דיאבלו 3

מזל שירד גשם בסוף השבוע. זה אחרת לגמרי עם גשם: מוזיקה נשמעת יותר טוב, סרטים נראים יותר טוב וגם משחקי וידאו, בעיקר כאלו המתהדרים באווירת פנטזיה אפלולית ואפוקליפטית, הופכים לחוויה הרבה יותר מרגשת.

ובדיקה של כותר חדש בסדרת דיאבלו, בעיקר לאחר כעשר שנים ללא כותר חדש, היא בהחלט חוויה מרגשת. הרי חיכינו למשחק הזה כל כך הרבה זמן. וזה מתקשר לשורה התחתונה שלי: הבטא של דיאבלו 3 היא חוויה מרגשת וכיפית יותר מרוב משחקי ה-hack & slash המערביים ששיחקתי בהם בתקופה האחרונה. אבל, לעניות דעתי, היא הייתה יכולה להיות מרגשת, ובעיקר מגוונת הרבה יותר.

לוחצים, הורגים, אוספים

בליזארד מאפשרים להתנסות ביחד בגרסת הבטא עם עוד כמה חברים בחלק הראשון של הפרק הראשון של הקמפיין. תוכלו לצרף אליכם עוד חברים או לשחק לבד. יש לכם בחירה בין חמש דמויות, שלוש מהן כבר ראינו במשחקי דיאבלו קודמים. אני בחרתי במכשף הישן והטוב. למכשף יכולות קסמים מוכרות ממשחקי hack & slash כגון שילוח זרמי חשמל וכדורי אנרגיה באויבים.

נוסחת המשחק הבסיסית לא השתנתה הרבה. יד ימין תהיה על העכבר, שבנוסף לכיוון הדמות גם יתן מכה רגילה עם לחיצה על מקש שמאל ומכה מיוחדת או ביצוע 'יכולת' עם מקש ימין. ביד שמאל תשתמשו על מנת להפעיל את שאר הקיצורים על המקלדת, אבל היא בעיקר תתזז בין מקשים 1-5 ובין תיבת הצ'אט. עם מקשים 1-5 תשתמשו ביכולות נדירות ובשיקויים שונים שקבעתם את המקשים עבורם מראש.

זומבים, הם בכל מקום

בגדול ובלי לספיילר, אתם גיבור מסתורי שמגיע לעיירה טריסטארם, המוכרת לנו מהכותרים הקודמים בסדרה. מגיעים לשם בעקבות כוכב שנפל מהשמים על הכנסיה שבעיירה והחל לעורר זומבים חביבים ושוחרי שלום מקבריהם. הזומבים צובאים על שערי טריסטארם ואף מצליחים לחדור אליה בחלק מהמקרים. אתם מגיעים אל טריסטארם מהיערות האפלים שסביבה בדיוק בזמן כדי למנוע ביחד עם צבא המתנדבים של העיירה מתקפה גדולה במיוחד של זומבים.

אחרי שמונעים את המתקפה הזו מדברים עם התושבים השונים בעיירה שמסבירים לכם איך ומתי הזומבים התחילו לצאת מקברם, מי ראה את הכוכב נופל ומה מצב התושבים והעיירה בעקבות ההתקפות. רמז למאורעות הבאות: המצב בעיירה לא טוב, ולא נראה שהוא הולך להשתפר בזמן הקרוב. מהר מאוד אתם מוצאים דמות מרכזית חדשה בשם ליה, שהיא נכדתו החתיכה והאמביציונית של דקארד קיין. למי שלא מעורה בדמויות הסדרה, דקארד קיין הוא הזקן האומלל שהגורל סידר לו להיות נוכח בהתקפות הקודמות של כוחות השאול על העולם הדימיוני שבו מתרחשת הסדרה. מכאן אתם נסחפים למסע פיענוח של מה שקרה כשהכוכב נפל מהשמים וגרם למתים להתעורר ולכוחות השאול לחזור לשרוץ במרתפים ובמחילות האנמיות שמתחת לאדמה.

מיד עם תחילת ההרפתקה אתם נזרקים אל תוך הנחיל הבלתי נגמר של מפלצות שמנסות להשמיד את החבורה. בכל הקשור לליבת המשחקיות - זה hack & slash במובן הכי רגיל של המילה. פשוט הולכים ומקליקים על מפלצות בשביל לחסל אותן. פעם בכמה זמן תגיע מפלצת, או כמה מפלצות, קצת יותר חזקה מהשאר ואז צריך לפתח טקטיקה שתביס אותה. פעם בקצת יותר זמן יהיה קרב בוס. חוץ מזה, כל הזמן אוספים הרבה שלל שנופל מהמפלצות, ואיתו משפרים את הציוד של הדמות ושל שאר החברים, בין אם אלו החברים שמשחקים ביחד איתם את המשחק ובין אם אלו דמויות שנשלטות על ידי המחשב.

