בין אלמודובר לפיקאסו – טיול לא שגרתי במדריד והאזור
מוזיאון כמעט סודי של פיקאסו, גלריה בטבע, מסלולי הליכה משגעים, אמן שבונה כלי נגינה וגם אוכל מקומי משובח. ענבל כבירי ליקטה בפינצטה את המקומות החמים לספוג בהם קצת קולטורה – בתוך העיר וגם מחוצה לה ומזמינה לטיול בין האוצרות החבויים של הבירה הספרדית
סצינת האמנות הפחות מוכרת של מדריד:
הגלריות של מדריד
את משולש הזהב של מדריד, שלושת המוזיאונים הוותיקים והפופולריים, הפראדו-ריינה סופיה-תיסן בורנמיסה כולם מכירים. כבודם במקומם מונח. ודאי תשמחו לגלות שבמרחק הליכה קצרצר מהם ישנן עשרות גלריות שמציגות אומנות בת זמננו חיה, בועטת ובעיקר מסקרנת, ששווה מאוד להכיר.
שבוע הגלריות במדריד, שמאורגן על ידי ארגון Arte Madrid, הוא אחד האירועים הבולטים בסצנת האמנות בעיר. האירוע, שנקרא Apertura Madrid Gallery Weekend, מתקיים מדי שנה בחודש ספטמבר. במהלכו, 52 גלריות ברחבי מדריד פותחות את שעריהן ומציגות יצירות אמנות עכשוויות מהמובילות בספרד ובעולם, ללא תשלום.
גם מחוץ לשבוע הזה, אפשרי וכדאי לבקר בגלריות הללו, שמציגות יצירות מסוג שונה ממה שניתן למצוא במוזיאונים. בחרתי שלוש תערוכות שהותירו בנו חותם וגרמו לנו להרהר בהן.
תערוכת "Generated Dreams" בגלריה Sabrina Amrani נוצרה כדי לגרום לנו לתהות על הקשר בין החיים המודרניים, הטכנולוגיה והאמנות. צמד האמנים הבלגיים יסמין ביידר ובירול דמיר משתמשים בעיצובים שמדמים את העולם הדיגיטלי והמרחב הווירטואלי כדי להדגים איך החיים והטכנולוגיה התערבבו אלו באלו ויצרו מציאות חדשה ומורכבת.
ניתן לבקר בתערוכה עד ה-9 לנובמבר.
בגלריה אספסיו מינימו (ESPACIO MÍNIMO) מוצגת עד ה-7 לנובמבר תערוכה יוצאת דופן של האמנית הארגנטינאית לילאנה פורטר. במרכז התערוכה יש מיצג מרשים בשם "המטאטאת". פורטר משחקת כאן עם מימדים - היא שמה כמה עשרות דמויות קטנטנות בתוך סביבה גדולה ומתפתחת. הזדמנות מעניינת לראות אמנות שגורמת לנו לחשוב אחרת על העולם סביבנו.
כשתיכנסו לגלריה מירה 1 (Mira 1), לא תבינו מה בדיוק אתם רואים. פטריסיה גומז ומריה חסוס גונזלס קילפו קירות של בית חולים פסיכיאטרי נטוש ליד העיר ולנסיה והפכו אותם לתמונות. גומז וגונזלס, שמתמחות בפרויקטים של אמנות חברתית ותיעודית חשפו שכבות של זמן, היסטוריה ואישיות שנשכחו, והחיו בתערוכה את אותם ״מיקרו סיפורים״ של תלונות, כמיהות, וידויים ואירועים אקראיים. דרך הסיפורים הללו הן מזמינות שיח אומנותי על העבר ועל הזיכרון הקולקטיבי.
כתבות נוספות ב-mood:
- חולמת בספרדית: פנינים חבויות בלב הפירנאים הספרדיים
- הכירו 3 מקומות בהם חוגגים את ליל כל הקדושים ברצינות
- נווה מדבר אנדלוסי - הפנינים החבויות של דרום ספרד
תערוכת אלמודובר
בלי קשר לגלריות, למי שכבר נמצא בעיר, זאת תערוכה שממש לא כדי לפספס, אודות סרטיו של פדרו אלמודובר.
