מדינת הבולענים: אתם לא מרגישים שהמדינה שלנו התחילה לבלוע אותנו?

ים המלח היה הראשון שרמז לנו משהו. בארבעים השנים האחרונות למעלה מ-8,000 בולענים נפערו בסביבתו והמסר די ברור – לא נטפל בהתייבשות ים המלח, האדמה פשוט תבלע אותנו.

אבל, עושה רושם שהמדינה שלנו רומזת לנו עוד כמה דברים. רק לאחרונה התבשרנו על בולען ברחוב אבן גבירול בתל אביב, בולען בנתיבי איילון, בולען בבריכת שחייה בכרמי יוסף, בחניון תת קרקעי בהוד השרון, בולען בחניון של בית חולים וזה רק מה שעולה מהזיכרון הקצר שלי. אז אולי לא רק האדמה של ים המלח מתפוררת? אולי (ותהיו איתי רגע פה) נפער פה בור במדינה, רק שהבור הזה הוא מוסרי, ערכי, חברתי.

כתבות נוספות בסטייליסטה

• האם הוליווד נוטשת את הבוטוקס?
• אני גייל זאבי ציבלין ואני בולמית של קניות

בולען הוא שקע הנפער באופן פתאומי בקרקע. הרבה מאד מהבולענים נגרמים ממעשה ידי אדם – הזנחה של תשתיות, בניה בקצב מהיר מדי וכמובן – תרבות החפיף. ה-"יהיה בסדר..." , ה-לעגל פינות זה סבבה כי לא יקרה שום דבר ולמה לא לחסוך כמה גרושים, ה-נבנה גרוע, בזמננו לא יקרה כלום ואחרי שנמות למי אכפת. מוכר לכם?

יש לנו שנים של ממשלות לא יציבות, של בחירות חוזרות ונשנות, של שרים שדואגים רק לכיסא שלהם ולנראות ולא חושבים לטווח ארוך לצד קבלנים תאווי בצע (לא כולם, זה נכון), אובדן של משילות (ולא רק בדרום או במגזר הערבי) ושיטת "הסמוך", שכבר מזמן לא עובדת.

כשאי אפשר להעיר לאף אחד ברחוב מפחד מדקירה, או לחטוף קסדה בראש או סתם להתבשם משלל קללות ונאצות, כשאי אפשר לכתוב משהו ברשתות החברתיות מבלי לזכות בשמות גנאי ובאלימות מילולית מחליאה, לי יש תחושה מיסטית שהאדמה פשוט בולעת אותנו. תשאלו את המורים בבתי הספר אם הם מרגישים את ההתפוררות המוסרית של הילדים שלנו. את חוסר הכבוד שלהם לרכוש ולמי שסובב אותם. תשאלו אותם אם יש משילות בבתי הספר.

אני לא כותבת פה ממקום דתי ולא באמת חושבת שיד אלוהים בדבר, למרות שיש מצב שהוא מעניש אותנו. אתם יודעים - צדיק וטוב לו רשע ורע לו. אנחנו רשעים אז זה מגיע לנו. אבל, אני כן כותבת ממקום כואב, של התפוררות הקרקע שעליה אנחנו עומדים ולא רק במובן הפשוט של המילה.

המדינה שלנו בולעת אותנו, כי אנחנו מזהמים אותה, כי הפסקנו לכבד אותה, את האדמה עליה אנחנו חיים וגם את הסובבים אותנו.
אז אולי נהיה רגע כולנו נביאי זעם, לא רק כי הכל רע פה (יש לא מעט סיבות לשמוח במדינה) וגם לא רק למען שחרור קיטור (וואלה, נעים לשחרר קצת לחץ ולהתבכיין), אלא כי המדינה שלנו אמנם פוערת את פיה, אבל אנחנו יכולים לעצור את ההידרדרות לתהום. בדיוק כמו בים המלח, יש דרך חזרה, יש דרך למזער את הנזקים - רק צריך להיות לנו אכפת.