנשים עם ראשים מוזרים במיוחד
1. הראש המשופד של פיניאס גייג'
סיפורו של פיניאס גייג' הוא לא פחות מנס רפואי. בשנת 1848 גייג' בן ה-25 עבד כמהנדס ומנהל כח עבודה של צוות שהקים מעבר פסי רכבת חדש בארה"ב. כחלק מהעבודה היו צריכים גייג' וצוותו לנפץ סלעים שהפריעו למעבר פסי הרכבת החדשים. הם עשו זאת באמצעות קדיחה בסלעים ודחיסה של אבקת שריפה עם מוט ברזל.
אך ב-13 בספטמבר 1848 נקלע גייג' לתאונה מטורפת. תהליך הפיצוץ השתבש ומוט הברזל טס וחדר לראשו של גייג'. המוט נכנס מתחת לעצם הלחי השמאלית שלו, עבר מאחורי עינו השמאלית, ויצא דרך החלק העליון של ראשו. למרבה התדהמה, גייג' נשאר בהכרה, ואף המשיך ללכת ולדבר באופן קוהרנטי. מה שכן, בחודשים ובשנים שלאחר התאונה מכריו של גייג' העידו על שינוי באישיותו, והוא הפך מאדם אדיב ורגוע לאימפולסיבי גס וילדותי.
כתבות נוספות
- יום היסטורי במקסיקו: שתי גופות חייזרים הוצגו על בימת הקונגרס
- משבר בסין: למעלה מ-70 תנינים נמלטו מחוות התנינים בחסות הסופה
- הבריחו מלפפוני ים בשווי 10,000 דולר והודו באשמה
2. ג'וזף מריק - איש הפיל
ג'וזף מריק נולד בלסטר אנגליה בשנת 1862, וכבר מגיל 5 החל לפתח עיוותים פיזיים קשים, שכללו גדילת יתר של רקמות ובליטות בגופו. ייתכן ומריק סבל מתסמונת פרוטאוס, מחלה ספורדית שפוגעת בשרירים וברקמות נוספות. ראשו היה אחד החלקים שהושפעו ביותר בשל מצבו הרפואי, אחת מעיניו אף נעקרה עקב צמיחת יתר של העור.
מראהו החריג, יחד עם העקמומיות של עמוד השדרה, הפכו את חייו למאתגרים במיוחד. הוא התקשה למצוא עבודה משום שאנשים רבים נרתעו ממנו. היו אף שהעלו חשד שהוא זה שעומד מאחורי רציחותיו של "ג'ק המרטש".
בשנות העשרים המוקדמות לחייו הפך לסוג של סלב, לאחר שהצטרף למופע שוליים בקרקס. הוא היה חביב במיוחד על המלכה ויקטוריה וזכה לכינוי "איש הפיל". הוא נפטר בשנת 1890 והיווה השראה לרבים. רבים מכירים את סיפורו בזכות הסרט "איש הפיל" בבימויו של דייוויד לינץ'.
3. סיפורה העגום של אשת הדב
חוליה פסטרנה נולדה במקסיקו בשנות ה-30 של המאה ה-20, כשהיא לוקה בהיפרטריקוזיס והיפרפלזיה. כל גופה היה מכוסה בשיער עבה, ותווי פניה היו בולטים עם אף ולסת מוגדלים. התכונות הללו עיצבו את חייה באופן בלתי צפוי.
היא נמכרה ע"י דודה לקרקס והפכה למיצג ראווה ע"י תיאודור לנט, אליו גם נישאה מאוחר יותר. לנט זיהה את הפוטנציאל הרווחי במראה הייחודי שלה. היא הוצגה ברחבי ארצות הברית ואירופה ומשכה אליה קהל רב של סקרנים. בעוד הסיורים הללו הביאו לה תהילה, רבים ראו בה קוריוז ולא התייחסו אליה כבן אדם, אך דיווחים רבים מצביעים על כך שהיא הייתה אישה רהוטה השולטת בספר שפות, והיא ניחנה בקול מלודי יפהפה.
