חדר מפנק, צוות אדיב – והרבה טבע מסביב: המלון שהקסים אותנו

יומיים אחרי שהסתיימה הסערה הכי גדולה שפקדה את ישראל מזה שבע שנים ורגע לפני שעוד אפיזודה חורפית הגיעה, יצאתי עם אשתי ליום וחצי בנקודה הכי צפונית בישראל. השארנו את הילד אצל סבתא, ארזנו את הבגדים הכי חמים שלנו - וכתבנו ב-waze "מלון מטיילים מטולה".

אחרי נסיעה של קצת יותר משלוש שעות אל מרכז המושבה מטולה, קיבלנו מנציג הקבלה האדיב את החדר שלנו מתוך 27 החדרים במלון שעבר מתיחת פנים משמעותית בהשקעה של חצי מיליון שקלים במהלך השנה האחרונה.

חוץ מהכרטיס לחדר, קיבלנו ממנו גם הסבר על המקומות השווים באזור, אבל הוא ראה בעינינו שאחרי נסיעה ארוכה, בא לנו משהו קליל יותר. "תצאו מהמלון ותפנו ימינה אתם כבר תודו לי", אמר ושחרר אותנו לדרכנו.

פעלנו לפני ההנחיות ותוך שתי דקות ראינו "עצור גבול לפנייך!". פנינו ימינה והלכנו במשך חצי שעה לאורך הגבול עם לבנון. גם הדגלים של חזבאללה והרכב הצבאי שחלף על פנינו לא פגעו בתחושה הכה פסטורלית שהמקום הזה הקרין עלינו. אחרי שהתעייפנו, חזרנו לרכב ועלינו למצפה דדו. שלוש דקות נסיעה מהמלון והתגלה לנגד עינינו נוף עוצר נשימה: החרמון שכוסה בלבן ועמק החולה הירוק הם רק חלק קטן ממה שזכינו לראות שם.

החשיכה ירדה על מטולה והבטן שלנו התחילה לגלות סימני רעב. את הגאולה ניסינו למצוא דרך הנציג בקבלה, שהתחלף במישהו צעיר יותר, אך עדיין נשאר אדיב. עם או בלי קשר לקורונה (אין ברירה נצטרך לחזור שוב אחרי שהכול ייפתח כדי לבדוק את זה) למטולה אין הרבה מה להציע מבחינת מסעדות ומסתבר שהוולט לא קולט בצפון ולצערנו גם אין לו שם תחליף. לבסוף לא נותרה לנו ברירה ונסענו לקריית שמונה כדי לעשות טייק אווי ולחזור למלון.

החדר עצמו הוא בדיוק מה שהיינו צריכים אחרי יום מעייף: מיטה גדולה ומרווחת, מזגן כמו בבית שלא מצריך תואר בהנדסה כדי לקבל את מנת החום הרצויה וגולת הכותרת – מקלחת מפנקת עם זרם חזק ומים רותחים, שאולי היא הסיבה שהכינרת עדיין לא מלאה.

אחרי שינה מצוינת קמנו לארוחת בוקר בקפסולות (זה גם המקום לציין שהמלון מקפיד מאוד על הגבלות הקורונה – כל העובדים עם מסכות, אלכוג'ל בכל פינה וחלוקה לשעות בחדר האוכל). אומנם לא זכינו לחוויית הבופה האהובה, אבל קיבלנו ארוחת בוקר גלילית טעימה ומשביעה: חביתה, סלט ירקות, גבינות, מטבלים ולחם כפרי. רק חבל שלא היה מיץ סחוט להשלמת החוויה.

רגע לפני שעשינו צ'ק אאוט, שוב נעזרנו בנציגת הקבלה כדי לתכנן את היום שנותר לנו בצפון. גם הפעם לא התאכזבנו וקיבלנו רשימה ארוכה של מקומות מומלצים שנמצאים במרחק דקות ספורות מהמלון. במרחק הליכה קצר הגענו לשמורת נחל עיון ועשינו מסלול שכלל שלושה מפלים מרהיבים בעוצמתם. משם המשכנו לנחל שניר למסלול קצר יותר, בלי מפלים אבל עם זרימת מים מרשימה וצמחייה שופעת. בדרך חזרה אשתי הזכירה לי שכל חופשה טובה מסתיימת ב"קצת" שופינג ופרנסנו קצת את חנויות האזור.

*הכותב הוא אורח של חברת "מטיילים"