חולמת בספרדית: פנינים חבויות בלב הפירנאים הספרדיים
כשמדברים על גאודי, חושבים על הסגרדה פמיליה או פארק גואל בברצלונה. לא רבים יודעים שהוא תכנן גן יפהפה ונסתר בפירנאים. ענבל כבירי יצאה לטייל באזור וחקרה גם את מקורות הנהר השני בגודלו בקטלוניה ואת אחד הכפרים היפים
* ענבל כבירי מתגוררת בברצלונה, צלמת ויוצרת תוכן בתחום התיירות, מתכננת טיולים לספרד ומנהלת קהילה.
אנתוניו גאודי, האדריכל הנודע, שעוד שנתיים ימלאו מאה למותו הטרגי בדריסה על ידי הטראם, הותיר אחריו מורשת מפוארת בכל קנה מידה. כנסיית המשפחה הקדושה, פארק גואל ובתים רבים כמו קאזה מילה, קאזה בטיו, קאזה ויסנס הם הידועים שבהם.
פחות מוכרים הם מגדל בייסגארד, קאזה קאלווט ועוד – בתוך ברצלונה; הקריפטה בקולוניה גואל בסנטה קולומה דה סרביו, הקפריצ׳יו בעיירה קומייס בחבל קנטבריה וגם - הגנים שתכנן בפירנאים.
גני ארטיגס של אנתוניו גאודי
גני ארטיגס (Jardins Artigas) הם אחוזה בשטח של שלושה וחצי דונם בעיירה הקטנה לה פובלה דה ליאט. הם משלבים גינון טבעי, חזון אמנותי ומורשת תרבותית משנת 1905.
איך הגיע גאודי לפירנאים? בזכות קשריו ליוסבי גואל, התעשיין שעבורו הוא תכנן את פארק גואל. גאודי הוזמן על ידי גואל לבנות בקתה עבור המהנדסים של מפעל המלט אסלאנד שבעיירה Castellar de n'Hug. כשהוא הגיע לכפר הסמוך ליאט, הוא פגש את תעשיין הטקסטיל ג'ואן ארטיגס, שהזמין את גאודי להתארח בביתו. כאות הוקרה על האירוח, הוא תכנן עבור ארטיגס את הגנים הללו.
מקור ההשראה של גאודי, גם כאן, הוא מהטבע – מהיופי של הרי הפירנאים ושל נהר היוברגאט שחוצה את אחוזת הגן. עיצוב הגנים הושפע גם מפארק גואל, אותו בנה באותה תקופה.
הקונספט של הגנים הוא טיול לאורך הנהר, תוך שילוב מספר מזרקות ותצפית. החומרים בהם הוא השתמש כדי ליצור את המבנים והקישוטים בגנים הם אבן ומלט מקומיים. בניגוד לעבודות אחרות שלו, לא נמצא כאן צבעוניות חזקה או אריחי קרמיקה שכל כך מאפיינים את עבודותיו של גאודי.
עד שנת 1971 הגנים לא היו מאוד ידועים לציבור ומצבם לא היה טוב. בשנת 1992 הם עברו שיפוץ מקיף והיום הם בבעלות המועצה המקומית ופתוחים לציבור.
כתבות נוספות ב-mood:
- מכורים לסדרה Bridgerton? קבלו 5 אתרים בהם צולמה עונה 3
- האי אגיסטרי - גן עדן רגוע וירוק במרחק שעה מאתונה
- ארץ אגמי הפרא: חופשה משפחתית זולה ומהנה במחוז מולטאי, ליטא
ביקור בגנים:
למרות שאפשר להגיע לגנים ברכב, למגיעים לאזור בין מרץ לנובמבר מומלץ לקחת את הרכבת Tren del Ciment שיוצאת מהכפר ליאט.
ילדים יאהבו את הנסיעה במיוחד, משום שהנסיעה בת 15 הדקות בין ההרים המוריקים של הפירנאים היא חוויה בפני עצמה. הרכבת היא רכבת המלט שבה עשו שימוש באותם ימים, ששוחזרה ושופצה ויש בה חלונות גדולים שממסגרים את הנוף המרהיב.
