חידת קיסינג'ר: מה עומד מאחורי תיאוריית הקונספירציה של מלחמת יום הכיפורים?
בשנת 1973 פרצה המלחמה הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל מאז תקומתה - מלחמת יום הכיפורים. מלחמה שגבתה את חייהם של אלפים והשאירה את המדינה הצעירה חבולה ומדממת. 50 שנה אחרי, חזרנו לתיאוריית הקונספירציה שמסרבת לקבל את העובדה שמדינת ישראל בחרה להתעלם מהמודיעין. אז מי "באמת" אחראי למלחמה, איך קשורה ארצות הברית לסיפור ומה ניסה לעשות משה דיין? זהירות - קונספירציה לפניכם
"לא היינו מצליחים יותר גם אילו ביימנו את התרחיש!": ד"ר הנרי קיסינג'ר לנשיא ארצות הברית ג'רלד פורד על מלחמת יום הכיפורים.
התאריך - השישה באוקטובר, אלף תשע מאות שבעים ושלוש, השעה - כמה דקות לפני שתיים בצהריים. מדינת ישראל כולה בדממה, רק קולות המתפללים נשמעים מבתי הכנסת, זהו יום הכיפורים. כוחות המילואים גויסו לפני מספר שעות אבל איש אינו מבין למה. ממשלת ישראל, בהנהגת גולדה מאיר, בעיצומה של דיון סוער האם להנחית מכה מקדימה על צבא מצרים, שלפי מידע מודעיני מוקדם, מתכוון לתקוף את ישראל. אבל הדיון מתארך ואין הסכמה. לפתע, קול סירנה עוטף הכל - סוריה ומצרים מכריזות מלחמה על ישראל. המלחמה נמשכת שמונה עשר ימים, גם מהחזית הדרומית וגם מהחזית הצפונית, וגובה את חייהם של 2,656 ישראלים. זו המלחמה הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל מאז ועד היום.
הכשלים המודיעינים של מדינת ישראל
הסיבה המרכזית שלא פותחו תיאוריות קונספירציה על מלחמות כמו "ששת הימים" או מבצע צוק איתן, היא ככל הנראה בגלל שהכשלים, והתנהלות הממשל במלחמה הזאת, היו כמעט לא הגיוניים. אז בשביל להבין את תיאוריית הקונספירציה מאחורי מלחמת יום הכיפורים, בואו ננסה להבין איפה הכל התחיל.
מדינת ישראל קיבלה מידע מודיעני מוקדם ממספר גורמים על כך שהולכת לפרוץ מלחמה ובכל זאת, המדינה הצעירה נשארת אדישה. דיווחים על תזוזות חריגות של כוחות צבא מצריים הגיעו מיחידת האיסוף של אמ"ן על בסיס כמעט יומיומי, כמו גם דיווחים כי הסורים מתגברים כוחות ואמל"ח. אבל הדיווחים לא נלקחו ברצינות.
חוסיין מלך ירדן, שהיה בקשר קרוב עם ראשת הממשלה באותה תקופה, גולדה מאיר, אמר לה במפורשות שסוריה ומצרים מתכוונות לתקוף את ישראל, אבל גם כאן, המידע התמוסס תחת הגאווה הישראלית של אחרי 67'. גם ה-CIA, סוכנות הביון האמריקאית, הודיעה לישראל שסוריה מתכוונת לתקוף. הסוכן אשרף מרואן אף נפגש עם ראש המוסד דאז צבי זמיר, והעביר לו את תוכניות המלחמה המדוייקות של סוריה ומצרים. לצערנו אנחנו יכולים להמשיך בהתראות כי הרשימה העצובה הזאת רק הולכת ומתארכת, אבל התשובה לשאלה "למה אף אחד לא עשה כלום?", נשארת עמומה.
תוצאות המלחמה ותחילת תאוריות הקשר
בתום מלחמת יום הכיפורים הוקמה ועדת אגרנט, ועדה ממלכתית בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר ד"ר שמעון אגרנט, כדי לחקור את הקטסטרופה. ראשת הממשלה גולדה מאיר והרמטכ"ל דוד אלעזר, מתפטרים מתפקידם, ראש אמ"ן האלוף אלי זעירא ואלוף פיקוד דרום שמואל גונן, מודחים מצה"ל. כל ההוויה הפטריותית והממלכתית ששררה במדינת ישראל מאז תקומתה מתפרקת לרסיסים, וגופים מרכזיים במדינה, בעיקר התקשורת שהייתה עד אז גוף לויאלי לממשל, משנים פניהם ומובלים עידן חדש ופוסט מודרניסטי במדינת ישראל.
