מצעד לקוביות בלבד: "שמן בקהילה ההומו לסבית הוא סוג ב'"
דודי טל גאה במיניות שלו, אבל פחות במצעד הגאווה שנותן לגיטימציה רק למי שחושף קוביות בבטן. בטור אמיץ הוא מודה שתמיד היה לו קל לאהוב בנים, אבל פחות קל בקהילה
קראתי את כל הסיפורים האמיצים על "למה מצעד גאווה" וכמה הוא חשוב וחשבתי לעצמי, היי, זה לגמרי רחוק מהמציאות שלי.
כבר בגיל צעיר ידעתי שאני אוהב בנים, למעשה מעולם לא ראיתי בזה משהו בעייתי, לא בכיתי בלילה לכרית, לא הכאבתי לעצמי עד כאב ולא ממש עשיתי מזה אישיו, כשהשתחררתי מהצבא יצאתי מהארון וזה היה הדבר הכי קל שעשיתי בחיים. באתי, שיתפתי והמשכנו הלאה, בלי דרמות, בלי צעקות שבר ובעיקר בקבלה מכילה ומושלמת.
אז לא, המורים לא צחקו עלי בגיל צעיר או בגיל מבוגר יותר כי פחות אהבתי כדורגל והעדפתי לקרוא או לשחק בגומי וקלאס עם הבנות. ולא, החברים שהיו סביבי גם בבית הספר הדתי מעולם לא נטפלו אלי בקריאות גנאי גם כשאולי חשבו שאני בכל זאת קצת שונה מהם כשלא ממש השתתפתי בשיחות הזימה על סרטי פורנו.
אה, גם בצבא, כור ההיתוך לא ממש סבלתי, להפך, כשבשלב מסויים סיפרתי למפקדת הישירה שלי ולמפקד הבסיס על הנטיות שלי קיבלתי חיבוקים חמים והמון אהבה.
אחרי הצבא, הכרתי אין ספור אנשים ומעולם לא הסתרתי את הנטיות המיניות שלי, ומעולם לא קיבלתי הערות לא נעימות, או מבטים, העלמויות וחוסר קבלה, להפך הקבלה תמיד הייתה מדהימה ולא שיפוטית, אנשים נעלמו לי מהחיים כשאני בחרתי בזה או כזה לא התאים לשני הצדדים, אבל לא בגלל הנטיות שלי או הבחירה שלי להיות מי שאני.
קראתי את כל הסיפורים האמיצים על "למה מצעד גאווה" וכמה הוא חשוב וחשבתי לעצמי, היי, זה לגמרי רחוק מהמציאות שלי.
כבר בגיל צעיר ידעתי שאני אוהב בנים, למעשה מעולם לא ראיתי בזה משהו בעייתי, לא בכיתי בלילה לכרית, לא הכאבתי לעצמי עד כאב ולא ממש עשיתי מזה אישיו, כשהשתחררתי מהצבא יצאתי מהארון וזה היה הדבר הכי קל שעשיתי בחיים. באתי, שיתפתי והמשכנו הלאה, בלי דרמות, בלי צעקות שבר ובעיקר בקבלה מכילה ומושלמת.
אז לא, המורים לא צחקו עלי בגיל צעיר או בגיל מבוגר יותר כי פחות אהבתי כדורגל והעדפתי לקרוא או לשחק בגומי וקלאס עם הבנות. ולא, החברים שהיו סביבי גם בבית הספר הדתי מעולם לא נטפלו אלי בקריאות גנאי גם כשאולי חשבו שאני בכל זאת קצת שונה מהם כשלא ממש השתתפתי בשיחות הזימה על סרטי פורנו.
אה, גם בצבא, כור ההיתוך לא ממש סבלתי, להפך, כשבשלב מסויים סיפרתי למפקדת הישירה שלי ולמפקד הבסיס על הנטיות שלי קיבלתי חיבוקים חמים והמון אהבה.
אחרי הצבא, הכרתי אין ספור אנשים ומעולם לא הסתרתי את הנטיות המיניות שלי, ומעולם לא קיבלתי הערות לא נעימות, או מבטים, העלמויות וחוסר קבלה, להפך הקבלה תמיד הייתה מדהימה ולא שיפוטית, אנשים נעלמו לי מהחיים כשאני בחרתי בזה או כזה לא התאים לשני הצדדים, אבל לא בגלל הנטיות שלי או הבחירה שלי להיות מי שאני.