טראומת הלידה השקטה: "נולד תינוק מושלם בכל איבריו, אבל מת"

להילה כהן אייס יש שלושה ילדים חיים. אבל היא מגדירה את עצמה אחרת. "אני אמא לארבעה, בני הבכור נולד מת".

בימים האחרונים, עקב כתבה במוסף "הארץ", עולה לכותרות ההכרה ב"לידה שקטה" - לידה של עובר מת - כתופעה המובילה לפוסט טראומה של ממש. הילה הגיעה הבוקר (שני) לאולפן "דני רופ עד 10" וסיפרה באומץ על המקרה העצוב שלה.

>> לכתבות נוספות בנושא

איך מדברים עם הילדים על לידה שקטה?

יילדה את כלתה לידה שקטה

"זה היה הריון תקין לחלוטין, בשבוע 38 הגעתי לבדיקת אולטראסאונד שגרתית ובה ראינו את הזרימות, הדופק, הכל על פניו היה רגיל לחלוטין. בלי גורמי סיכון, בלי שום דבר", היא סיפרה. "רק הטכנאית אמרה שהעובר קצת ישנוני, 'תאכלי משהו מתוק, תחזרי אליי'. יצאתי לאכול שוקולד, חזרתי אחרי כמה דקות ואני רואה שהיא מנסה לחפש דופק או משהו, ואז עוד לא ידעתי שהיא מחפשת דופק וניסיתי להבין מה קורה ומה לא בסדר. ואז היא אמרה 'אני לא מוצאת דופק'".

הילה מספרת כי היתה ממש לקראת לידה - "ואני סירבתי להאמין. הרגע ראינו, ממש לפני כמה דקות הכל היה בסדר. ביקשתי להיבדק בעוד מכשיר ועוד מכשיר, והרופא אמר לי 'זה לא המכשיר, אני מצטער, לעובר שלך אין דופק'. וברגע - כל החלומות וכל הציפיות וההכנות והריון ראשון, ברגע אחד הכל נמוג".

"משם, נסעתי באמבולנס להדסה עין כרם, מגיע בעלי שאני צריכה לספר לו על זה כי אמא שלו היתה איתי בבדיקה, וזהו", היא ממשיכה. "שם בהדסה מתחילים תהליך של לידה שהוא רגיל לחלוטין, ובסופו נולד תינוק מת שהוא 3.400. זה תינוק בריא ומושלם בכל איבריו ובכל גופו, ואחרי הלידה הסיוטית לגמרי בחרנו להחזיק אותו ולראות אותו, ובכינו, עד השלב שבו אמרתי מתוך כל הטשטוש והטראומה - קחו אותו ממני אני לא רוצה. אין שום דיני אבלות על פי ההלכה, אין קבורה מיוחדת. זה תינוק לכל דבר ועניין, תינוק מושלם".

אחר כך מגיע שלב קשה עוד יותר. "אתה חוזר הביתה בידיים ריקות, במובן הכי פשוט שיש. לאט לאט הבשורה עושה את שלה ומגיעה לעוד ועוד אנשים ומחפשים את המילים של מה להגיד. הבנתי במרוצת הזמן שלא משנה מה נגיד, זה לא יישב טוב וההבנה שלי התחדדה שבאמת איבדתי ילד, ושאני צריכה להתמודד עם לארוז את החדר שלו ולחזור לבית ריק ולמצב חיים שלא דמיינתי שאהיה בו".

להילה היה ברור שהיא רוצה להיכנס להריון שוב, מיד כשיצאה מחדר הלידה. "זה לא פיתרון, זו לא תרופה". בלידה הבאה היתה טראומה מסוג אחר - בגלל ניתוח חירום קיסרי - "אבל בסופה נולדו תאומים מתוקים".

מלכה נוקריאן מטפלת בנשים כאלה שמגיעות אחרי טראומה. "זה מוות של תינוק לכל דבר, הנשים האלה עוברות תהליך של אבל כמו אם שאיבדה את הילד שלה. הוא לא מוכר על ידי הסביבה. גם במערכת הרפואית לא נתנו כל כך דגש. הנשים מדברות על האבל, הקושי מול הסביבה, בבית עם המשפחה, להיפגש עם נשים אחרות שבהריון, חברות שילדו אחריהן או בסמוך להן וזה אבל מאוד מאוד קשה.

ד"ר דני חורש, פסיכולוג קליני: "דיברו על היעדר ההכרה המספקת. אנחנו יודעים שאנחנו מעצמת טראומה בישראל, גדולי החוקרים יושבים בישראל בגלל טראומה של מלחמה שהיא קלאסית יותר, אבל החיבור סביב המחקר היה לחקור טראומה פחות קלאסית, פחות בהגדרתה המחקרית - כאשר המחקר יכול לתקף ולהגדיר זאת כטראומה לכל דבר".