בליזארד הישנה והטובה

הצד החיובי הוא שאף על פי שדיאבלו 3 נמצא בשלבי בטא - הוא הרגיש - בדומה לגרסאות הבטא הקודמות של בליזארד - כמו משחק גמור. מצאתי באגים פה ושם, וכמה מערכות ואזורים לא היו ניתנים לשימוש, אבל מה שעבד - עבד מצויין. למען האמת, המשחק הזה נוטף בליזארדיות בכל רמ"ח איבריו. ואם אתם מכירים את משחקיה של חברת בליזארד ולו במעט, אתם בוודאי יודעים שבליזארד הוא שם נרדף למצויינות, לרמת גימור גבוהה, לממשק מושלם ומהפכני ולמשחקיות כיפית וממכרת.

ראיה לכך שכל פן במשחק צועק בליזארד, היא האפשרות להוספת חברים ב"לייב" - תוך כדי שהמשחק רץ. בכל רגע ניתן לצרף שחקן חדש, ולא משנה באיזה רמה הוא או על איזה רמה משחקים. המשחק כבר יתאים את עצמו מבחינת כמות האויבים והקושי שלהם.

בכלל, כל הממשק מזכיר בצורה מפחידה את זה של World of Warcraft. זה טוב, אבל זה נותן תחושה כאילו בליזארד הולכת צעד אחד יותר מדי על גישת ה-"אם זה לא שבור, אל תתקן את זה". אני לא רוצה להתחיל לפרט בדיוק למה הממשק כל כך טוב ולמה הוא משפר כל כך את חווית המשחק, כי אלו נושאים שמתאימים יותר לביקורת מאשר לרשמי בטא.

כאמור, גרסת הבטא מצומצמת מאוד ומכילה רק חלק קטן מהקמפיין. לקח לי ארבע שעות לסיים אותה פעמיים, על רמת קושי בינונית וקשה. מערכות חשובות כגון מערכת המסחר ומערכת קרבות ה-PvP, בהם יוכלו שחקנים וחבורות להתחרות מול שחקנים אחרים, לא היו פעילות. עם זאת, החלקים הקלסיים יותר של הבטא היו מלוטשים להפליא. על המחשב החזק שלי המשחק רץ על ההגדרות הגבוהות ביותר כמעט בלי זמני טעינה. גם המנוע עליו דיאבלו 3 בנוי מסתמן כפלא טכנולוגי; לא בגלל הגרפיקה או הפיזיקה של המשחק - שתי אלו אינן מיוחדות או מרגשות במיוחד - אלא בגלל שהוא נותן תחושה קסומה ושלמה שמשכיחה את העובדה שמדובר במנוע מעט מיושן.

פוטנציאל אימפוטנציאלי?

עם זאת, נהניתי מאוד ממעט התוכן שגרסת הבטא של דיאבלו 3 מציעה. בתכלס, יש לו את אותו הקסם של הכותרים הקודמים בסדרה. אם להשוות את המשחק להתנסויות אחרות במשחקים דומים שיצאו לאחרונה - Dungeon Siege 3 ו-Bastion - הייתי אומר מהחוויה שלי עם דיאבלו 3 שהוא הרבה יותר מהנה מהם. אמנם, הוא הרבה פחות מקורי מ-Bastion, אבל משהו בו זורם בצורה הרבה יותר כיפית.

האכזבות היחידות שלי היו מההבטחות של בליזארד לגבי המשחקיות עצמה. לדוגמה, מאוד ציפיתי להשפעה הפיזיקלית של הסביבות על הקרב והניצול של התלת מימד על ידי האויבים. התבאסתי כשהבנתי שזה מתבטא, לפחות בבטא, בעיקר בכך שהאויבים יכולים גם לצוץ מהתקרה או ממעמקי תהום שהגיבור נמצא לצידה. מדי פעם אפשר לרסק איזה עמוד או מנורה על האויבים. אבל לא מעבר לכך. המשחקיות בבסיסה היא כמעט אותה המשחקיות של דיאבלו 2. וזה לא רע. זה כיף, זה סבבה, זה אחלה משחק. אבל מצד שני - זו בליזארד. ואני חושש שדיאבלו 3 הולך להיות הכותר הראשון של בליזארד שיהיה לא יותר מ"אחלה משחק".