ממכנסי החלוצים ועד לשבוע האופנה - 75 שנות אופנה ישראלית

כמו שזה נראה היום, אופנה ישראלית היא הצלחה גדולה. מעצבים צעירים לצד מעצבים ותיקים, ולקוחות מכל העולם מבקשים ללבוש עיצוב מקורי ומיוחד של אחד מהנ״ל. ישראל הפכה להיות מעצמת אופנה, בין אם זה בחנויות ברחוב ובקניונים ובין אם זה אונליין. כולם הבינו שישראלים הם כוח קנייה גדול, אך לא תמיד כך היה הדבר.

 

אופנה ישראלית – כבר מלפני קום המדינה

כדי להבין את סיפורה של האופנה הישראלית, אנו צריכים לחזור לימים שלפני קום המדינה. ארץ ישראל לפני הכרזת העצמאות היתה מוזיאון אנושי מהלך. החל מבדואים עם הגלביות והכאפיות, לחלוצים בקיבוצים ובמושבים ועד ליהודים הדוקים הלובשים שחור.הערבים והיהודים שחיו יחדיו בארץ השפיעו אחד על מלבושו של השני ויחד עם העליות מאירופה ומדינות צפון אפריקה נוצר כאן קיבוץ גלויות אמיתי של מלבושים שונים עם השפעות מרובות.

בעוד בקיבוצים ובמושבים עניין האופנה כלל לא עניין ולכולם הוזמנו אותן החליפות, בגדי העבודה ובגדי החג, בעיירות והערים היתה התנהגות שונה לחלוטין. נשים וגברים רצו להתלבש כפי שהיו רגילים במקום מוצאם. ניתן היה להבחין בקלות בין מלבושן של האשכנזיות למלבושן של הספרדיות. הראשונות חבשו כובעים קטנים ומקושטים עשויי קש או לבד, השניות לבשו מטפחות וכיסויי ראש אדומים, בעלי גדילים וקישוטים מוזהבים. לפי הבד והצבע יכלו לדעת מאיזה משפחה את ומאיזה איזור בארץ את מגיעה.

כתבות נוספות במדור הלייפסטייל:

• יום הואגינה - חיזוק ושיפור העונג המיני של נשים, וחיזוק הוולנס הנשי
• הכי יפה בערב יום העצמאות - השפתונים החדשים שאת חייבת להכיר
• יום כדור הארץ: כך תיצרו ארון בגדים אקולוגי

האופנה שאחרי קום המדינה

כדיי להסביר מה קרה פה לאחר קום המדינה, חייבים להבין את התפנית שעשו הקיבוצים לאופנה הישראלית. השוויון, העבודה העברית, החלוציות, וחוסר הרצון להתעסק בחומריות גרמו לכך שהמכנסיים הקצרים לנשים והגופיות הפשוטות לגברים בלבוש היומיומי הפכו ללגיטימיים, או במילים אחרות אם ניסע מעט לעבר העתיד, הלוק הזרוק בעיני הבורגנים. לא התעסקו בתסרוקות ולא בצבעים. כולם היו שווים ולבשו בגדים פשוטים. לעומתם בעיר העברית הראשונה – הלא היא תל אביב, כולם התלבשו במיטב מחלפותיהם, חליפות 3 חלקים, פנינים, תסרוקות וכובעים מפונפנים היו מאוד מקובלים.

האופנה מאירופה עושה עליה לארץ

תופרות בישראל העתיקו את האופנה מאירופה ולאט לאט התאימו אותה בבדים ובצבעים לארץ ישראל החמה. תל אביב היתה בירת האופנה של ישראל כנראה מאז ומעולם ושם הביטוי האופנתי היה ליברלי יותר מהערים האחרות. קרבתה לים גרמה לאופנת בגדי ים משובחת והסגנון הזרוק להיות אפילו יותר מקובלים.

השינוי הגדול קרה בעקבות העלייה הרביעית. עולים ממזרח אירופה הגיעו כשהם מיומנים ומקצוענים ובעלי מסורת מפוארת בתחום הטקסטיל, מלודג׳ שבפולין ומברלין שבגרמניה עולים רבים הביאו איתם את מכונות התפירה ואת הכישורים ופתחו בארץ את מפעלי הטקסטיל הישראלים הראשונים. מפעל לודג׳יה, אתא, גוטקס ועוד רבים ואחרים התוו את תחילת הדרך באופנה הישראלית. אך הדרך לא היתה קלה, תושבי ארץ ישראל שכללה עולים רבים מאירופה העדיפו בתור התחלה ללבוש בגדים תוצרת חוץ וכך התפתחו להם גם יבואנים בתחום האופנה בישראל.

