אתיופיה: האטרקציה החדשה של התרמילאים

מאת: מתן אילה

רק ארבע שעות טיסה מפרידות בינינו, רובנו מדמיינים אותה כמדבר ענק אך היא אחת המדינות המגוונות, המעניינות והמרתקות ביותר באפריקה. תמצאו את עצמכם מוקפים בהרים ירוקים לצד מדבריות חומות, אגמים ונחלים, נופי בראשית מדהימים, טבע משגע ותרבות עשירה ומסורת מיוחדת שממשיכה להתקיים עד היום. אתם תפגשו אנשים פשוטים וחייכנים, אוכל ייחודי, בגדים צבעוניים. מדינה שתיתן לכם זריקת פרופורציה לחייכם ובעיקר לא תצא לכם מהלב יש במדינה הזו המון קסם, כזה שמסקרן אותך, שואב אותך ובסוף גורם לך להתאהב בה. ברוכים הבאים לאתיופיה.

תעודת זהות

אתיופיה, גדולה פי 50 בערך ממדינת ישראל. יש בה מעל 80 מיליון תושבים והם חולקים ביניהם מעל 80 שפות שונות ו-11 מחוזות. היא אחת המדינות החשובות ביבשת, אם לא בעולם. יש לה היסטוריה ענפה ותרבות של מסורת עתיקה ומנהגים שמצליחים לשרוד כבר מאות ואלפי שנים.

• השפה הרשמית באתיופיה היא אמהרית ולצדה קיימות שפות נוספות המדוברות במחוזות השונים. רוב תושבי המדינה מדברים אמהרית ואנגלית בסיסית, אחרי כל משפט שני תמצאו שם מילים לועזיות משתרבבות בשיחה.

• המטבע המקומי באתיופיה הוא -ביר (ETB). שקל אחד שווה כ-5 ביר ואילו דולר אחד שווה כ-20 ביר. כמעט בכל עיר או כפר יש סניף בנק אחד לפחות, בו תוכלו להמיר דולר או אירו בשער טוב ועמלה נמוכה. הבנקים המוכרים הם: Dashen Bank, Commercial Bank Of Ethiopia, United Bank SC. מזומן תוכלו למשוך בכספומטים ברחבי המדינה, דבר הנהיה יותר ויותר רווח באתיופיה. שימו לב, כי כל משיכה מוגבלת ל-4,000 ביר למשיכה כ-800 שקלים.

• כדי להיכנס לאתיופיה, יש להצטייד בוויזת תיירים. את הוויזה מנפיקים לאחר הנחיתה, בשדה התעופה באדיס אבבה. תמורת 50 דולר תקבלו ויזה למשך שלושה חודשים וכניסה חד פעמית למדינה.

• טיסה ישירה מישראל לאתיופיה לוקחת כארבע שעות ותביא אתכם לאדיס אבבה, בירת אתיופיה. שדה התעופה מסומן באותיות ADD ומהווה שער כניסה לאפריקה, מה שהופך אותו לשדה תעופה חשוב ביבשת. בסמוך לשדה התעופה הבינלאומי באדיס נמצא שדה התעופה הפנימי, ממנו תוכלו להמשיך ליעדים שונים בתוך המדינה.

• טיסות פנימיות – אתיופיה היא מדינה גדולה המרושתת בשדות תעופה רבים באזורים שונים. כך שטיסות פנימיות יהיו פתרון מוצלח לאלו שלא אוהבים לנסוע זמן רב או שזמנם מוגבל. קחו בחשבון, שאמנם הטיסות נוחות בהרבה מאוטובוסים, והמחירים סבירים (בין 100 ל-200 דולר). שימו לב שאם יצא לכם לטוס בטיסה בינלאומית עם אתיופין איר-ליינס, תוכלו לקבל הנחה של כ-50 אחוז על מחיר כרטיס הטיסה הפנימית.

• רכב שכור – אפשר לשכור רכב עם נהג, מה שיהפוך את הטיול לנוח בהרבה ובאותו זמן תוכלו להיות ביותר מקומות. התענוג יעלה לכם סביב ה-100 דולר ליום לא כולל דלק. סגנון טיול שמתאים בעיקר לאלו שיש בעיית זמן או תקציב בלי נדלה.

