האמת היא דבר יחסי: הדברים שאיינשטיין מעולם לא אמר
לכבוד יום הולדתו ה-146 של אלברט איינשטיין, יצאנו לבחון את התופעה המרתקת של ציטוטיו המומצאים. על אמירות המיוחסות לו בטעות, מה מקורן האמיתי, ומדוע אנחנו להוטים כל כך לייחס לו את פניני החוכמה הללו?
מספרים שכאשר היה אלברט איינשטיין סטודנט צעיר, פרופסור שלו אמר בפני הכיתה: "איינשטיין, למרות הכישרון שלך במתמטיקה, אתה לעולם לא תהיה מדען גדול - אתה שואל יותר מדי שאלות במקום לקבל את מה שידוע". כעבור שנים, כשהתפרסם איינשטיין, רבים ציטטו את תגובתו לפרופסור: "החוכמה אינה בידיעת התשובות, אלא בשאילת השאלות הנכונות".
השיחה הזאת כמובן מעולם לא התרחשה. איינשטיין מעולם לא אמר דבר כזה, אבל תודו שזה נשמע כמו משהו שמתאים לו להגיד. לאורך השנים, הפיזיקאי המפורסם הפך למגנט של ציטוטים, עם אמירות נבונות, שנונות או סתם קלישאות, המיוחסות לו באופן קבוע.
לכתבות נוספות
יום הולדתו ה-146 של אחד המדענים המשפיעים והנערצים ביותר בהיסטוריה, הוא הזדמנות מצוינת לחגוג לא רק את תרומתו האדירה למדע, אלא גם לבחון את התופעה המרתקת של פניני החוכמה המיוחסים לו, ללא שום קשה למציאות.
"אי שפיות היא לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות"
הציטוט הפילוסופי הזה, שממחיש חוכמה פשוטה אך גאונית, אולי מתאים לסגנון שאנשים מייחסים לאיינשטיין, אך למעשה מדובר בציטוט חדש יחסית. הוא הופיע לראשונה בטקסט משנת 1981 של קבוצת התמיכה "מכורים אנונימיים", ומתייחס להתמודדות עם התנהגות כפייתית בהקשר של התמכרויות.
"כולנו גאונים, אבל אם תשפוט דג על פי היכולת שלו לטפס על עץ, הוא יחיה את כל חייו באמונה שהוא טיפש"
המשל החינוכי הזה על הדג והעץ הפך לאחד הציטוטים המפורסמים ביותר המיוחסים לאיינשטיין, במיוחד בקרב מורים ואנשי חינוך, אך אין שום ראייה לכך שהפיזיקאי הדגול אי פעם אמר את הציטוט הזה, שהופיע לראשונה בספרות החינוכית רק בתחילת שנות ה-2000, כחמישים שנה לאחר מותו.
מי באמת המציא את המשל הזה? הרעיון העומד מאחוריו מתאים לתיאוריות חינוכיות מודרניות כמו תיאוריית האינטליגנציות המרובות של הפסיכולוג הווארד גרדנר. הסיבה לייחוסו לאיינשטיין מעניינת במיוחד - היא קשורה כנראה לסיפורים הנפוצים (שגם הם לא בהכרח מדויקים) על כך שאיינשטיין עצמו נכשל במערכת החינוך המסורתית כילד. סיפורים אלה הפכו לחלק מהמיתולוגיה סביב דמותו, והפכו אותו למועמד טבעי להיות "הקול" מאחורי ביקורת על מערכות חינוך סטנדרטיות.
"איני יודע באילו כלי נשק תתנהל מלחמת העולם השלישית, אבל מלחמת העולם הרביעית תתנהל במקלות ובאבנים"
האמירה העגומה הזו על עתיד האנושות אחרי מלחמה גרעינית נחשבת לאחת האזהרות המפורסמות של איינשטיין, שהתבטא לא אחת נגד מלחמה גרעינית. ציטוט זה, בגרסאות שונות, אמנם מיוחס לו בשיחות שערך בשנות ה-40, אך ציטוט דומה יוחס לגנרל אנונימי בספרו של וולטר ווינצ'ל. אז כנראה שאיינשטיין לא הגה את הציטוט הזה בעצמו, אך סביר להניח שהוא ציטט אותו בשיחות שונות.
