ט"ו בשבט הגיע, חג למטיילים

פסקה חדשה

השבוע נחגוג את ט"ו בשבט והטבע כבר מתקשט לקראת החג. הימים הגשומים שזכינו להם ואחריהם הימים החמימים קצת בלבלו את העצים והפרחים ואלה הקדימו לפרוח במלוא הדרם. בהרי ירושלים שפע של שקדיות פורחות. למרגלותיהן, במרחבי הדשא המוריקים ומורדות ההרים, כלניות אדמוניות ובין הסלעים רקפות חפויות ראש מסמיקות, נוכח המוני המטיילים המביטים בהן. ואין מקום נפלא לראות את החגיגה הצבעונית הזו כמו בשמורת נחל שורק הסמוכה לנס הרים.

 

בנס הרים ישנה נקודת מידע של קק"ל. מנקודה זו ניתן לצאת לכמה וכמה מסלולים מהנים. ממסלולים קצרצרים ועד למסלולים של כארבע-חמש שעות למטיבי לכת וחובבי עליות. בנקודת המידע ימתין לכם בחור חביב שיספר לכם אילו מסלולים ניתן לבחור. מי שיותר בעניין של אופניים, ישנם שפע מסלולים המיועדים למדוושים שבניכם. גם צ'ופר משובב נפש ימתין לכם, אבל עליו נספר בהמשך.

אהבה נכזבת

אנחנו בחרנו במסלול נחל קטלב. הנחל זכה להיקרא על שמו של עץ הקטלב הנראה בכל מקום לאורך המסלול. גזעו וענפיו של הקטלב אדומים. האגדה מספרת כי לעץ הקטלב הייתה חברה טובה שאהב בכל נפשו- ציפור שיר איתה נהג להתרועע ולהשתעשע. עם בוא החורף, כדרכן של ציפורים, עפה לה הציפור לארצות החום והקטלב יצא לחפש אחריה בהרים ובוואדיות, ללא הצלחה. חיפש העץ הבודד וחיפש, עלה וטיפס בהרים, ירד במורדות, והתאמץ עד שהאדימו ענפיו, אך את הציפור לא מצא. בכוחותיו האחרונים ובעצב גדול הכה שורש בנחלים בתקווה שידידתו הטובה עוד תשוב אליו. יש מי שאומרים שמכאן גם שמו של העץ "קאט- לאב", זכר לאהבתו שנגדעה.

סכר מימי המנדט ורכבת מימי הטורקים

 

נחזור למסלול: כארבע שעות אורכו, עם המלצה לקחת את הזמן, לנוח על פיסות הדשא ולהביט על אפיק נחל שורק הזורם למרגלות פסי הרכבת. נקודת ההתחלה היא בחניון נס הרים, סמוך למרכז המבקרים בר גיורא, בשביל שסימונו שחור. השביל מטפס מעט ויורד במדרון לעבר בריכת עין-גיורא. עין-גיורא הוא מעיין קטן הנובע ליד מבני אבן חרבים. מי המעיין זורמים בצינור לתוך בריכה, הנראית עתיקה והרוסה בחלקה. כשאנו ביקרנו בה מימיה היו רדודים ומעופשים. ייתכן ואחרי שפע הגשם של השבוע האחרון היא התמלאה, ועדיין, לא ממומלץ לרחוץ בה. הירידה למעיין מצריכה סטייה קטנה, מן המסלול השחור וכששבים אליו פוגשים הצטלבות עם מסלול כחול, אליו לא נפנה.

 

כשממשיכים במסלול השחור יורדים מטה אל תוך הנחל. הירידות בחלקן תלולות ובימים אלה האדמה רטובה ובוצית, כך שיש להיזהר. בחלק מהמסלול נלך ממש בתוך חורש, בו שולט עץ האלון המצוי. זה הזמן ללמד את הילדים על פרי עץ האלון - הבלוט, ועל ה"כוס" הנקראת ספלול, כדאי לאסוף אותם כדי להכין עבודות אומנות אחרי הטיול בבית. בימים חמימים ההליכה בתוך החורש המסוכך מהנה ומצננת וכשחוזרים לשטחים הפתוחים השמש מלטפת בנעימות.