• חיי היומיום באתיופיה זולים מאוד ולכן הנסיעות, האוכל והקניות זולים ההוצאה הממוצעת לשבוע היא כ-100 דולר, לא כולל אטרקציות. שימו לב, שלכל דבר יש מחירי תיירים ולכן כמעט כל מחיר שתקבלו יהיה גבוה פי כמה מהמקורי ותצטרכו להתמקח כדי להשיג מחיר הוגן. למעט מקומות בודדים, התשלום באתיופיה נעשה בביר ואם תבחרו לשלם בדולרים תשלמו גם עמלת המרה, כך שמומלץ לשלם בביר ולשמור את הדולרים לאטרקציות במדינות הבאות. בארנק שעליכם, מומלץ להסתובב עם מעט מאוד בירים. לא מומלץ להסתובב עם דולרים גלויים לעיני כל את הדולרים והכסף שהמרתם, מומלץ לשמור עמוק בתיק ולחלק בין מספר תאים מומלץ להסתובב עם כמה מאות ביר.

• כמעט בכל כפר ועיר באתיופיה יש שוק אחד לפחות, ובו תוכלו לקנות מזכרות מתוצרת מקומית כמו סלסלות צבעוניות, בדים מסורתיים, צמידים, קפה מקומי ותבלינים ייחודים. המקומיים לא נוטים להתמקח על מחירים, אבל כשמגיעים תיירים, פתאום המחירים קופצים פי שלושה. תתמקחו על המחיר ונסו להשיג את המחיר שהמקומיים משלמים.

• מרבית האזורים באתיופיה מאופיינים במזג אוויר יבש וקריר לאורך השנה, בזכות העובדה שרובה שוכנת על הרמה האתיופית. יחד עם זאת, האזורים הנמוכים שאינם נמצאים על הרמה (מדבר הדנאקיל בצפון מזרח, מחוז הרהרי במזרח ואזור עמק האומו בדרום המדינה), חמים לארוך השנה ולחים בהרבה.

• עונת הגשמים נמשכת בין יוני לספטמבר ולא כדאי להגיע לאתיופיה בזמן זה. בחודשים אוקטובר-ינואר עוד יהיו גשמים מדי פעם אך המדינה תהיה ירוקה להפליא והטמפרטורות נוחות ולכן אלו החודשים המומלצים לטיול. בין פברואר ועד מאי זו העונה היבשה והחמה. גם עונה זו טובה לטיול.

• באתיופיה אין שעון חורף/קיץ ולכן בשעון הקיץ בארץ, השעה זהה לשעון ישראל ובשעון חורף, שעון אתיופיה מקדים את שעון ישראל בשעה. שימו לב! למרות הזמנים הקרובים, לאתיופיה יש שעון משלה, שעובד כמו בימים עתיקים בהרבה – למשל, אחת בשעון עולמי היא שבע בשעון אתיופיה, תמיד שש שעות הפרש. כמובן שזה לא באמת משנה, מלבד קביעת זמנים עם מקומיים(!) כשאתם קובעים שעת איסוף עם נהג מונית, בררו אם הוא מתכוון לשתיים – שעון אתיופיה או שתיים – שעון עולמי. מומלץ להתרגל לשעון המקומי ולדבר בזמנים שלהם כי יש מקומות שלא יבינו איך עכשיו צהריים והשעה אחת.

• הקהילה היהודית באתיופיה קיימת כנראה עוד מתקופת שלמה המלך או מזמן הגלות ופילוג השבטים, כמהה להגיע לארץ אך נתקלת בקושי רב לעלות לישראל. אמנם רוב יהודי אתיופיה כבר הגיעו לארץ בשנות התשעים במבצעי העלייה הגדולים – משה ושלמה, והמשיכו לעלות במבצעים קטנים יותר. הקהילה היהודית באתיופיה מונה כמה אלפים בודדים (נכון להיום) החיים בעיקר בגונדר ובאדיס אבבה. הקהילה שומרת על אורח חיים יהודי הכולל תפילות, חגיגות החגים, חיי קהילה יהודים ובעיקר תקווה אחת גדולה – שיום יבוא וכל יהודי אתיופיה יעלו לארץ וימצאו את מקומם בישראל.

