כולן היו בנותיו: הדוגמניות של ורסצ'ה
ליידי גאגא הוכרזה כפרזנטורית החדשה של ורסצ'ה ובכך הצטרפה לשורה ארוכה ומכובדת של כוכבות שהתייצבו מול המצלמה עבור המותג. אספנו את הבנות הכי שוות שעשו את זה לפניה. כנסו לראות

החודש פורסם שליידי גאגא היא הדוגמנית החדשה בקמפיין של ורסצ'ה. לא מאוד מפתיע בהתחשב בעובדה שגאגא מתאימה בדיוק לתבנית שמאפיינת דוגמניות של בית האופנה האיטלקי - היא בלונדינית, רזה, פרובוקטיבית ולא מפחדת להראות זולה או מינית. מה כן מפתיע? התמונות בהן נראית הליידי כשהיא במראה טבעי מתמיד (פלוס פוטושופ כמובן), בלי איפור משוגע ובשיער מוחלק ופשוט. אפילו השמלה הסגולה מחמיאה והזמרת נראית נשית וסקסית. מראה נדיר ושיפור עצום מהמראה המפחיד והמוזר אליו אנחנו רגילים. לכבוד המאורע החלטנו להיזכר בדוגמניות ופרזנטיות נוספות שפרסמנו את ורסצ'ה - פצצות מן העבר.

הסופר מודלס
שנה: 1994
הרבה לפני שזמרות ושחקניות הפכו לפרזנטריות התהלכו בעולם הסופר מודל'ס, זן נכחד של דוגמניות מרשימות במיוחד ששלטו בשנות ה-90 ביד חזקה ובזרוע נטויה. גם בורסצ'ה לא היה מחסור בדוגמניות על וב-1994 ליהקו שם את סינדי קרופורד, קלאודיה שיפר, סטפני סימור, כריסטי טרלינגטון ועוד ועוד. האמת? תענוג נוסטלגי.

קייט מוס
שנים: 1996 -2013
ואז הגיעה קייט מוס ועולם הדוגמנות השתנה. כמות הפעמים שהדוגמנית הדקיקה הופיעה בקמפיינים לחברה הוא אדיר כשהפעם הראשונה ב-1996 והאחרונה ממש עכשיו, ב-2013. האישה לא מפסיקה לעבוד וגם לא ממש מזדקנת. *אנחת קנאה*

קורטני לאב
שנה: 1998
מבחינה כרונולוגית קורטני לאב היא הזמרת הראשונה ברשימה שלנו. מה הקשר בין גראנג' לורסצ'ה? אין לנו מושג ועד היום לא ממש ברור לנו מה הרוקרית עשתה שם.

שרון גניש
שנה: 2002
שנות ה-2000 הביאו איתן את הזווית הישראלית לסיפור שלנו (ולא, עוד אין בר רפאלי בתמונה). הדוגמית הישראלת שרון גניש נבחרה לככב בקמפיין של החברה והביאה לנו כבוד.

כריסטינה אגילרה
שנה: 2003
בתקופה בה היא הייתה "דרטי", אז כשהעולם עוד תהה מי יותר שווה בריטני או כריסטינה, אגילרה לוהקה כבלונדינית התורנית. יחסית לאגילה שמרבה באיפור, מצאנו שמראה החיוור דווקא מחמיא ומתאים כאן.

מדונה
שנה: 2005
ונסגור את הרשימה עם המלכה האם - כי איך רשימה כלשהי יכולה להיות שלמה באמת בלי מדונה? ב-2005, מלכת הפופ הראתה לצעירות שעדיין יש לה את מה שצריך כדי להיות פרזנטורית של החברה. לא, לא קול יפה או מוסיקה מוצלחת, אלא בלונד וחזה, כמובן.

