בעלי חיים רב שימושיים

על מנת להבין את יחס תעשיית האופנה לבעלי חיים צריך רק להבין את מורכבותה ומשמעותה של נקניקייה. כידוע, הנקניקייה היא שעטנז חסר כל תיאום של מיני תלתלים, ציפורניים וחלקי גוף לא ברורים של המין החייתי על יצוריו השונים. כמו עולם הבשר, גם עולם האופנה מפורר את החיות ומשתמש בחלקיהן בפרגמטיות אכזרית ולחיות לא נותר צלם אנוש/חיה לזעוק את זהותן מבעד לבגד.

בניגוד לעיניי הדג המאשימות המביטות בכן בטרוניה מצלחת עכורה במסעדה, לארנק התנין לא נותר מרקם קיומי-ביולוגי שיעיד בדממת מוות על סיפור הריגתו. אף אישה לא רוצה שיראו בה רק "תחת" או "שדיים", אבל זהו בדיוק היחס הפרגמטי שאנחנו מעניקים לבעלי החיים שלנו. בעולם האופנה, כל גרם שומן של טלה משמש כמרקם לליפסטיק וכל גלגל עין הוא מינרל פוטנציאלי לקרם פנים.

הארגון הצמחוני VNV ערך רשימה המפרטת את כל המוצרים וה"הטבות" שתעשיות הקוסמטיקה, האופנה והמזון מפיקות מחלקיהם השונים של בעלי החיים. לבד מהחשודים המיידיים- פרוות, מברשות ציור טבעיות ועורות, הארגון חושף תגליות מסעירות, מגעילות ומעוררות מחשבה.

הם טובחים גם בצדפים

הסרט "מועדון קרב" ואתם יודעים, השואה, לימדו אותנו שניתן לייצר סבונים משומן בעלי חיים אבל גילוי חדש הוא שקשקשי דגים משמשים גם הם בתעשיית הקוסמטיקה על מנת להעניק למוצרים את אפקט הברק הנחשק. מסתבר שברוב סוגי משחות השיניים ישנו גליצרין המופק מנוזל שומני של בעלי חיים ומעניק לשיניים את הלובן הנחוץ.

לבד מהשימוש הצפוי בחומרים המופקים מן החי כלנולין, קרטין ולציטין בתעשיית הקוסמטיקה המסורתית, גם תעשיית מוצרי הקוסמטיקה המתיימרים להיות טבעיים לא חפים מפשע וניצול של עולם החי. חומר בשם קרמין, מעין צבע מאכל אדום המופק מחרקים, נמצא בשימוש במוצרים קוסמטיים "טבעיים" ובמרבית משחות השיניים ה"טבעיות" ישנו פרופוליס שהוא תוצר של עבודות האיסוף של דבורים.

תעשיית התכשיטים חומסת אף היא את חלקי החי שלה דרך ניצול הפנינים החבויות בצדפות. הפנינה היא אוצר הגדל בתוך יצור חי והיא אבן החן הראשונה שהתגלתה בעולם. התהליך הטבעי של יצירת פנינים הוא קשה ומסובך וכולל גירוי של חומר זר, כמו גרגר חול או שבלול, המוצא את דרכו לתוך הצדפות וסביבו נוצרת הפנינה.

כדי להחיש את התהליך ולהגדיל את תפוקת הפנינים, דרכים שונות הומצאו לאורך ההיסטוריה כדי להציק לצדפות התמימות ולגזול את פרי בטנן. האתר "מגזין ים" מתאר בפירוט ברוטלי את הליך היצירה המלאכותי של פנינים וההחדרה המלאכותית של החומר הזר אל תוך הצדפה נשמעת כגרסה סיוטית במיוחד של הליך הפריה חוץ-גופית שבכל שלב במהלכה הצדפה עשויה למות.

אכול ולבש

התנין היא אחת מהחיות המפוררות והמרוטשות ביותר של עולם האופנה. ציד התנינים עושה חיל בעולם ומספק שיניים, בשר ועור ההופכים לתכשיטים, מזון ופריטי ביגוד ואבזור עבור האוכלוסייה האנושית העולמית.

מגוון רצועות השעון של קרטייה ושטרן, תיקי עור התנין הירוק של גוצ'י ואינסוף מגפי עור התנין של לואי ויטון הם פריטים פופולריים ותיקים בעולם האופנה. אי אפשר לשכוח גם את תיק עור התנין הנחשק מסדרת "בירקין" של "הרמס", אחריו רדפה סמנתה ג'ונס בחרמנות אופיינית בפרק אחד של הסדרה "סקס והעיר הגדולה". חברת המחשבים "בארווין" מקליפורניה מציעה תיק למחשב נייד מעור תנין, ולעזאזל, לאחרונה אף נחנכה גרסה מחודשת של התנ"ך כרוך בעור תנין.

בישראל תוכלו למצוא תיקי עור תנין של חברת "גבעוני" הנמכרים בין השאר בחנות "אישי" בכיכר המדינה, תל אביב. גבעוני, מייצרת מגוון תיקי עור ובהם גם תיקי טרפז מעור תנין במחירים רצחניים הנעים בין 590-630 שקלים.

גם בכל הנוגע לצמריריות שניתן להפיק מגוף היען, יצרני האופנה לא טומנים את ראשם בחול. יען היא חיית בר שחיה באופן טבעי במישורים החיים והיבשים של אפריקה, אך בהיותה חלק מרכזי בתעשיית הנוצות המתועשת היא נאלצת להידחס לחוות גידול קטנות ועמוסות שם היא משמינה ורגליה מתנוונות.

נוצות היען נמרטות בצורה שיטתית ואכזרית באופן ידני או מכני ומכינים מהן בגדים, קישוטים, כובעים, חפצי נוי וכמובן, הכי משפיל, מטאטאי אבק. למרבה הצער, ישראל היא היצואנית השנייה בגודלה בעולם של בשר יען למאכל ובדרום רמת הגולן ישנו משק פיטום יענים עם 15,000 פרטים, הריכוז הגבוה ביותר של יענים בעולם.

בגזרת המאבק האידיאולוגי ותוצאותיו, ניתן לציין את היעלמותו המפתיעה מהרשת של אתר בשם Gatormall, שאכלס חנות שמכרה נעליים מעור נחש, תנין, יען ולטאות. עוד תורם למאבק הוא קולקטיב העיצוב "תווארט" שחבריו בוגרי בתי ספר לעיצוב ואמנות מבקרים באופן הומוריסטי ביצירותיהם את תעשיית ניצול בעלי החיים. הקולקטיב, למשל, מייצר צמידים מבייקון. ובכן, לא ממש בייקון, כי אם הדפס של פרוסת בייקון על גבי רצועת בד. הויזואליות של המוצר נותנת תחושה כי מדובר ברצועות חזיר אמיתיות וכל הרעיון המתעתע מעלה בצורה אירונית את שאלת המוסר והצידוק של שימוש בבשר וחלקי חיה לצרכי אופנה.

בחזרה לפרויקט כל אחד הוא עור קטן>>