• אם אתם מטיילים בגונדר או אדיס אבבה, מומלץ להגיע ולהביע תמיכה כלפי אותם יהודים, לחגוג עמם את החגים ולערוך איתם קבלות שבת. יש ליצור קשר עם יצחק, מנהל מטה המאבק, לפני ההגעה והוא יעזור לכם לתאם מול אנשי הקהילה את הביקור באחד המרכזים בגונדר או אדיס (מוזמנים לצפות בכתבה נפרדת שערכתי בנושא).

9,000 יהודי אתיופיה מחכים לעלות לארץ: ביקור במחנה ההמתנה - צפו

[brightcove_iframe video_id='mood-vacation-abroad-tourism-news-haolam-haboker-ep250517-part-01' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_i7itg3j4' duration='369'']

מסלולים שאסור לכם לפספס

ערים: לליבלה, גונדר, בהר דר, אקסום, סיור שבטים בדרום ואתם מסודרים. כדי שתצליחו להספיק וגם לנסוע בצורה היעילה והזולה ביותר, מומלץ לחלק את הטיול לשני חלקים: טיול לצפון, וטיול לדרום ובאמצע להשאיר חוויה של כמה ימים באדיס. לליבלה – עיר הכנסיות העתיקות. 12 כנסיות חצובות אל תוך סלע וולקני אדום. המבנים והמעברים הצרים ביניהם נראים כמו ירושלים לפני 3,000 שנה והטקסים מרגישים ומזכירים טקסים שמתקיימים בארץ בחגים. לא סתם נבחרה לליבלה לאתר מורשת עולמית ולאחד מפלאי עולם.

גונדר: עיר עתיקה שמזכירה בחלקים מסוימים את איטליה של שנות ה-30, איזור איזור הררי שהגעה אליו הינה בטיסה של כשעה מהשדה תעופה הפנימי של אדיס או בנסיעה של כ-10 שעות ברכב. ואם הנסיעה יוצאת מהעיר בהר דר אז תוכלו תוך שלוש שעות להגיע לעיר. נתין להתרשם מארמונו של הקיסר טאודרוס ששלט בעיר במאה הקודמת וגם להגיע אל מחנה ההמתנה של הקהילה היהודית בעיר. ממתינים שם קרוב ל-6,000 איש שממשיכים לשמר את המסורת היהודית. זו בהחלט חוויה יוצאת דופן שאתה נתקל באמצע שום מקום במגן דוד, בבית כנסת, באנשים עם כיפה וציציות מכניסים ספר לארון הקודש. חוויה לא רגילה עוצמתית ומרגשת.

בהרדר: פירוש השם ליד הנהר- תוכלו למצאו את אחד המפלים המרשימים ביותר המכונה גם "המפלים המעשנים" השייך למפלי הנילוס "טיס אבאי", תוכלו לשוט בספינות אל כנסיות שנמצאות על איים מבודדים. בבהר דר תוכלו למצוא מלונות על הנהר, כלי התחבורה הנפוץ בעיר הוא טוקטוק. תוכלו להסתובב בעיר לשתות ג'וס שייק פירות עם אבוקדו ולטעום אינג'רה ביינטו המאכל הלאומי.

אקסום: היא עיר בצפון אתיופיה השוכנת במחוז תיגראי המרכזית שבתיגראי. היא ממוקמת לצד בסיסו של רכס הרי עדווה בגובה של 2,130 מטר מעל פני הים. העיר נתנה את שמה לממלכת (שבא) אקסום אשר שלטה באזור משך 1,500 שנה לערך, משנת 400 לפנה"ס ועד המאה ה-10. אקסום היא העיר הקדושה ביותר לנוצרים באתיופיה, ובה הוכתרו קיסרי אתיופיה בני השושלת הסולומונית. הכנסייה האורתודוקסית האתיופית טוענת שבכנסיית גבירתנו מרים מציון שבאקסום שוכן ארון הברית המקורי והעתיק, ובו לוחות הברית שניתנו למשה בהר סיני, ואתיופים רבים מאמינים בכך בכל לב.