התערוכה מציגה את הקשר העמוק והמתפתח בין סרטיו של אלמודובר לבין העיר מדריד, המשקפת גם את התפתחות החברה הספרדית לאורך השנים. אלמודובר עצמו מתאר את הקשר המיוחד שלו עם העיר: "גדלתי, נהניתי, סבלתי, השמנתי והתפתחתי במדריד. ורבים מהדברים האלה עשיתי בקצב זהה לזה של העיר."
הוא לא רק צילם מאות מקומות בעיר, אלא גם הצליח בכישרון רב ללכוד את הנשמה שלה, החל מסרטו הראשון ב-1980 ועד יצירותיו האחרונות.
התערוכה, המציגה יותר מ-200 תצלומים, מאפשרת למבקרים לחוות את העיר דרך עיניו של אחד מגדולי הבמאים בעולם ולחבר סצינות מפורסמות ללוקיישנים שבהן הן צולמו.
מדריד מופיעה בסרטיו כגיבורה בלתי נפרדת מהסיפור, עם שילוב ייחודי של נוף אורבני ואנשים צבעוניים.
מיקום התערוכה במרכז התרבות ״קונדה דוקה״ (Condeduque) הוא מעניין במיוחד, שם צולמה אחת הסצנות האייקוניות ביותר בסרטו "חוק התשוקה" משנת 1987.
התערוכה מוצגת עד ה-17 לנובמבר.
המלצות מחוץ למדריד:
מוזיאון המוקדש לפיקאסו
בביטראגו דל לוזויה (Buitrago del Lozoya), עיירה שקטה כ-80 ק"מ מהגרניקה המפורסמת, מסתתר אוצר אמנותי נדיר: מוזיאון קטן ואינטימי המוקדש ליצירותיו של פבלו פיקאסו.
במיקום המפתיע הזה מסתתר סיפור מרתק של ידידות עמוקה בין האמן הגדול ואאוחניו אריאס, ספרו האישי וחברו הקרוב. הגורל הפגיש ביניהם בדרום צרפת, והקשר ביניהם נמשך למעלה מרבע מאה. במהלך השנים, העניק פיקאסו לאריאס שפע של יצירות אישיות: רישומים, ציורים, צילומים נדירים, יצירות קרמיקה מיוחדות, חריטות, פוסטרים.
בשנת 1982, מתוך הוקרה לחברותם יוצאת הדופן, החליט אריאס להעניק את האוסף כולו לאזור הולדתו. כיום, המוזיאון מזמין את המבקרים למסע מרתק אל חייו הפרטיים של פיקאסו, חושף את מערכת היחסים המיוחדת בין האמן לידידו, ומאיר באור חדש את אישיותו של הצייר הגדול.
סדנת כלי נגינה ייחודית
במרחק הליכה משם, תוכלו לגלות את עולמו הקסום של אלברטו מנגס, אמן ייחודי המקדיש את חייו ליצירת כלי נגינה.
בבית המלאכה שלו, מנגס משלב תשוקה למוזיקה עם ידע אנתרופולוגי עשיר ומחבר בין מסורות עתיקות לחדשנות מודרנית. מסעותיו של מנגס ברחבי העולם - מאוזבקיסטן ועד גינאה, מסין ועד אלבניה - מזינים את יצירתו במגוון עשיר של השפעות תרבותיות. כל כלי בסדנה, מכלי מיתר ועד כלי ההקשה, נושא סיפור ייחודי ומהווה עדות חיה למסורת מוזיקלית ותרבותית רבת שנים.
מנגס עושה שימוש בחומרים טבעיים כמו דלועים וחלקי עצים ולעתים גם בחפצים ישנים שהוא מוצא בסביבתו הקרובה. מנגס מנגן על כל דבר אפשרי, הרבה פעמים מאלתר איזה לחן לפי מצב הרוח ומצב הרגש ומשלב סיפורים ואגדות עמים.
זה ביקור בלתי נשכח שפותח את הראש ובעיקר את הלב. הוא מומלץ למוזיקאים, לחובבי תרבות ומתעניינים באנתרופולוגיה וגם למי שסתם חובב הרפתקאות אנושיות.
