פריט אוסף

אוסף של חפצי נוי ופסלונים יכול להיות מרכז הבית או חוט מקשר בין חלקיו השונים. אספנים מושבעים נוהגים להציג את האוספים שלהם מאחורי ויטרינות או על מדפים פתוחים, כשהעיקרון המנחה אותם הוא "כל המוסיף הרי זה משובח".

לאמיר יש ינשופים מכל קצוות תבל: ינשוף עם עיטורים מזרחיים מתורכיה וינשוף נוצץ עם קריסטלים מסין. "החיה היא אותה חיה, רק שהעיצוב של כל ינשוף משתנה לפי המקום שממנו הוא הגיע".
איזה ינשוף הכי מוזר באוסף שלך?
"ינשוף מסבון שיום אחד יהיה הסבון הכי יקר שאני מכיר".

אמא אצבעונית

"אספן צריך להיות משוגע לדבר", אומרת לילי ליפשיץ, אספנית אצבעונים שקיבלה (או העבירה בירושה) את תכונות האספנות מבנה, אמיר. לילי היא אספנית מתחילה: "רק ארבע שנים בעניין", היא מספרת.

בניגוד לאוסף הינשופים שנחשב לנדיר בקרב האספנים, כשמדובר באצבעונים, קיים בארץ מועדון מכובד שגם מוציא לאור עיתון משלו, "לאצבע" שמו, ומקיים פגישות קבועות לחברים האספנים. "באמצעות העיתון אנחנו מעבירים מידע, מתעדים מפגשים ומקיימים התכנסויות לפי נושאים: אצבעונים עם איורים של ציפורים, אצבעונים אישיים וכו'. בכל פעם אנחנו מציגים את חלקי האוסף הרלבנטיים למפגש", מספרת לילי.

לילי אומרת שהאצבעונים מיוחדים בעיניה בעיקר בזכות החיבור בין שטח פנים קטן לאיורים עדינים מרובי פרטים ותוכן. כל אצבעון באוסף שלה מתועד וממוספר ולכל פריט יש דף מיוחד ובו הסיפור האישי על מקורו של האצבעון. "עבורי, כל אצבעון הוא זיכרון ממקום שהייתי או ביקרתי בו", היא אומרת.

ליצן קטן נחמד

קשה לדעת אם אספנות היא עניין של זאבים בודדים או של חבורות משוגעות לדבר, אבל השיחות עם כל האספנים מלמדות שיש כאן עניין של טעם אישי ומחויבות אסתטית גדולה. אם תשאלו את זאב קרניצמן הוא יספר לכם שיש לו 200 פריטים באוסף ואת כולם הוא רכש בעצמו ומעולם לא החליף. לאגודת אספני הליצנים באירופה לא מקבלים חברים מחוץ ליבשת, כך שהוא לגמרי לבד בעניין, "למעט חבר ילדות שהפך שותף לתחביב ואוסף בעצמו", הוא מספר.

רוב הליצנים באוסף של זאב מגיעים מחו"ל, אבל חלקם הקטן הם צברים מושלמים. "בניתי עבורם מדפים בכל הבית, חלקם מונח על מדפים פתוחים ורק לי מותר לגעת בהם, רק אני מנקה מהם את האבק. את הליצן הראשון שרכש הניח זאב במטבח. "בכל בוקר הוא מחייך אלי כשאני אוכל ארוחת בוקר".

איך עושה ברווז

לצילה רוזן יש 400 (!) ברווזים בבית. הקטן ביותר גדלו כחצי ס"מ והגדולים ביותר מגיעים עד 40 ס"מ. האוסף שלה כבר מזמן יצא מגבולות הארון (או הארונות במקרה שלה).
"התחלתי בשנת 88', גרנו בארה"ב והברווזים השטים באגם שליד השרו עלי כזו שלווה שפשוט התאהבתי, זה תפס אותי", היא מספרת.

באוסף של צילה אפשר למצוא ברווזים מאבן, מעץ, מקריסטל, מקש ומפיוטר. יש לה ברווזים מכל הגדלים והצבעים, ואחרי שארון אחד לא הספיק היא פנתה לנגרית שיצרה עבורה ארון עגול ומיוחד לאוסף. אחר כך קנתה ארון ששימש במקור לסיגריות ויובא מהמזרח וכל המדפים התמלאו. האוסף גלש לכל חדרי הבית והוא כבר לא פסלונים בלבד: ראש המיטה שלה עשוי בדמות ברווז, יש לה נייר מכתבים עם ברווזים, קומקום ברווז ופותח מכתבים... ניחשתם: ראש של ברווז. גם את האמבטיה, המקום המתבקש, מקשט ברווז.

צילה לא מחליפה פריטים מהאוסף. את כולם היא רוכשת בעצמה או מקבלת. "היום, אחרי כל כך הרבה שנים, אני בררנית ומצרפת לאוסף רק פריטים מיוחדים. זה התחיל במקרה, גדל וגדל בזכות האהבה שלי לדברים יפים. אספנות", היא מסכמת, "זה בהחלט עניין של אהבה לאסתטיקה".

הסינים ממליצים לדלל

בפנג שווי לא ממליצים על אוספים. על פי התורה הסינית העתיקה, באוספים יש ריכוז של אנרגיה מסוג מסוים, מה שיוצר בבית עומס אנרגטי ספסציפי. לאספנים ולמעמיסים למיניהם ממליצים בפנג שווי לדלל, וכיוון שהמלצה זאת אינה מתאימה למי שטרח ועמל במשך שנים רבות לבנות לעצמו את אוסף חלומותיו והעיסוק והאוסף עצמו גורמים לו אושר, אז לפחות שידאג לתחזק היטב את התערוכה הביתית: לנקות, לאבק, למיין ולסדר מחדש.