הלוחמות השקטות: בנות הזוג של הלומי הקרב • רוני שקדי
השבוע צויין יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, ובנות הזוג ניצבו שם לצידם, כמו תמיד - כדי לתת יד, לחזק ולתמוך • קול האישה
מדי שבוע, במשך תקופה די ארוכה, אני כותבת כאן ואף פעם לא יצא לי לדבר על היותי פעילה חברתית להעלאת המודעות בנושא של הלם קרב. אבל הנה הגיע לו יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, ולא יכולתי עוד לחמוק מלדבר על הסוגיה הכל-כך רגישה, נפיצה ומאוד עדינה הזאת - שקרובה לליבי באופן בל יתואר.
בשבוע האחרון הוזמנתי להרצות מול קבוצה של בני נוער על שני הספרים שכתבתי, שמבוססים על הסיפור שלי בתור בת זוג לשעבר לשני נפגעי הלם קרב - שהיו במקרה החברים הראשונים שלי בתקופת ״צוק איתן״. כך מצאתי את עצמי עומדת מול קהל ומספרת לחבורה של צעירים שעומדים להתגייס בקרוב לצה״ל, על הצד הנפשי שאיתו מתמודדים לא מעט חיילים וחיילות, ועל ההשלכות הרגשיות שבחוויית הלחימה.
כתבות נוספות
- שתהיי לי בריאה: כל התחלואות המגדריות שטרם הכרתם.ן
- טרנדים, אינסטגרם ויום הסוכרת: עד מתי ניפול במלכודת הדבש המסוכנת
- לא מילה גסה: הגיע הזמן לעשות נורמליזציה למחזור
במבצע "צוק איתן" אני הייתי בשבוע הראשון שלי בתפקיד מש"קית הנפגעים של אזור השרון בקצין העיר נתניה, ובן-זוגי דאז נעלם יום אחד, וחזר אליי רק שבועיים אחר כך – כשהוא חבול ופצוע, מדמם מבפנים, ולחלוטין לא מסוגל ליצור עימי קשר עין או מגע. את הקשר בינינו נאלצנו לסיים מייד, כי הוא סיפר לי שראה וחווה שם דברים נוראיים, אשר המשיכו לרצד לו במחשבות ללא הרף - והוא לא מסוגל היה להתמודד לבדו, אבל גם לא איתי. שנינו היינו בסך הכל שני ילדים צעירים שעוטים על גופם מדים ירוקים, ורק ביקשנו לחיות ולאהוב, כמה שניתן.
כעבור שבועיים נוספים הכרתי ממש במקרה, באוטובוס רעוע בדרכי הביתה מעוד יום בבסיס, הלום קרב נוסף – שבדיוק יצא גם הוא מעזה. אותו הבחור חזר מהלחימה עם טראומה קשה לא פחות, שסחררה את ראשו – אלא שאת זה גיליתי רק בדיעבד, משום שהוא מצידו בחר להסתיר. אחרי שסיפרתי לו על הפרידה הטרייה מהבחור הראשון, הוא ניסה לתקן ולמלא את החלל החסר, אלא שמהר מאוד החלו לצוף אצלי נורות האזהרה – כשהוא עבר מולי התקפי חרדה מזדמנים, התכנסות כלפי עצמו וחוסר יכולת לשחרר אותי לדרכי, בכל פעם שהתכוונתי לעזוב את דירתו.
אל "מועדון בנות הזוג של הלומי הקרב" זומנתי פעמיים בחיי בתור בחורה צעירה, ללא שום רצון או יכולת לעזוב. כך מהר מאוד גיליתי את התופעות, את התסמינים ואת הקשיים הרבים, ובהמשך הדרך החלטתי שאם כך רצו החיים - אזי אסור לי לשתוק. מאז אני מספרת את סיפורם של חבריי ומדברת על המסע שעברנו, משמיעה את קולם העמום ומשתפת בחפץ לב את מי שרק נכון לו לשמוע.
התופעות של הלם קרב באות לידי ביטוי במגוון רחב של דרכים, אשר משפיע על תפקודם היום-יומי של הלוחמים והלוחמות, כתוצאה מתגובה פוסט-טראומטית לאירוע שאליו נחשפו בשירותם.ן הצבאי. בתור בת זוג ללוחם שסובל מהלם קרב, מצופה ממך להיות שם בשבילו, לחבק ולסלוח, ולבלוע את כל סימני השאלה שצפים – אשר ככל הנראה יוותרו חסרי מענה לעולם. בנות הזוג של אותם הלוחמים הן נושא חשוב ומרתק בפני עצמו, שהושתק וכמעט לא קיבל קול בארץ לאורך השנים. השבוע, כאמור, צויין יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, ובנות הזוג ניצבו שם לצידם כמו תמיד. הן עמדו שם לידם, כדי לתת יד ולתמוך - ואמן שיהיו חזקות מספיק יום אחד, כדי לטפל גם בעצמן.