היא הולידה ללנט ילד שלמרבה הצער ירש את מצבה ונפטר כעבור ימים ספורים. פסטרנה עצמה מתה כעבור חמישה ימים, ככל הנראה בעקבות סיבוכים בלידה. גם לאחר מותה הניצול שלה נמשך. לנט חנט את גופותיהם של לנה ושל ילדם והם הוצגו במארזי זכוכית ברחבי העולם.
4. האנשים הכחולים של קנטקי
אי שם במזרח קנטאקי חיה משפחה מוזרה במיוחד: משפחת פוגטי. תופעה גנטית מוזרה גרמה לכך שכל בני המשפחה נולדו עם גוון עור כחלחל.
הסיפור המוזר שלהם מתחיל עם מרטין פוגטי, יתום צרפתי שהתיישב באזור בתחילת המאה ה-19. הוא התחתן עם אליזבת סמית, שללא ידיעת שניהם, נשאה תכונה גנטית נדירה המכונה מתמוגלובינמיה. מצב זה מוביל לרמות חריגות של מתמוגלובין בדם, מה שמביא לירידה ביכולת לשחרר חמצן ומעניק לעור גוון כחול. מכיוון שהגן הוא רצסיבי, על מנת שהוא יעבור בתורשה הילד צריך לרשת אותו משני הורים. שורה של נישואי תערובת בקרב בני משפחת פוגטי הנציחו את הגן הזה במשך כמה דורות.
5. רונדו האטון: כוכב האימה הטרגי
כאדם צעיר, כוכב סרטי האימה רונדו האטון דווקא היה ידוע בזכות תכונותיו הנאות. אך בבגרותו הוא החל לפתח תסמינים של אקרומגליה, הפרעה הנגרמת מייצור עודף של הורמון גדילה. מצב זה שינה בהדרגה את תווי פניו, והגדיל את לסתו, מצחו, ידיו ורגליו. במקום לסגת מעיני הציבור, האטון ניצל את מראהו הייחודי והחל לככב בסרטים הוליוודים. לעיתים קרובות הוא שיחק נבלים, כאשר תפקידיו הבולטים היו בסרטים כמו "פנינת המוות" ו-"בית האימים" שם גילם את הדמות האכזרית - הקריפר.
אך למרות ההצלחה האדירה שהקנה לו מראהו הייחודי, המציאות הייתה שהוא סבל מאוד. אותה הפרעה שחיזקה את קריירת המשחק שלו הובילה גם לאין ספור סיבוכים בריאותיים. למרבה הצער הוא נפטר בשנת 1946 כשהוא בן 51 בלבד.
6. ריימונד רובינסון - האיש בלי הפנים
ריימונד רובינסון, המכונה גם "האיש הירוק" או "צ'רלי חסר הפנים", הוא דמות ידועה באגדות האורבניות של פנסילבניה, אך מדובר באיש אמיתי עם סיפור חיים טרגי במיוחד. בגיל 8, בזמן שניסה לתצפת על קן ציפורים על גשר מוראדו, הוא נגע בטעות בקו מתח שטלטל וחישמל את גופו הצעיר. התאונה הותירה את רובינסון מעוות קשות, וכתוצאה מכך איבד את עיניו ואת אפו, וגם את אחת מזרועותיו. למרות הפגיעה החמורה הוא שרד, אחרי טיפולים ממושכים.
חומרת העיוותים שלו הביאה אותו להתבודד ולהסתגר במהלך היום. לעיתים היה יוצא לטיולים ליליים לאורך כביש 351 במערב פנסילבניה. שיטוטיו הליליים, בשילוב עם הופעתו המפחידה, הולידו מיתוסים ואגדות שונות. סקרנים רבים היו מחפשים אותו בתקווה להציץ בפניו המוזרות. הוא נפטר בשנת 1985.