שבטים: מפגיש עם שבטים השומרים על אורח חיים מסורתי לאורך עשרות דורות. כל שבט ומנהגיו המיוחדים, הלבוש, התכשיטים, האביזרים והמנהגים. ביניהם שבט הקונסו שבט ארוכי הצוואר, ונשים עם צלחות חרס באוזן המתאר את מעמדן החברתי בשבט. מומלץ לבקר חוויה יוצאת דופן.

קצת על החגים

גנה (Genna) ב-7 בינואר. חג המולד האתיופי. ישנן תפילות ליליות רבות ומומלץ לבקר בלליבלה. נחגג כעשרה ימים אחרי התאריך בו נחגג חג המולד בשאר העולם, וזאת בגלל שהספירה האתיופית שונה מעט מלוח השנה הגרגוריאני.
טימקט (Timkat) ב-19 בינואר. שלושה ימי פסטיבל המציינים את הטבלתו של ישו בנהר הירדן. המונים מסתובבים ברחובות עם בגדים מסורתיים, רוקדים וחוגגים, עושים הצגות של ההטבלה ומתפללים. בגונדר, יש חגיגות ענק ואחד הימים אף נגמר בשחזור טקס ההטבלה, בבריכה הנמצאת בטירות של פסילדס. התושבים נכנסים אל הבריכה ומאמינים שזכו בטהרה וניקוי. בלליבלה ישנן תפילות רבות וטקסים לאורך שלושת הימים והלילות. על כן, מומלץ להיות באחת מהערים הללו בזמן חגיגות הטימקט.
פסיקה (Fasika) – מקביל לחגיגות הפסחא – ההכנה לפסיקה מתחילה כחודשיים לפני החג בהם האתיופים אוכלים תפריט המכיל מוצרים מן הצומח בלבד, במשך 60 יום. בחגיגות הפסיקה עושים סעודות ענק ואוכלים המון בשר. בנוסף, יש חגיגות גדולות ברחובות עם לבוש מסורתי, ריקודים, מוזיקה ותפילות ענק במשך מספר ימים בכנסיות בכל רחבי המדינה.
אינקוטטש (Inkutatash) – ראש השנה האתיופית – 11 בספטמבר. נחגג בספטמבר כדי לציין את סוף עונת הגשמים ותחילת התקופה החקלאית שבאה מיד לאחר מכן. כל המדינה מתמלאת סביונים – הפרח המסמל את החג וכל תושבי המדינה מסתובבים עם סביונים שזורים בשיער, בבגדים ובכל מקום אפשרי. מביאים אחד לשני זרי סביונים, שמחים מהרגיל ורוקדים בצידי הדרכים.
יום הצלב (Maskal day) – ב-27 בספטמבר. מציין את היום בו נמצא הצלב המקורי של ישו על ידי הלנה. מסופר כי הצלב נמצא בעקבות עמוד עשן שהוביל את הלנה היישר אליו. כדי לציין את אותו אירוע, חוגגים האתיופים במדורות ענק ושריפת צלבים מעץ. לא כדי לזלזל בצלב אלא כדי לשחזר את אותו אירוע היסטורי מכונן.

כמה מילים באמהרית

שלום – סלמנו (salamnu)
מה שלומך? לבת – דננש (denanesh) לבן – דננך (denanech)
בסדר – דנה (dena)
נשמה – נפסו ((nefsu
אין בעיה – צ'יגר יילם (chiger yelem)
סליחה – ייקרטה (yekerta)
תודה - אמאסגנאלו (amasegenalo)
כמה זה? – סינטנאו (sintenau)
יש – אלה (alle) אין – יילם (yelem)
מסעדה – מגב בית (megev beit)
שירותים – שינט-בית (shinte beit)
תייר/אדם לבן – פרנג' (farange)
מקומי – אבשה (avesha)
מרכז העיר – פיאסה (כמו כיכר באיטלקית) או בולה
צ'או – להתראות (עוד חותם איטלקי)

עוד חופשות ואטרקציות עכשיו אצלנו בפייסבוק