מבצר עם נוף מרשים
בנוסף לביקור בסדנה של אלברטו, העיירה מציעה אטרקציה היסטורית מרתקת - מבצר עתיק המשקיף על הסביבה מגובה של 360 מטרים.
המבצר, ששימש בעבר כחלק ממערכת תקשורת בין הכפרים וכנקודת הגנה אסטרטגית, היה גם חלק מנתיב הקמינו הצרפתי. למרות שננטש לטובת ארמון חדש מעבר לנהר, המבצר עדיין מספר סיפור עשיר של וארכיטקטורה והיסטוריה צבאית. בתוכו תוכלו למצוא תצוגות מרתקות, כולל בגדי חיילים כבדים ששקלו 20 ק"ג, מכונות ירייה מ-1930 ושעון ייחודי.
האדריכלות של המבצר מדגימה טכניקות בנייה עתיקות, כמו הקשת החבויה ששימשה להגנה מפני חצים, ומדגימה את ההבדלים בין שיטות הבנייה הרומיות והערביות. בחצר המבצר ניתן לראות שחזור של קטפולטה רומית.
העלייה לתצפית המרהיבה עולה רק יורו אחד והיא תזמן לכם נוף מרשים במיוחד.
מעניין לדעת שממש מתחת לחומות המבצר, היה רובע יהודי פעיל ותוסס עד לגירוש ספרד בסוף המאה ה-15.
מרחב אמנותי בחיק הטבע
כרבע שעה נסיעה משם, בלב הנוף הפסטורלי של וולדמנקו (Valdemanco) ובצל הרי רכס לה קבררה שוכן Fundación Berrutti - מרחב יצירתי שנוסד על ידי האמן האורוגוואי אנריקה ברוטי ובת זוגו, האמנית צ׳ארו וילה. המקום, המשתרע על פני שמונים אלף מטר רבועים של טבע פראי, נולד מתוך חזונם של בני הזוג לברוח מהמולת העיר ולטפח מרחב אמנותי בחיק הטבע.
השניים גרים בבית קטן וצנוע אך מלא אוירה, שמעליו גלריה המציגה ציורים עצומי מימדים של ברוטי.
בסדנה שבחוץ, בין עצי ברוש עתיקים, הם עובדים ויוצרים פסלי ברזל, עבודות קדרות, חריטות אבן, הדפסים על בדים ועל נייר ועבודות רקמה – נדמה שעולמם היצירתי והאפשרויות להביאו לידי ביטוי הוא פשוט אינסופי. הם עושים שימוש בטבע ובחומרים מקומיים, כך שבסופו של דבר עבודותיהם הן חלק בלתי נפרד מהנוף והנוף הוא חלק אינטגרלי מעבודתם.
הביקור כאן הוא לא רק מפגש עם אמנות, אלא גם הזדמנות להתחבר מחדש לטבע ולהכיר זוג אמנים מעוררי השראה.
המלצה קולינרית: מסעדת קלדאה וחנות שוקולד
לא נוכל לסיים בלי המלצה קולינרית. בעיירה רסקפריה (Rascafría) נמצאת מסעדת קלדאה (Caldea), שהיא מסעדה כפרית במראה ובסגנון, בה תוכלו לטעום מטעמים טיפוסיים לאזור. בקתת העץ הדו קומתית והחמימה הזו היא אחד המקומות הפופולריים בהם מדרידאים נוהגים לסעוד בסוף השבוע ולא בכדי – בעלת המקום מציינת שמה שחשוב לה זה שתורגש האהבה שלה לבישול.
אל תפספסו את הפוטחה (Potaje), תבשיל עשיר של קטניות, ירקות עם או בלי בשר, שמתבשלים יחד שעות ארוכות.
ממול למסעדה, נמצאת חנות המפעל של שוקולד סן לזארו, שם נמכר שוקולד מריר, לבן וחלב בעבודת יד – כמו שהוא או בשילוב אגוזים, פירות ופירות יער.
המלצתנו היא לקחת את השוקולד הזה ליער הפיני שנמצא בכניסה לעיירה, להגיע לאגם הקטן שבמרכזו לסייאסטה מקומית של אחר הצהריים.
* ענבל כבירי מתגוררת בברצלונה, צלמת ויוצרת תוכן בתחום התיירות, מתכננת טיולים לספרד ומנהלת קהילה