 

בהמשך הדרך נעבור גם סכר בטון קטן ושבור הנמצא בסמוך לעין קטלב. זרזיפי מים מרטיבים את הסכר שהוקם בתקופת המנדט הבריטי. מפאת גובהו של הסכר (כחצי מטר גובה), ובמידה ואין בוץ אפשר לקפוץ ממפלס אחד למשנהו. אך אם יש בוץ, הקפיצה מסוכנת ואז, בתקווה שלא באתם במיטב מחלצותיכם, פשוט שבו על הסכר והחליקו מטה, אל המשך הערוץ. חלק מהמשך הדרך יהיה על שביל עפר וילווה אותנו צינור בטון המוביל מים אל יישובי הסביבה. הנוף נפתח וכשעה, שעה וחצי (תלוי בקצב ההליכה) מתחילת המסלול מגיעים אל גשר הרכבת. ניתן להמשיך מתחת לגשר ולסיים את המסלול, במידה וממתין לכם שם רכב, אבל אז אתם עלולים לפספס את הצ'ופר שמחכה לכם בסוף המסלול המעגלי.

מטפסים אל עבר הצ'ופר

פונים שמאלה למסלול הירוק ומתחילים לדלג מעלה במדרון כאיילות. למי שלא בכושר העלייה קצת קשה, אך המאמץ שווה. ככל שעולים במעלה ההר רואים עוד ועוד מנחל שורק המתפתל ממש בסמוך למסילת הברזל. הקצף הזורם עם המים מעיד על היותם מי שפכים, אומנם מטוהרים, ולמרות זאת מצליחים להעכיר במעט את הפסטורליה.

 

עם זאת אי אפשר שלא להתפעל מהנוף הנפתח. מדרונות ירוקים מנוקדים בכתמי פרחים ופתיתים לבנים של פריחת שקדיות נפרסים למרגלותיכם וההרגשה היא של טבע וחורש אינסופי. דקות ספורות לפני מסגד דאר א-שיח' ישנה טרסה פתוחה, זרועת דשא, הצופה אל הנוף. זו נקודה מומלצת לפיקניק ומנוחה מן העלייה התלולה. אחרי שנחתם וצברתם כוח להמשך, תגיעו למסגד. תקרתו עגולה וגרם מדרגות מוריד אתכם אל חצר המסגד ההרוס, שבמרכזו בור מים. מהמסגד נכונה לכם הליכה של עוד כשעה. השביל הירוק ממשיך עוד מטרים ספורים ופוגש בשביל הכחול. הדרך עוברת בחורש, חלקו פתוח, חלקו מוצל ותוואי ההרים שמסביב נראה במיטבו. המגמה היא מגמת עלייה ברובה, עד שמגיעים לקו גובה אחיד. ממרחק נראה הכביש המוביל אל נס הרים ובר גיורא ואז תדעו שאתם קרבים אל סוף המסלול.   

 

פסקה חדשה

ובסוף, כפי שהבטחנו, מחכה ה-צ'ופר מסעדת בר בהר, סעדה שמגישה אוכל ביתי טעים, טעים, מול נוף הרי ירושלים. למי שיש סבלנות, שווה לחכות בתור המשתרך במקום בסופי שבוע. נכונה לכם חוויה, הן מהאוכל והן מהתצפית. ובעודכם ממתינים תוכלו ללמוד קצת על האזור מקיר המידע שבכניסה- מסוג האבן, תצורת הנוף ועד למאובנים העתיקים, המעידים שמישהו כבר הלך כאן הרבה מאוד שנים לפניכם.

 

איך מגיעים:

למי שבא מאזור ירושלים, יש להגיע מכביש 386 ולפנות ימינה אל כביש 3866 לכיוון בר גיורא. מירושלים מדובר בנסיעה של כ-45 דקות בדרך נוף צרה מפותלת, אך יפיפייה.

 

 

 

מחפשים מה לעשות בשבת או בחג? מתאים לכם טיול אופניים לכל המשפחה?

 

בחזרה לערוץ התיירות>>