הדעות הרווחות לגבי הסיבה להתעלמות המוחלטת של אותם גורמים מרכזיים בממשל היו בעיקר בשל תחושות האופריה והגאווה של אחרי מלחמת ששת הימים. כמו כן, הבחירות שהיו בפתח והשיקולים הפולטיים מאחורי גיוס מילואים המוני ביום כיפור, הזלזול הרב שהיה כלפי צבאות ערב, ובעיקר כלפי צבא מצרים, "הקונספציה" שגיבשה חטיבת המחקר של אמ"ן, ובעיקר היהירות של חיל האוויר הישראלי, אשר אף אויב לא יביס.
אבל רבים וטובים לא הסתפקו בכך בסיבות הללו. תחושת האובדן הייתה כל-כך קשה, והביטחון הלאומי התרסק על הרצפה, כך שזה לא מפליא שהאמון בקרב האזרחים לממשלה - נסדק.
תיאוריית "הקונספרציה המשולשת"
התיאוריה המרכזית לגבי מלחמת יום הכיפורים גובשה על ידי ד"ר אורי מילשטיין, שלאחר מכן אף כתב עליה את הספר "ניצחון בסבירות נמוכה - אמיתות על מלחמת יום הכיפורים". התיאוריה נקראת "חידת קיסינג'ר" או "שיטת מילשטיין". והיא טוענת שנשיא מצרים אנואר סאדאת, מזכיר המדינה של ארה"ב הנרי קיסינג’ר ושר הביטחון של מדינת ישראל משה דיין, רקחו מזימה, שבאופן מעט אירוני, אמורה הייתה להביא להסכם שלום. מכאן מגיע גם שמה הנוסף - "הקונספירציה המשולשת".
בבסיס התיאוריה, מדינת ישראל "תניח" לצבא מצרים לפרוץ את גבולותיה ולהשיג ניצחון מינורי בתעלת סואץ, בכך הצבא המצרי יחזיר את כבודו האבוד שנלקח ב-67', ויערער את הביטחון הישראלי. לאחר מכן, מדינת ישראל תביס את הצבא המצרי ותחזיר עטרה ליושנה, אבל לא לפני שהיא תהיה מוכנה לוותר על השליטה בחצי האי סיני. מצרים תיווכח שהצבא הישראלי עולה על שלה, ואין לה ברירה אלא בהסכם שלום.
הבובנאי האמריקאי ותפקידה של ישראל
על פי התיאוריה, הנרי קיסנג'ר היה התסריטאי, הבמאי והשחקן הראשי במלחמה. ארצות הברית שהייתה באותה התקופה במלחמה קרה נגד ברית המועצות, שמה לעצמה למטרה להעביר את מצרים מחסותה של בריה"מ, לחסות אמריקאית. הדרך להשיג מטרה זו הייתה בכך שארה"ב תכפה על מדינת ישראל הפסקת אש, ונסיגה מתעלת סואץ. בכך מצרים תבין כי ארה"ב עדיפה על ברית המועצות. בנוסף, ארצות הברית תזכה להסכם שלום היסטורי תחת כנפיה, מהלך פוליטי שיעזור לקדם את הממשלה הנוכחית ששלטה בארה"ב.
וכדי שה"מזימה" אכן תתבצע כמתוכנן, על מדינת ישראל להתעלם מהמידע המודיעני שהגיע מגורמים זרים, לא לגייס את צבא המילואים, ולא להנחית מכת פתע על מצרים. ומאחר ומעט מאוד אנשים יודעים על קיומה, התוכניות הסודית לא אמורה להיחשף. בפועל, למרות "התחייבותו" כביכול של דיין לקיסינג'ר, כוחות המילואים כן גויסו, אבל העובדה שהם גויסו רק חמש שעות לאחר שהגיעה הידיעה הוודאית על מלחמה, מחזקת את תומכי התיאוריה.
התגובות לתיאוריה
התיאוריה הזאת מעוררת עד היום זעם רב בקרב רבים מאזרחי ישראל, אבל גם לא מעט חסידים. לא בטוח שהפצע המדמם של מלחמת יום הכיפורים יחלים לעולם, לכן נחזור ונאמר שמדובר בתיאוריית קונספירציה והיא איננה הדעה המקובלת על פרוץ המלחמה. כנגד התיאוריה התפרסם הספר "מעשה שלא היה", שנכתב על ידי אבירם ברקאי, אשר מתנגד נחרצות לתיאוריית הקשר של מילשטיין.
באותה נשימה גם נזכיר - אל תפחדו לשאול שאלות, להתעניין ולחקור, לאמת צדדים רבים, ואם יש משפט שמתאר את המציאות שאנו חיים בה כיום, הוא כנראה ש"אין אמת אחת". מקווים שהשכלתם, ועד לפעם הבאה.