צעצועים למבוגרים
ישנם צעצועים שמקומם הוא לא בחדר הילדים ולא בחדר המיטות. הכוונה היא לאלה שמקומם על המדף בסלון ואפילו במוזיאון
כששומעים את הביטוי "צעצועים למבוגרים", בדרך כלל חושבים על אביזרים מפוקפקים שמקומם בחדר המיטות, אבל יותר ויותר מעצבים ברחבי העולם, יוצרים בשנים האחרונות צעצועים שנראים יותר טוב על המדף בסלון מאשר על השטיח בחדר הילדים. הם יכולים להיות חתרניים, כמו הארנב המעשן של המעצב פרנק קוזיק, או לשמר איזו נאיביות ילדותית, כמו סדרה של ברווזונים צבעוניים, אבל כולם - מהבובות ועד המכוניות - ישמחו כל מבוגר ששימר בתוכו איזה שביב של ילדותיות (וגם כל ילד עם חוש עיצוב מפותח במיוחד).
אף מילה על איקאה
כמעט כל ילד אוהב לשחק במכוניות צעצוע, אבל המרחק בין המכוניות של ילדותינו למכוניות של חברת Playsam השבדית הוא כמו המרחק בין סובארו 84' לפורשה. לדגם המוביל של החברה, שנקרא "סטרימליינר", יש ארבעה גלגלים, גוף קמור וגימור מבריק. זהו. אבל בשיא המינימליזם הזה, טמונה צורה מושלמת של רכב, מינוס בעיות החנייה.
המעצב אולף הנסס יצר את הדגם הזה בשנת 1984, ומאז זכתה המכונית להיקרא "קלאסיקה שבדית" על ידי המוזיאון לאמנויות יפות של המדינה, ואפילו להופיע על בול משלה. מלבד הדגם הקלאסי, שמגיע בשחור, אדום, לבן, ירוק, אפור וחום, אפשר למצוא דגמים נוספים, כמו מונית, מטוס או מכונית מירוץ - מחלקם מבצבצים כדורים חלקים המסמלים את הנהגים. כולם עשויים מעץ מלא כמיטב המסורת השבדית, בגימור צבעוני ומבריק.
למי קראת מכוער?
לא רק לכם נמאס מהבובות היפות מדי עם העיניים הגדולות והשיער הגולש. מעצבים רבים מתמקדים בשנים האחרונות דווקא בצד המכוער של החיים, ויוצרים בובות שמזכירות פחות את הנסיכה, ויותר את המפלצת שחטפה אותה. ה-Uglydolls, למשל, כבר הבינו עוד לפני “בטי המכוערת” שפרצוף עקום מוכר לא פחות טוב מחיוך מושלם.
הסדרה נוצרה בשנת 2002 על ידי המעצבים דיוויד הורבאת וסאן מין קים, ומאז הפכה להצלחה מסחררת. עד כה נוצרו כעשרים דמויות, לכל אחת אופי משלה, ופנים שעברו הרבה בחיים. אוקס, למשל, הוא ארנב קלפטומן עם עין אחת בצורת O והשניה בצורת X (מכאן שמו – OX); טרגט, בעל עין אחת בלבד, הוא המבוגר שבחבורה, וזו הסיבה שיש לו מעט שערות וכמה גפיים מיותרות; טריי היא החכמה: יש לה שלושה מוחות - אחד עבור כל עין.
מיסטר פוטטו, הדור הבא
ביירון גלייזר וסנדרה היגאשי הם שני מעצבים מקליפורניה שפתחו סטודיו לעיצוב גרפי בניו יורק - שם נולדו בשנת 1987 יצורי הזולו. ספק פאזל תלת מימדי - ספק פסל אינטראקטיבי, הרעיון מאחורי צעצועי הזולו מזכיר את "מיסטר פוטטו הד" הישן והטוב, רק בכיוון הרבה יותר יצירתי.
בקופסה מגיעים חלקים בצורות ובצבעים שונים, שיכולים להפוך לאינסוף מפלצות כיד הדימיון הטובה: פשוט בוחרים גוף, נועצים עיניים, מחברים רגליים, שותלים שיער ומוסיפים עוד אקקסוריז משעשעים. הרעיון נוצר מלכתחילה עבור ילדים, אבל אין ספק שהיצורים האלו יכולים לקשט כל משרד, ואפילו להעביר בכיף כמה ישיבות משעממות.
פה קבור הכלב
הכירו את קאם-קאם ודון-דון. קאם-קאם הוא חתול אפור, שובב, יצירתי ומסור; דון-דון הוא כלב אפור, שדומה בצורה חשודה לקאם-קאם. הוא נאמן, דייקן וחרוץ. השניים, חמודים מבלי להיות מתוקים מדי, מככבים בעשרות מוצרים של סדרת Pets @ Work שנולדו בסטודיו Adda בהונג קונג (מבחר חלקי של המוצרים אפשר להשיג גם בארץ בחנות "ספירלה" בדיזנגוף סנטר).
בניגוד לצעצועים מעוצבים אחרים שמיועדים לילדים ומבוגרים כאחד, הסדרה של Pets @ Work מיועדת לאנשים רציניים עם עבודה, משרד ולוח פגישות. קאם-קאם ודון-דון מופיעים על שורה ארוכה של מוצרים למשרד, כמו סימניות, מחברות, פדים לעכבר, קלמרים, תיקיות, יומנים ועוד. גם תחום האביזרים לבית לא מקופח, ואפשר למצוא מצעים, ספלים ומגבות עם דיוקנאותיהם של הכלב והחתול החביבים. בתחום האופנה תוכלו למצוא נעלי בית, חולצות, ארנקים, תיקים ואפילו כפכפים.
ותודה לחתולים הסמוראים
טוקידוקי אולי נשמע כמו שם יפני למהדרין, אבל המעצב מאחורי המותג הזה הוא בכלל איטלקי. סימונה לניו, יליד רומא, גדל בשנות ה-80 והתמכר לסדרות ממוצא יפני. הוא התאהב באנימציה היפנית ולימים יצר את המותג טוקידוקי, שמשמעותו "לפעמים".
לטוקידוקי יש כמה דמויות המזוהות עם המותג, כמו ה-Cactus pups, חבורת ילדים שלכולם מעטה קוצני וצבעוני, וכמו סדרת ה-MOOFIA, חבורה של קרטוני חלב אנושיים עם מבט מאיים. חוץ מזה עיצב לניו זוג שלדים עם עיניים גדולות וחליפות נינג'ה שנמכרים תחת הכותרת til death do us part, מתנה משעשעת לזוג מתחתנים עם חוש הומור מפותח למדי.
ציירי לי ארנב
Dunny הוא דמות של ארנב, עשוי ויניל רך, נטול פרטים כמו עיניים או פה. הוא נוצר על ידי חברת kidrobot כבד חלק עליו יכולים אמנים ומעצבים להוסיף את הפרשנות שלהם. התוצאה היא מאות ארנבים שאולי בנויים על אותו בסיס אבל כל אחד שונה לחלוטין מחברו - חלקם חמודים, אחרים מטרידים, חלקם עם שיניים בולטות, אחרים עם חיוך אווילי, חלקם קיבלו כלי נשק, אחרים בכלל הפכו לחייזרים. זו דוגמה לצעצוע שכבר מזמן עזב את חדר הילדים ואולי גם את המדף בסלון, וכבר יכול להופיע בכבוד במוזיאון.
