אתם זוכרים את השירים: טיול בנהלל בעקבות מאיר שלו ויהונתן גפן

שני יוצרים ישראלים מוכשרים ודגולים הובאו תוך שבוע לקבורה בבית העלמין בנהלל. לזכרם, יצאנו לגלות מה יש לעשות במושב המיתולוגי בעמק יזרעאל בו נולדו

נהלל
נהלל | צילום: זאב שטיין - Zeev Stein מתוך ויקיפדיה

"אתם זוכרים את השדות,

הנרקיסים בשבתות,

הכל עבר כל כך מהר

וקצת קשה להיזכר

איך פעם זה היה פשוט

לשיר לחיות ולא למות"

(אתם זוכרים את השירים/יונתן גפן)

נַהֲלָל הוא מושב העובדים הראשון בארץ ישראל, שנוסד בשנת 1921 על ידי עולים בני העלייה השניה והשלישית.

היישוב תוכנן על ידי האדריכל הידוע ריכרד קאופמן שתכנן אותו בצורת עיגול. הסיבה לתכנון בצורה הייחודית הזו הייתה הן לתת מענה לדרישות ביטחוניות והן הרצון ליצור שוויון - באופן הזה המרחק של כל משק מן המרכז היה שווה ואף ניתן היה לחלק את החלקות בגודל שווה. רק לאחר שנים רבות נוסף למושב מעגל הרחבות חדש ששינה את המבנה האדריכלי המיתולוגי.

הדבר היה ככה

"מה זו השאלה איזה עמק? אינני רוצה להעליב איש, אבל הרי כשאומרים ה-עמק, בהא הידיעה, הכוונה היא לעמק שלי, לעמק יזרעאל"

(מתוך 'גינת בר'/מאיר שלו)

עמק יזרעאל הוא הרקע לרבים מספריו של מאיר שלו, שנולד בנהלל וחי ביישוב מגיל 9 עד גיל 11. מרבית הרומנים שפירסם עוסקים בעברו המפואר של העמק, אולם היצירה שלו שאולי הכי מזוהה עם נהלל היא 'רומן רוסי'. למרות ששמו של נהלל אינו מופיע במפורש בספר, הלוא העלילה מתרחשת במושב שהוקם על ידי בני העלייה השניה והשלישית בעמק יזרעאל וברור כשמש מאיזו מושב שאב מאיר שלו את השראתו. המספר ב'רומן רוסי' הוא נכדו של אחד ממייסדי המקום, בדיוק כמו שלו, והרומן הוא תמהיל של תמהיל של מציאות ופנטזיה כאחד.

גם 'ימים אחדים', ו'פונטנלה' נסובים סביב ההוויה החברתית, החלוצית והחקלאית במושב בעמק יזרעאל טרום הקמת המדינה מבלי לציין במפורש את שם המושב..

לעומת זאת ספרו 'הדבר היה ככה', הינו כבר רומן אוטוביוגרפי, עליו ועל משפחתו ונהלל מככבת בו באופן גלוי.

גם יונתן גפן, נכד למייסדי המושב, קיבל השראה לשיריו מילדותו ונערותו בנהלל. כך למשל בשירו "אתם זוכרים את השירים", שפורסם במהלך מלחמת יום הכיפורים ומתאר את חיי הילדים במושב בצורה אוטופית, כניגוד חד למלחמה, הוקדש "לילדי נהלל".

Downloads8

כתבות נוספות ב- Mood

בית הקברות של נהלל

"מבקרים רבים באים אל הכפר שלנו. אוטובוסים של תיירים, תלמידי בתי־ספר, הכל מגיעים לראות את מפעלם המלבלב של האבות המייסדים. נרגשים הם נוסעים לאטם ברחובות הכפר, מתפעלים מכל אגס ותרנגולת, נושמים את ריחות האדמה והחלב. את הסיור הם מסיימים תמיד במשק מירקין, בבית הקברות שלי"

 (מתוך רומן רוסי/מאיר שלו)

למרגלות תל שמרון, גבעה נישאה מעל לעמק יזרעאל, נמצא בית הקברות של מושב נהלל.

זהו גם המיקום של נקודת ההתיישבות הראשונה של נהלל. בית הקברות, שמשקיף על שדות נהלל, הפך למקום עלייה לרגל למבקרים רבים היות וקבורים בו אישים ידועים, חלוצי עמק יזרעאל ואנשי ראשית ההתיישבות בעמק, חברי כנסת, שורה של אנשי צבא וביטחון ועוד.

שיטוט בבית הקברות כמוהו כשיטוט בין דפי ההיסטוריה של מדינת ישראל, במקום תגלו, בין היתר, את קבריהם של משה דיין, אסי דיין, יגאל הורוביץ, משה פלד, אילן ואסף רמון, לצד קבריהם של מייסדי המושב, שמואל ודבורה דיין - וסביבם משפחת דיין לדורותיה, בנם הצעיר - סגן זוהר (זוריק) דיין,  ביתם - אביבה גפן, אימו של יונתן גפן. גם סבו וסבתו של מאיר שלו, אהרון וטוניה בן ברק, טמונים בבית הקברות הזה, אשר בשבוע האחרון צירף לפנתיאון שלו גם את מאיר שלו ויונתן גפן.