הצטיידות מבעוד מועד בארוחה קלה תהיה רעיון מצוין.
מיד עם ההגעה לגנים אפשר לחוש בשלווה שאופפת את המקום. ציוץ ציפורים, קולות פכפוך מימי הנהר, הרוח שמלטפת את צמרות העצים – הפסטורליה כאן במיטבה. לכאן באים כדי לשאוף אויר צלול, להירגע מהיומיום, פשוט להיות. לאחר הירידה במדרגות מגיעים למפל,
לאחר מכן חוצים את הגשר המיוחד, הגאודי כל כך, ומגיעים למזרקה. בדרך, חולפים על פני מספר פסלים של רמון מילט אי דומנץ׳.
מוזיאון המלט
בתום הסיור בגנים, אפשר לחזור לרכבת ולהמשיך איתה לתחנה של מוזיאון המלט. בכניסה למוזיאון ישנה תצוגה של קרונות רכבת היסטוריים, מה שבוודאי ירגש ילדים.
המוזיאון, הבנוי בסגנון מודרניסטי, נותן לנו הצצה להיסטוריה של מפעל המלט אסלאנד שפעל כאן בין השנים 1904-1975. המפעל סיפק מלט לתעשייה בתקופה של צמחיה משמעותית בה התעורר צורך בחללי ייצור ובדיור. בכניסה מוקרן סרטון קצר שמתאר את החיים אז. לאחר מכן אפשר לצפות בהסברים שונים על סוגי האבנים השונות וגם להיכנס לאיזו מחילה קטנה ולראות איך חצבו פעם באבן.
מקורות נהר היוברגאט
מומלץ להמשיך את הטיול בנסיעה ברכב, של כרבע שעה צפונה, אל מקורות נהר היוברגאט. זהו הנהר השני בגודלו בקטלוניה, אחרי הטר Ter. מוצאו הוא בדיוק כאן, בגובה של מעל 1,200 מטרים מעל פני הים.
השביל שמתחיל בחנייה, מגיע תוך כמה דקות למפלים שוצפים ורוגשים שמוקפים בצמחייה עבותה. זהו מקום מושלם למנוחה ולהתבוננות בטבע. השביל ממשיך מעלה ומטפס דרך היער אל הכפר הסמוך, Castellar de n'Hug במסלול לא ארוך ומתון למדי של פחות מקילומטר.
ביקור בכפר Castellar de n'Hug
הכפר הוא ציורי וטיפוסי לפירנאים, עם בתי אבן וגגות משופעים בצבע שחור, הערוכים לכל מזג אויר. החלק העתיק שלו מורכב מסמטאות צרות שבהן ניתן למצוא חנויות בוטיק, מסעדות ובתי קפה. כמה מהמאפיות באזור מציעות בין היתר קרואסונים ענקיים שבוודאי יוכלו לספק משפחה בת כמה נפשות. המסעדות באזור מציעות מטעמים מחומרי גלם מקומיים ועונתיים.
בכניסה לכפר, נמצא פסל מרשים של כלב רועים, שנקרא Monument al Gos d’Atura. הפסל מסמל את הכלב מגזע מקומי, שהוא בן לוויתו הנאמן של הרועה, שמנחה ומשגיח על העדר. מאז שנת 1962 נערכת בכפר תחרות כלבים בינלאומית. הפסל, שנוצר על ידי האמנית אמילי ארמנגול אבריל, נחנך במסגרת חגיגות 25 שנים לתחרות.
בכפר מתגוררים כיום 171 תושבים בלבד. המיקום שלו ממש בראש ההר, מאפשר תצפיות מרהיבות על חבל Bergueda שבקצה הצפוני של קטלוניה, ממש במוך לגבול צרפת. בשנת 2018 זכה הכפר בתואר ״כפר עם קסם״ על ידי משרד התיירות הקטלאני.
* ענבל כבירי, המתגוררת עם משפחתה בברצלונה, היא צלמת ויוצרת תוכן בתחום התיירות והאוכל, מתכנת טיולים לספרד ומנהלת קהילה.
