מישל אובמה חוגגת - ואנחנו לומדים: המדריך המלא לגיל המעבר

ב-17 בינואר תציין מישל אובמה, רעייתו של נשיא ארצות הברית לשעבר, את יום הולדתה ה-59. בתור מי שנשאה את טייטל ה״גברת הראשונה״ היא כבשה את ליבנו עם נאומים מעוררי השראה ומעשי חסד רבים, עודדה נשים צעירות להאמין בעתידן - והצהירה שעבודה קשה יכולה להוביל לאפשרויות אינסופיות. רבים מאלה שכבר קראו את הספר החדש שכתבה, תיארו את החוויה כפתח יציאה למסע לשינוי עצמי, כשדרך מילותיה מישל אובמה מוכיחה לכולנו ששום דבר איננו בלתי אפשרי. מישל מעולם לא רצתה להיות מוכרת אך ורק כאשת הנשיא, אלא כמי שהפיקה את המירב מן התפקיד שהוטל עליה, ועזרה דרכו לכמה שיותר אנשים. בדרך זו, היא הייתה הרבה יותר מסתם ״גברת ראשונה״, אלא ממש סמל ומותג בפני עצמה.

במהלך מסע השקת ספרה החדש, "The Light We Carry",  מישל הציגה דברים שלא ראינו אצלה קודם לכן: היא התהדרה בלוקים אופנתיים ומעוררי השראה, ועוררה שיח סביב השינויים שעוברות נשים בגיל המעבר. היא שיתפה בחוויות כמו התגברות גלי החום ועלייה במשקל, שמהם סובלות נשים רבות ב״גיל המעבר״, וכן שיתפה שעברה טיפול הורמונלי בגלי חום, כדי לעורר מודעות ושיח בנושא.

כתבות נוספות בקול האישה

• פנתרות? הנשים אמנם כבשו את המצעד, אבל לא את השיח
• הלוחמות השקטות: בנות הזוג של הלומי הקרב • רוני שקדי
• שתהיי לי בריאה: כל התחלואות המגדריות שטרם הכרתם.ן

גיל המעבר הוא תהליך ב״תקופה השלישית״ בחיי האישה, המשפיע על כלל הנשים המתבגרות בדרך כזו או אחרת, לאחר תקופת הילדות והפריון, שמתחיל בסביבות גיל 50. ״גיל המעבר״ בא לידי ביטוי באופן שונה בין אישה לאישה, ומונה תסמינים שונים החל מגלי חום, שינויים בווסת החודשית, בריחת שתן, שינויים במצבי הרוח, עלייה במשקל, יובש נרתיקי, ירידה בחשק המיני, דכאון, חרדות, קשיי ריכוז וכן הלאה. מגוון תופעות גיל המעבר נקראות תסמונת Gsm, כמכלול של תסמינים. לפי הגינקולוגית הבכירה, ד"ר פאני בר לוי, המאפיין העיקרי של תקופת המנופאוזה הוא הירידה הדרסטית בהורמונים הנשיים - אסטרוגן ופרוגסטרון.

הפסקת הווסת יכולה להתרחש באופן פתאומי או בתהליך שלוקח מספר חודשים, והאופן שבה המנופאוזה משפיעה, משתנה כאמור מאישה לאישה. בעוד שחלק מהנשים תסבולנה ממגוון תופעות, יהיו כאלו שלא יחוו את תופעות גיל המעבר בכלל. ד"ר בר לוי מסבירה כי ללא שום טיפול, התסמינים נוטים להחמיר עם השנים ולפגוע במערכות נוספות בחיי האישה - ולמרות זאת, רק כרבע מהנשים הסובלות - נוטות להתייעץ עם הרופא ולקבל טיפול ומענה. על פי מחקרים, מרבית הנשים הסובלות מתסמינים אלו, אינן ניגשות לקבל טיפול, הן בשל תפיסות מוטעות שמדובר בשלב טבעי ושאינו בר טיפול, והן בשל מבוכה או אי-נוחות מול הגורם המטפל.

עיקר התסמינים שעליהם התראיינה בהרחבה מישל אובמה, הם גלי חום ועלייה במשקל. גלי חום הם סימפטום נפוץ בגיל המעבר, שלעתים קרובות מרגיש כמו התלקחות פתאומית של חום, יחד עם הזעה ועור סמוק. גלי חום מתחילים בדרך-כלל בגיל המעבר, ויכולים להסתיים אחריו או אפילו לא לחלוף בכלל. גלי חום יכולים להיות שונים עבור כל אחד, כאשר יש אנשים שלא יבחינו בהם כלל. אפשרויות הטיפול יכולות לכלול תרופות מרשם או טיפול אסטרוגני הורמונלי חלופי, לצד טיפולים הורמונליים זהים ביולוגית, המותאמים אישית לכל מטופלת.

בנוסף, לפי ד״ר בר לוי, ככל שמתבגרים עשויים להבחין ששמירה על המשקל הופכת לקשה יותר. למעשה, רוב הנשים עולות במשקל סביב ״גיל המעבר״ באזור הבטן, יותר מאשר באזור המותניים והירכיים. ככל שמתבגרים, מסת השריר יורדת, בעוד שהשומן בעיקר עולה. גורמים אחרים, כגון חוסר פעילות גופנית, אכילה לא בריאה והיעדר זמן שינה, עשויים לתרום לעלייה במשקל בגיל זה. אך עודף קילוגרמים אינו בלתי נמנע, ובעזרת סיגול הרגלי אכילה בריאים וניהול אורח חיים פעיל, ניתן למזער את התופעה.

לצד תופעות אלה, קיימות תופעות פחות מדוברות אך הן נפוצות לא פחות, וההשפעה שלהן על איכות החיים של האישה עצומה. יובש בנרתיק למשל מהווה בעיה עבור נשים רבות בתקופה זו של הגיל, וידוע גם בשם ״דלקת נרתיק אטרופית״ או ״ניוון נרתיק״. במצב זה, רקמות הנרתיק נעשות דקות יותר כתוצאה מהירידה הטבעית ברמות האסטרוגן בגוף. יובש נרתיקי עלול להוביל לדלקות חוזרות, כאבים בזמן יחסי מין וחוסר נוחות קבוע. בנוסף, בתקופה זו אחד הסימפטומים השכיחים, הוא הירידה בחשק המיני ובתפקוד הכללי שלו. בין הסיבות הגורמות לכך זו הירידה בהורמון הנשי אסטרוגן, והירידה בזרימת הדם לנרתיק. הירידה בחשק ובתפקוד המיני, יוצרת תסכול רגשי רב - עד למצב של הימנעות מיחסי מין. ניתן לטפל בתופעות אלה באמצעות הורמונים מקומיים או בכדורים / במשחות, או אפילו בטיפולים מתקדמים של החדרת פלט הורמונלי קבוע.

ד״ר בר לוי מסבירה כי תופעה נוספת היא בריחת השתן, אשר גורמת לחוסר נוחות והשפעה על איכות החיים. מדובר בעלייה בתכיפות מתן השתן ודליפת השתן החוצה, שנגרמות בשל היחלשות רקמות באזור דרכי השתן והיחלשות שרירי רצפת האגן. כאשר ישנה מודעות מספקת לנושאים מעין אלה, קל יותר לטפל ולהבין מה קורה לנו בגוף - נכון שלא כולן חוות זאת, יש כאלו שיותר וכאלו שפחות - אבל אין פה בושה, זה לא מושג שמגדיר מי את, והכי חשוב - זה לגמרי טבעי וניתן לטיפול.