הלווייתו של מאיר שלו בנהלל
הלווייתו של מאיר שלו בנהלל | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

הלוויית יהונתן גפן בנהלל
הלוויית יהונתן גפן בנהלל | צילום: תומר נויברג, פלאש 90

הסליק הישן

"הסְליק הנשק הישן של ה"הגנה", ששופץ וחודש באחד המשקים בנהלל" מופיע בפרק הראשון של ספרו של שלו 'הדבר היה ככה', וכך מספר שלו על הסליק בספר: "בספרי "רומן רוסי" תיארתי סליק נשק שלא היה ולא נברא בכפר שלא היה ולא נברא בעמק יזרעאל, אבל גם הוא נבנה והוסתר באותה שיטה עצמה. אחרי שיצא הספר לאור התחילו להופיע בחצר האמיתית בכפר האמיתי קוראים שביקשו לראות את הסליק האמיתי. השמועה עברה מפה לאוזן, המבקרים התרבו ונעשו מטרד, אלא שבעלי המשק השכילו להוציא מתוק מעז: הם שיפצו את הסליק, הקימו מעליו מרכז מבקרים קטן, והוסיפו עוד ענף למִשקם".

ואכן הסתבר כי הסליק בנהלל היה אחד הסליקים המרכזיים והגדולים ששימשו את אנשי הישוב לפני הקמת המדינה. הסליק נבנה במסווה של בור לאגירת השתן של הפרות מהרפת, והחביאו בו נשק של ארגון "ההגנה". גודלו 5X5 מטרים, והוא חבוי כחמישה מטרים מתחת לפני האדמה. הסליק פעל בין השנים 1947-1943, ונאטם לאחר "השבת השחורה". כיום משמש הסליק כמוזיאון משפחתי המספר על התקופה, ומורה הדרך עפר אבידוב, דור שלישי בנהלל, מציע סיורים בסליק, בהם ניתן לשמוע סיפורים על תקופת המנדט הבריטי, ועל הקשר לספריו של מאיר : "רומן רוסי", "כימים אחדים" "פונטונלה" ו"הדבר היה ככה".

הגעה: בוייז: הסליק בנהלל. הביקור בסליק נעשה בתיאום מראש, בטלפון :052-3347194

משטרת נהלל

מבנה משטרת נהלל ההיסטורי ניצב גאה בנקודה אסטרטגית על קו התפר שבין נצרת ליגור. מדובר במצודה, אשר הוקמה על מנת להגן על אוכלוסית עמק יזרעאל ועל אנשי השלטון הבריטי. מעבר לפעילות המשטרתית השגרתית אשר התקיימה במקום, סייעו שוטרי התחנה גם לפעילי ארגון ההגנה בפעולות מבצעיות רבים. התחנה נחנכה בשנת 1936 שוקמה ע"י המועצה לשימור אתרים, וכיום קיים בה מרכז מבקרים ע"ש האלוף מאיר עמית למורשת השוטר והנוטר העברי בארץ ישראל. ניתן להגיע למקום לסיור מודרך וצפיה בסרט על אודות התקופה, וכן על פועלו של האלוף עמית.

ביום העצמאות (26/4/2023) יתקיימו באתר סיורים חווייתיים בליווי שחקן-נוטר שיפעיל את הילדים גם באימונים.  הסיורים יצאו בכל שעה עגולה החל מהשעה 09:00 – 13:00 , ואין צורך בהרשמה מראש. עלות: 18 ש"ח למבוגר, 15 ש"ח לילד. ניתן להזמין סיורים באתר, או בטלפון 046415073.

מבנה מטרת נהלל בשקיעה
משטרת נהלל | צילום: אבי חיימוביץ

חוות קיימא - חווה חקלאית

חוות קיימא, הממוקמת במשק 72 בנהלל היא חווה ייחודית המופעלת ע"י ועבור נערות שפשרשו ממסגרות, לצד הצוות הבוגר המוביל ומדריך אותן. החווה היא עמותת ללא כוונת רווח, אשר קמה במטרה ליצור סביבת עבודה ייחודית לנערות שמצאו בתוכן את האומץ לחפש מציאות אחרת, והכל במרחב נשי.

החווה מתמחה בירקות אורגנים, ומציעה שלל פעילויות וסיורים לציבור, שעוסקים בנושאי קיימות, חקלאות, בנייה אקולוגית, פרמאקלצ'ר, חינוך ועוד. בין יתר הפעילויות ניתן לקיים סדנאות בישול טבעי, סיורי ליקוט ולהתנסות בבישולי שטח בחווה - לקבוצות מכל הגילאים.  ניתן לתאם סיורים בטלפון 054-4401918.

חוות קיימא בנהלל
סיורים ופעילויות הקשורות לטבע ולקיימות - חוות קיימא | צילום: חוות קיימא

יש גם עגלת קפה

אי אפשר בלי עגלות קפה בימינו, וגם בנהלל נמצאת עגלת קפה בשם תמרלין.

העגלה נמצאת במתחם משותף עם מסעדת בשרים, מעדניה וקצבייה. המקום הוקם בשותפות ע"י ניר וולמן, איתמר שרעבי, שהגיע מתחום המסעדנות ואודי ודודי ממשק תמיר בנהלל, משק ותיק בן כמאה שנה. השם תמרלין הוא השם המקורי של משק תמיר שהיה שם המשפחה, לפני שסבא נחום (שתמונתו תלויה במסעדה) שינה אותו לאחר שבן גוריון בא לבקר בנהלל והסביר לכולם כי עליהם לעברת את שמותיהם.

בעגלה מגישים קפה, 3 סוגי כריכים, גלידה ומאלבי. והמסעדה היא מסעדת בשרים, בקונספט של מנות שרינג למרכז השולחן, בדגש על חומרי גלם איכותיים מהעמק. בערבים מתקיימת במתחם אויורת ביר גארדן אירופאי.

קפה תמרלין. צילום אבנית סטרולוב
קפה תמרלין. צילום אבנית סטרולוב