גבר בוגד תמיד בוגד - רומן עם גבר נשוי

את מתראה בסתר עם גבר נשוי וזה נראה כמו סיפור אגדה. הוא מתגנב אליך באמצע היום, אתם חוטפים שעה פה ועשר דקות שם. אך לעומת האגדות, הסוף בדרך כלל הרבה פחות ורוד. בניגוד לסינדרלה שמצאה את עצמה מחובקת בנסיך, הנסיך שלך יסיים את הערב מחובק עם אשתו החוקית ואת תישארי לבד. אולי לא על הגג, אבל בשבתות וחגים בטוח.

 

 

למה זה בכלל מושך אותנו?

 

לפני שנתחיל באלימינציה בואו ננסה להבין למה כן. מדוע נשים נמשכות לגברים נשואים? מה יש בסיפור הזה שכל כך מפתה? זו קומבינציה של כמה אלמנטים: המרדף האולטימטיבי אחר המוטיב שאין להשיגו. האושר הגנוב של רגעי החסד שלכם ביחד, התחושה של הזמן הקצוב שמעצימה את הרגע. הציפיה עד לרגע שהוא יבוא, שאינו מובן מאיליו ומעל הכל התחושה שזה זמני ולכן אף פעם לא ממוצה. יש הרבה סיבות מדוע נשים נמשכות לגברים נשואים, אבל אף סיבה לא באמת מצדיקה את זה, את תמיד תיפגעי בסוף.

 

הוא לא יעזוב אותה בשבילך

 

למרות רגעי השיא שלכם והתחושה האופורית שאת הדבר הכי טוב שקרה לו מימיו. שהתשוקה ביניכם עפה לשמיים ומאתגרת חסידות, הוא לא יעזוב אותה בשבילך, הם אף פעם לא עוזבים. אתם עפים לשמיים בדיוק מאותה סיבה שזה אסור, כמו מים גנובים שימתקו או פירצה הקוראת לגנב. אתם משחקים במשחק זמני, עד שתתפסו או עד שתתייאשי. ונגיד שקרה נס והוא כן עזב את הבית, הציפיה השתלמה ואתם יחד עכשיו, הוא כבר בגד פעם, זוכרת? מי מבטיח לך שהוא לא יעשה את זה לך.

 

סופי שבוע - לבד

 

כי "לבד על הגג" זה לא רק שיר, זה מה שמצופה לך בשבתות וחגים. כשאת תשבי לבד בבית קפה עם ההפוך שהזמנת והספר הרומנטי, הוא ייצא למסעדה עם אשתו והילדים. כשאת תרצי אותו הכי הרבה, את לא תוכלי לקבל. את יכולה גם באותה הזדמנות שאת לבד, לזרוק את כל הקופונים לנופש בחו"ל ששמרת ואת מבצעי המלונות של חברת האשראי, איתו את לא תיסעי לשום מקום החוצה את גבול עשרת הקילומטרים מהבית שלו.

 

חלוקת רווחים

 

הוא לא רק שלך. את ואשתו מתחלקות בשלל, זה אף פעם לא בלעדי. את לא רוצה לדעת מה הם עשו חצי שעה לפני שהוא הגיע אליך והיכן הלשון שלו הייתה, רגע לפני שהיא נדחפת לך לפה עכשיו.

 

 

האמא הפולניה שלך

 

אמא שלך לעולם לא תניח לך, כל עוד היא לא תראה את הגבר שלך במו עיניה, נשוי, לך! לא למישהי אחרת, זה לא יעבוד ובעוד חברותיך מנפנפות בגאווה בחבר הצמוד שלהן, בשלך את לא תוכלי להשוויץ. כמו חבר דמיוני הוא לעינייך בלבד ואת אמא שלך זה לא יספק.

 

עצב

 

יש בסיפור הזה הרבה עצב. תחושת הריקנות בימים שהוא לא בא, והאופוריה שמתמוגגת רגע לאחר שהוא הולך. הציפיה לכך שמשהו ישתנה והוא יהיה שלך ותחושת האכזבה כשזה לא קורה. הרגעים בהן את צופה בזוגות אחרים מטיילים יד ביד ויודעת שלכם אסור להראות בציבור, המסיבות, הבילויים, המסעדות, בתי הקפה והפאבים אליהם הוא לא יכול להתלוות אליך מהחשש שתתפסו. האינטימיות המיוחדת שלכם שנקטעת עקב הצורך שלו להגיע הביתה בזמן בכדי שלא לעורר חשד ו"כוננות המרגלים" שלו המחייבת למחוק כל זכר למה שהיה ביניכם הרגע. כל אלו יותירו אותך עצובה ובודדה בתוך הקשר הפיקטיבי הזה, כדאי לך לוותר ומהר ככל האפשר.