יאללה ביי: לדעת מתי להיפרד

איך אנחנו יודעים שהגיע הזמן להפרד? השאלה המסובכת לכאורה מקבלת תשובה פשוטה, כאשר שואלים את ג'ודי דואניס, יועצת למיניות ורגשות. "אחד הדברים הכי חשובים בזוגיות הוא שנראה את החיים בצורה דומה. כשאנחנו מאוהבים יש לנו הרבה דברים משותפים, אבל עם הזמן אנחנו מתרחקים למקומות שונים. זה גורם לחיכוכים ומריבות ויש זוגות שלא מצליחים לגשר עליהם. ברגע שהלבבות מתרחקים אנחנו מוצאים את עצמנו בתור שני אנשים נפרדים בלבד, ואין מקום של הזוג.

"אנחנו מתאהבים בגילאים מאוד צעירים. אלו שנים בהן אנחנו משתנים, כל אחד הולך לכיוונים שונים ונוצר פער. ברגע שנוצר פער בראייה של החיים, במטרות שלנו, וכתוצאה מכך באהבה ובתשוקה שיש לנו אחד לשני, זה הזמן לפרוש ממערכת היחסים". הבעיה העיקרית, היא מסבירה, היא למצוא את האומץ לעשות זאת.

יש עוד פנטזיות לממש

"אני פוגשת הרבה אנשים בגילאי 40 פחות או יותר, שהתחתנו לפעמים בגילאים מאוד צעירים. לא היו להם הרבה התנסויות, הם לא חקרו לעומק את הזהות המינית שלהם, את הפנטזיות המיניות שלהם, ובכלל את האופן בו הם רוצים לחיות את החיים. יום אחד הם מתעוררים ונכנסים להלם מעצמם ומהמציאות שלהם. הם הפכו להיות זקנים הרבה יותר מוקדם ממה שהם ציפו וזה לא מתאים להם. הם רוצים לחיות את החיים, לעבור התנסויות, ואז הם מפרקים את המשפחה. כשיש ילדים זה כמובן הרבה יותר קשה לעשות את זה.

"כדי למנוע את זה, עוד לפני שאנחנו מתמסדים ועומדים בציפיות של ההורים להקים משפחה, כדאי למצות את מי שאנחנו. לנסות ולהתנסות עם אנשים שונים כדי שביום בו אנו מחליטים עם מי אנחנו ורצים לחיות, ההחלטה תבוא ממקום יותר אמיתי, מקום של ידיעה לגבי מי אנחנו, מקום של בטחון בעצמנו. זה אומר בין השאר גם איזה דברים אנחנו אוהבים בסקס, מה אנחנו צריכים בסקס שלנו בכלל".

מתוך העבודה שלה עם אנשים בגילאים ובמצבים הללו, דואניס ממליצה לאזור אומץ וכאשר מרגישים שמערכת היחסים כבר אינה מספקת, ולאחר שהניסיונות לשפר אותה לא צלחו, לעזוב ולהפתח לחוויות חדשות. "לצעירים יש חיים ארוכים לפניהם, למצוא מישהו עם כוונות ומטרות דומות. למעשה, כשצעירים יותר קל להמשיך הלאה, כי אנו רוצים וצריכים ניסיון עם עוד אנשים".

ההורמונים שמצילים אותנו

הרצון להמנע ממשבר גיל ה-40 הקלאסי אינו המניע היחיד. למעשה, דואניס מאמינה כי ההורמונים המניעים את הפנטזיות הרבות שלנו כאשר אנחנו צעירים - ולכאורה מקשים עלינו להשאר במערכת יחסים קבועה - למעשה עוזרים לנו. במילים אחרות, את הרצון להתנסויות רבות היא מגדירה בתור צורך לכל דבר שיש למלא אותו.

"אני רואה את זה בתור צורך בסיסי וזה מאוד לגיטימי לתת לו מענה. אני לא חושבת שבני 20 צריכים להיות עם אדם אחד כל החיים כדי לשמר את האהבה. חשוב לנסות כמה שיותר בשביל לדעת איפה טוב לנו. למשל, אם אנחנו רוצים חיים של הרפתקאות או חיים נוחים יותר, אם אנחנו רוצים להיות קרובים להורים או לא.

"חשוב שנעבור גם כל מיני התנסויות מיניות. זה עוזר לנו להכיר פנטזיות חדשות, ללמוד מה אנחנו אוהבים ומה אנחנו לא אוהבים. ברגע שאנחנו עם אדם אחד אנו מתקבעים על דברים מסוימים שאנחנו יודעים ומכירים מקרוב. זוגות הולכים לרוב למוכר ולידוע. אחרי כמה שנים יודעים איך להדליק אחד השני והרבה פעמים זה נהיה משעמם. זו עוד סיבה לגוון, במיוחד בגילאים צעירים; זה יעזור להפוך גם את חיי המין בזוגיות ארוכת השנים לעשירים יותר".

פרידה, היא מסכמת, היא אכן דבר כואב שצריך לכבד אותו ולעבור אותו, במידה ומחליטים שאין דרך אחרת. אך חשוב לזכור כי במידה ונפרדים, זה פותח פתח לחוויות חדשות שיעזרו לנו גם בהמשך החיים.