ילדים מעל הכל: להתגרש בלי לפגוע בהם
החלטתם להתגרש ולצאת לדרך חדשה, וכל שנותר לכם הוא להתמודד עם תגובת הילדים? דניאל דותן כבר התגרשה ועכשיו היא יודעת איך עושים את זה נכון. טור אישי
לא להיות דרמטיים
נכון שבסרטים יש את הקטע הזה של ההודעה הדרמטית, ההורים לוקחים את הילדים לסלון, מכינים גליל של נייר טואלט וכמה כוסות מים, האב מחפש את המילים הנכונות והאם מתחילה להתייפח. אל תקנו את החורים בתסריט ותחסכו מילדיכם דרמות מיותרות. מה שאתם מציגים זה מה שהם חווים. חשוב לעשות איתם שיחת הבהרה רצינית, אך את הדרמות תשאירו לחוג הדרמה במתנ"ס הקרוב אליו תירשמו אח"כ. מדובר בילדים שלכם לא בקהל פוטנציאלי. תנו עובדות, דברו איתם על הפרידה, מעברי הדירות, הסדרי הראיה, השרו בטחון שמקומם בחייכם מובטח נו מאטר וואט ותחייכו, סוף העולם זה בסרטים של מייקל ביי, אנחנו חיים במציאות וההצגה מוכרחה להימשך. השיבו לשאלות שלהם, מביכות ככל שיהיו במבט מיושר ובגובה העיניים. "לא, לאבא אין חברה אחרת", "לא אתם לא מאומצים" ואל תתפסו לאלימינציה, אפשר ורצוי על הדרך החיובית "תמיד תישארו הילדים של שנינו והדבר היקר לנו בעולם" זה מה שעליהם להרגיש וזה קל כיוון שזאת האמת.
הפרדת הרכוש
לא משנה עד כמה תהיו נחמדים אחד כלפיי השנייה, תמיד יהיה האביזר האידיוטי חסר המשמעות שישבור אתכם. חוק הטבע אומר ש"מוכרחים לריב על משהו" אז למרות שגיליתם איפוק מופלא וגדלות מדהימה לגביי הוויתור על הבית, אתם לא תאמינו על מה זה ייפול, וכשלפתע תחל מלחמת עולם על כבל, זה הזוי לאן זה יגלוש. כמו חלב רותח בסיר שרק מחכה לבעבע, אך במקרה הזה בניגוד לטריוויאלי בהחלט בוכים על חלב שנשפך. הריב האינפנטילי הוא שלב מעבר, הכבל הוא רק מוצר מייצג, הילדים שלכם לעומת זאת, לא! לכן היו חכמים, חכו עד שהם יצאו מהבית ואז תכנסו לזירה. כשזה יסתיים ממילא אף אחד לא ירצה את הכבל, זה רק עוד שלב פרוידיאני שמוכרחים לעבור.
מזונות
גירושין זו לא מילה נרדפת למלחמה למרות הטעות הרווחת. זהו חוזה ויש בו חוקים, גם בלתי כתובים, אז כשאתה נכנס לעניין תשלומי המזונות ומתחיל לספור כל שקל ושקל תחשוב על הילדים שלך לפני שאתה מהדק את הארנק. עם כמה תקציב הם יצטרכו להסתדר בסופו של דבר, ולמרות שהאקסית העתידית שלך הולכת לקרוע את עצמה בעבודה במקביל, זה לא יספיק לגרד את קצה המשכנתא שלא לדבר על החיים עצמם. תחשוב נדיב, למען הילדים ואת המלחמה תשאיר למולדת.
הסדרי ראיה
משום מה ובאופן סוריאליסטי לחלוטין, הסדרי ראיה הפכו להיות קלף מיקוח בפרידה וזה ממש לא תפקידם. הסדרי הראייה הטובים ביותר, יהיו מימוש הפוטנציאל הנכון לכל הצדדים. המילה "כמה שיותר" אמורה להיכתב בהסכם ובפועל מתורגמת ל"כמה שפחות". הנשים שמכווצות לאגרוף את הסדרי הראיה לבעל, יחד עם אשכיו, מגיעות בסופו של דבר לבית המשפט חזרה מתייפחות ומקוות לשנות את ההסכם. נכון שהעתיד תמיד נראה אוטופי באותו הרגע אך בפועל כשתצטרכי לעבוד מבוקר עד לילה בכדי לפרנס ובין לבין תגדלי ילדים, את תשאפי להתרווח על רגעי השקט הקטנים שיאפשרו לך להיזכר שגם את קיימת ואולי, אפילו תצאי לדייט פה ושם. אז לפני שאת מסרסת אותו סופית, תחשבי על היתרונות שלך כשהילדים אצלו, על היתרונות שלהם ושלו. הייתם משפחה פעם לפני שהורדת לו את הביצים, עכשיו כשנפרדת ממנו הגיע הזמן להחזיר לו אותם חזרה.
"עסקים כרגיל"
ילדים הם עם קטן וחכם בצורה מופלאה. היכולת האינטואיטיבית שלהם לקלוט הרבה מעבר למה שהם צריכים, מפתיעה ונועזת ותפקידכם בכוח כהורים הוא לא לאפשר את זה. בנקודת מוצא זו תתחילו ומכאן אתם ממשיכים. גירושין זה אומנם סוף של משהו שהיה, אך זו יכולה להיות התחלה של משהו הרבה יותר טוב וצריך לזכור שהילדים הם הדבר החשוב ביותר בכל העסק. צריך להמשיך ולהיות אופטימיים ולא לשכוח את הלשעבר שלכם, הוא האדם בו בחרתם, איתו עמדתם פעם מזמן מתחת לחופה כשנשבעתם לאהוב תמיד. אז נכון, זה לא הצליח ואף אחד לא אשם, אבל ככל שהיחסים שלכם יישארו טובים וחיוביים כך גם אתם וגם הילדים תרוויחו. נסו לשדר "עסקים כרגיל" והכל יסתדר מעצמו, מקסימום קחו לכם עוד כמה ימים לריב על הכבל.
בהצלחה,
דניאל דותן.
טורים קודמים של דניאל דותן:
>>> מה באמת עובר על נשים לפני הדייט?
>>>סלבס שלא מודאגים מהפרש הגילאים
>>>זה לא נקרא לבגוד: הכל על יחסים פתוחים