אופנת תקופת הצנע

לאחר קום המדינה, הגיעו שנות החמישים, תקופת הצנע ובניית הארץ, הצבעים ששלטו במלתחה הישראלית היו: חאקי, לבן וכחול. לא היה מקום למלתחה מפוארת ומפונפנת. בגדי אתא שהפכה להיות מעצמה של ממש הפכו לגאווה ישראלית, למראה הצבר הגאה. כובע הטמבל הפך להיות סממן לאומי, כולם לבשו אותו. פריט נוסף שהיה לכולם, היו הסנדלים התנכ"יות.

משכית שהקימה רות דיין, הייתה אבן דרך נוספת בקיבוץ הגלויות האופנתי בישראל. היא הבינה כי בקרב העולות יש לא מעט נשים בעלות ידע ברקמה ותפירה. היא הכניסה נשים רבות למעגל העבודה ולימדה את הנשים טכניקות נוספות של מלאכת היד ובכך הפכה לבית האופנה הראשון בישראל (בניגוד לאתא שהלבישה את הישראלים בבגדי עבודה וביגוד יומיומי) .

שנות ה-60 – ניצני אופנה

בשנות השישים כשהסתיים משטר הצנע, החלה פה החגיגה האמיתית של הגזרות, הבדים וההשפעות מעבר לים לא הפסיקו להגיע לאופנה הישראלית. גם למלחמות היו השפעות על הלבוש ברחובות, הסמלים הצבאיים, ירוק הזית והמדים כבשו את העולם כולו. גם בארה״ב כמו בישראל השתמשו במדים באופנת הרחוב.

לאחר מלחמת ששת הימים הגלביות הערביות כבשו את מסיבות הכיתה וכולן לבשו אותן בכל מקום. לאחר מכן שבוע האופנה הראשון בישראל לא אחר להגיע. האלמנטים האתניים כבשו את המסלול ובעולם כולו התלהבו מהבשורה האופנתית הישראלית בעלת ההשפעות הערביות.

יחד עם ההצלחה של האופנה הישראלית, הגיעו מתנדבים מאירופה והם הביאו איתם את האופנה האירופאית שוב לקדמת הבמה. ישראל שלאחר מלחמת ששת הימים היתה מוכנה לצאת מהאפרוריות היישר לצבעים ולחגיגה של אופנה אחרת. כמו בכל העולם, גם לישראל הגיעה חצאית המיני.

 

אופנת שנות ה-70

בתחילת שנות ה-70 חיפה עלתה על המפה. הנמל החיפאי הביא איתו את הג׳ינס ואת היוקרה שלו. בידזינגוף שבתל אביב התחילו להיפתח חנויות אופנה קטנות וצבעוניות במיוחד. הצעירים התחילו לקנות בגדים של מעצבים מקומיים וכך החלה להתפתח סצנה מקומית. תצוגות האופנה כבשו את הארץ כולה, בבתי המלון, בקניונים, אנשים רצו לראות תצוגות אופנה. שחקנים ודוגמניות הפכו להיות מודל לחיקוי עבור כולם.

בסוף שנות השבעים החליפות החלו לכבוש את הרחובות, זאת לאחר שראש הממשלה מנחם בגין ז״ל היה לגנדרן במיוחד והקפיד על מראה מחויט ושיער מסודר.

העליות הנוספות מצפון אפריקה ומאירופה, שוב יצרו פה קיבוץ גלויות צבעוני ומיוחד של אופנה שמושפעת מתרבויות שונות. ישראל דאז היתה חלוקה בדעותיה בכל מה שקשור לבגדי המזרחים לעומת בגדי האשכנזים, השד העדתי היה גדול במיוחד. השוני בין האופנה של העיר תל אביב, לאופנה במקומות אחרים בארץ, הראתה פתאום לכולם את רבדיה של החברה הישראלית כולה.

 

שנות ה-80 ואילך – נפתחו השמים והחל היבוא

בשנות השמונים החלו הישראלים לנסוע לחו״ל והביאו איתם את המותגים שלא היו בארץ, לאחר מכן נפתח היבוא של המותגים לארץ. הצעירים כמובן התלהבו מכל המותגים וניתן היה לראות את כל הלוגואים הנחשקים בכל מקום.

משם ועד היום האופנה הישראלית השתנתה לחלוטין. היבוא, השמיים הפתוחים ומגוון האפשרויות הבלתי נתפס יצרו בישראל את ההווה. האופנה הישראלית כיום מושפעת מהעולם כולו. הלוק הזרוק, השיקי, האירופאי, הישראלי, הערבי, האפריקאי... אפשר למצוא פה הכל. הכל תלוי מה הסגנון האישי שלכם ומי ההרשאה שלכם.

ישראל חוגגת 75 שנים של עצמאות כאשר באופנה, השמיים הם הגבול.

סיון ברושי היא עיתנואית וחוקרת אופנה. בעלת הפודקאסט ״אופנה סטייל ומה שביניהם״. לעמוד האינסטגרם שלה לחצו כאן