7 עובדות בריאותיות על תסמונת טורט

למרות שמדובר בתסמונת נפוצה למדי (לאחד מכל 100 ילדים יש צורה כלשהי של זה), לא כולם יודעים את כל העובדות על טורט. בואו נסתכל מקרוב על שבע עובדות על תסמונת טורט (TS) וכיצד היא משפיעה על חולים.

תסמונת טורט מתחילה מוקדם

בעוד שתסמינים של טורט יכולים למעשה להחמיר לבגרות, התסמונת בדרך כלל מתחילה להופיע מגיל 5 עד 10 שנים, על פי (CDC). התסמינים הראשונים הם לרוב טיקים מוטוריים המופיעים באזור הראש והצוואר. הטיקים יכולים לרדת בחומרתם עד גיל ההתבגרות והבגרות המוקדמת, ולחלק מהאנשים יש מזל שהסימפטומים ייעלמו כליל. עם זאת, עבור אחרים, התסמונת תסתובב לכל החיים (או תחמיר) והיא הרבה יותר נפוץ אצל גברים מאשר אצל נשים.

ישנן קטגוריות של טיקים

הטיקים - תנועות פתאומיות וקצרות או צלילים שקשה מאוד לעמוד בפניהם עבור אנשים עם טורט, יכולים להיות קלים או חמורים. תסמינים חמורים עלולים להפריע באופן משמעותי לתקשורת, לתפקוד היומיומי ולאיכות החיים. "טיקים פשוטים" כוללים מצמוץ מתמיד, טלטלות ראש, עוויתות באף או תנועות פה, בעוד שטיקים "מורכבים" יכולים לכלול נגיעה בחפצים, דריכה בתבניות, כיפוף, פיתול או ביצוע מחוות מגונות.

טיקים מוטוריים מופיעים בדרך כלל לפני כל טיקים קוליים, לפי הרופאים.

עוד ב"בריאות"

האם הליכה בלי נעליים רעה לרגליים?

אין סיבה מדויקת

המכון לנפש הילד מציין שלא נמצא גן ספציפי שאחראי להתפתחות טורט, אבל יש עדויות חזקות למרכיב תורשתי. מחקר אחד הראה דפוס של חריגות באזורים מסוימים במוח שעלולים להיות קשורים להפרעה.

דבר אחד שנראה שרוב המומחים מסכימים עליו הוא שמתח יכול להחמיר את התסמינים, בעוד שהרפיה נוטה להפחית את תדירות הטיקים. ניתן ללמוד טכניקות הרפיה ולהפוך לחלק מאורח החיים של חולי טורט. עם זאת, לפחות מראה אחד שטיפול הרפיה לא השפיע משמעותית לאחר 3 חודשים.

טורט מתקיימת לעתים קרובות יחד עם הפרעות אחרות

לפי ה-New Jersey center fot Touretts syndrome, ליותר מ-79 אחוז מאלה עם טורט יש מצבים "קו-מורבידיים", מה שמרמז על כך שטורט בדרך כלל לא קיימת בפני עצמה (ויכול להקשות על האבחנה של התסמונת).

המקורות מוסיפים שמצבים נוספים שקיימים יכולים לכלול ADD, ADHD, OCD (והפרעות חרדה אחרות), הפרעת עיבוד חושי (SPD) וכן דיסגרפיה, שהיא חוסר היכולת לכתוב בצורה קוהרנטית (כתוצאה מבעיות מוחיות).

היא לא כרוכה בדרך כלל בהתפרצויות מגונות

בניגוד לאופן שבו טורט מוצגת בסרטים ובתקשורת, אלו עם התסמונת לא מרבים לצעוק מילים לא הולמות. התנהגות מסוימת זו נקראת קופרוליה, ומשפיעה רק על 10 אחוזים מאלה עם טורט. עבור המיעוט עם קופרוליה, ההתפרצויות שהם חווים הם בלתי רצוניים לחלוטין ולעתים קרובות הם מנסים להסוות את הגסויות. חשוב לתקן את המיתוס הזה מכיוון שהוא מוביל לעתים קרובות לדעות קדומות נגד אנשים עם טורט.

דיכוי טיקים אפשרי

ישנה אסכולה שאנשים עם טיקים מוטוריים לא יכולים פשוט "לרצות" שהם יפסיקו, והדבר יחמיר את הטיקים בהמשך הדרך. עם זאת, נראה כי איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA) חושב אחרת. במאמר משנת 2006 נאמר: "אנשים מדכאים טיקים אם הם מתוגמלים על כך, על פי כמה מחקרים עדכניים". זה הוביל אנשי מקצוע רפואיים רבים להמליץ על טיפול תרופתי על פני טיפול התנהגותי. הייתה התרגשות משמעותית לגבי השימוש בהתערבויות התנהגותיות לטיפול במצב נוירולוגי.

ישנם שני טיפולים עיקריים

בעוד שמדע הרפואה עדיין לא מצא דרך לרפא את ההפרעה הזו, ישנם שני טיפולים יעילים למדי: תרופות וטיפול התנהגותי. יש גישה די חדשה בשם Comprehensive Behavioral Intervention for Tics (CBIT). התרופות כוללות Haloperidol, Pimozide ו-aripiprazole, שהם כיום התרופות היחידות שאושרו על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לטיפול בטיקים. הגישה הלא-תרופתית הזו עוזרת לאמן את המטופלים להיות מודעים יותר לטיקים, ולבצע התנהגות אחרת כשהם מתגברים על הדחף לטיקים.

*מקור - activebeat