"אם דבורת הדבש תיעלם מעל פני כדור הארץ, לאדם יישארו רק ארבע שנים לחיות"
הנבואה האפוקליפטית הזו על היעלמות הדבורים מיוחסת בטעות לאיינשטיין ומצוטטת לעתים קרובות בהקשרים סביבתיים. האמת היא שמעולם לא היה בסיס לייחוס זה. אין שום תיעוד או מקור אמין שמקשר את איינשטיין לאמירה זו לפני שנות ה-90, כארבעים שנה לאחר מותו. חשוב לזכור שכמדען ופיזיקאי, איינשטיין לא התמחה באקולוגיה או במדעי החיים, ואין ראיות היסטוריות שהוא גילה עניין מיוחד בדבורים או בהאבקה.
מאיפה הגיע הציטוט? ככל הנראה, האמירה הפכה פופולרית בתקופה שבה גברה המודעות לתסמונת התמוטטות המושבות (CCD) של דבורים ברחבי העולם. הייחוס לאיינשטיין נעשה כנראה במטרה להעניק לבעיה אקולוגית זו סמכות מדעית ותשומת לב ציבורית.
"אלוהים לא משחק בקוביות עם היקום"
סליחה על הקטנוניות - הציטוט הזה קרוב לאמת, אך לא מדויק בצורתו הפופולרית. איינשטיין אכן אמר משהו דומה מאוד, אך לא בדיוק בנוסח זה. הגרסה המקורית והמדויקת יותר היא פשוטה: "אלוהים לא משחק בקוביות" ("Der Herrgott würfelt nicht" בגרמנית המקורית). זו אמירה מתועדת היטב שהופיעה במכתב ששלח איינשטיין למקס בורן בשנת 1926.
ההקשר המדעי של האמירה מרתק - איינשטיין השתמש בביטוי זה כדי להביע את התנגדותו העמוקה לטבעה ההסתברותי של מכניקת הקוונטים. כפיזיקאי שהאמין בדטרמיניזם, הוא התקשה לקבל את הרעיון המהפכני שהעולם הקוונטי פועל על פי הסתברויות ומקריות ולא על פי חוקים מוחלטים.
אז מה הוא כן אמר?
איינשטיין האמיתי היה עמוק ומורכב הרבה יותר מאיינשטיין הדמות הפופולרית שהפכה לסמל של חכמה אוניברסלית. הציטוטים המיוחסים לו יוצרים תמונה מעוותת ועושים עוול לציטוטים האותנטיים הרבים שמשקפים את עומק מחשבתו, תפיסת עולמו וגאונותו.
בניגוד לציטוטים המיוחסים לו בטעות, שלעתים נשמעים כמו סיסמאות פשטניות, האמירות האותנטיות שלו מגלות חשיבה מורכבת, ענווה ותובנות עמוקות על מדע, חיים ואנושות.
הוא התבטא על האינטואיציה המדעית: "הדבר שהכי חשוב לאיש מדע אינו התעודות או הניסיון שלו, אלא האינטואיציה שלו", דיבר על הקשר בין תחומי הידע האנושיים: "הדתות, האמנויות והמדע הם ענפים של אותו העץ. כל השאיפות האלה מכוונות כדי להאציל את חייו של האדם" והציע תובנות עמוקות על החיים: "יש שתי דרכים לחיות את חייך. האחת היא כאילו שום דבר אינו נס. השנייה היא כאילו כל דבר הוא נס".
התופעה של ייחוס ציטוטים שגויים לאיינשטיין אומרת הרבה על החברה שלנו ועל הצורך שלנו בדמויות סמכותיות. אנו מחפשים דמויות שיעניקו משקל ותוקף לרעיונות שאנו מאמינים בהם, ואיינשטיין - עם תדמיתו הפופולרית כגאון חכם ונון-קונפורמיסט - הוא מועמד אידיאלי לתפקיד זה. אך כיום יותר מתמיד, חשוב לבחון את המקורות שלנו ולהבחין בין אמת לבדיה.
