חלומות על ריביירה
קוים נקיים לצד עיצוב אקלקטי היו מבין המגמות הבולטות בהשקת הקולקציה החדשה של אריק בן שמחון <BR>
הסטודיו של אריק בן שמחון נפתח לפני כ-15 שנה ומאז הפך לאחד המעוזים המועדפים על המרהטים הפוטנציאליים. הוא נחשב לאחד השמות המדוברים ביותר בסצנת העיצוב הישראלי, הרבה בזכות האובר-הייפ שנוצר סביבו, שהגיע לשיאו בקטלוג האחרון של מעצב האופנה דורון אשכנזי, שם שימש כאחד מהדוגמנים של הקטלוג.
השבוע השיק המעצב את הקולקציה החדשה שלו הקרויה "ריביירה 2007/8". הקולקציה הייתה פזורה במספר חללים שדימו כל אחד סצנה ביתית אחרת (איקאה-סטייל) ואובזרו במיטב האקססוריז הביתיים על מנת להעביר כמה שיותר נאמנה את הפונקציונאליות והפוטנציאל הגלום. מבין הבולטים היו שתי מגמות: האחת חוזרת על הקו הנקי ולמעשה אינה מציגה אף חידוש או אימרה עצמאית של המעצב, והשנייה האקלקטית, מגבבת טעמים וטרנדים ללא הגדרה או קו ברור.
השכלתו של בן שמחון בהבנת השוק המקומי נרכשה אצל האחים קסטיאל, ומיד לאחר מכן החל בעיצוב המותג הנושא את שמו, שקורץ בעיקר לאנשים שמבקשים לעצמם את הגושפנקה לקיומו של מעמד וסטאטוס עיצובי בביתם הפרטי.
הקולקציה החדשה מעוצבת בהשראת חופשה בחו"ל, עם הזיקה המתבקשת לבית נופש, והיא מנסה לאחד יחדיו זיכרונות מטיולים שונים ברחבי העולם. למעשה, קיים ניסיון לעזוב את המראה הנקי והמינימליסטי לטובת בתים רב-תרבותיים, המאגדים בתוכם אלמנטים אסתטיים מאתרים שונים בעולם.
המגמה כאן הייתה לנסות לאחד בין התרבויות לכדי שפה עיצובית אחת, אקלקטית, חמה וביתית. הקולקציה, שתימכר גם בסניף החדש במוסקבה, משלבת השראות הלקוחות ממקורות שונים, יחד עם ניחוח לבנטיני ארצישראלי.
הפריטים הוצגו כפרפראזה לארון בגדים רב גוני המציע מלתחה שלמה החל מבגדי עבודה, פיג'מות והלבשה תחתונה ועד מחלצות מהודרות. אמנם הדימוי וההקבלה לעולם האופנה נכונים בכל הנוגע לעונות והטרנדים המתחלפים אך ההשוואה לארון בגדים, לוקה מעט בחסר ואינה עושה צדק.
למעשה, ההשוואה נעשתה בין "הלובש-הצרכן" לבין הרצון שלו להחליף תכופות את "בגדיו" על מנת למצב את עצמו כבעל סטאטוס מסוים. אז נכון, קיימים כאלו שבאמת יכולים להחליף את ה"מלתחה" כל חורף, אך האם פירוש הדבר כי הרהיטים עוצבו מתוך ידיעה על היותם זמניים במובן השימושי של המילה, כאובייקט בר חלוף שאינו יכול לעמוד במבחן הזמן?