נבואות הזעם מתגשמות: 2023 הייתה רותחת, וזה לא מה שאתם חושבים

מלחמת "חרבות ברזל" טרפה עבורנו את כל הקלפים. אנחנו מתקשים להיזכר איך החיים היו נראים לפני המלחמה, ולעיתים נדמה שהעולם עצר מלכת ואין עוד דבר מלבדה. כולנו תקווה שהחטופים יחזרו במהרה והחיילים ישובו בשלום, אך יחד עם זאת, יש לנו עוד מלחמה אחת לנצח בה, והיא גדולה יותר וקרובה יותר מתמיד - המלחמה למען כדור הארץ.

במשך שנים הזהיר המדע על ההשפעות הנרחבות של ההתחממות הגלובלית, אך התייחסו לאזהרות אלה בתור "השוטה על הגבעה". כעת ההשלכות של שינויי האקלים הופכות גלויות ומפחידות, אז מה עוד נותר לעשות?

כתבות נוספות ב-mood:

• לילה והעיר הגדולה: רוצים לבלות לילה בתל אביב? כעת זה אפשרי ולא יקר
• בשורות משמחות למי שחלם לטוס לסרי לנקה - ארקיע תפעיל את הקו החל מפברואר
• קצת אסקפיזם: חופשה חורפית מפנקת ואקטיבית באיטליה, שוויץ וצרפת

מכה חזקה למשבר האקלים

קיץ 2023 היה הקיץ החם ביותר על פני כדור הארץ מאז החלו לרשום את מידות החום הגלובליות ב-1880. חודשי הקיץ (יוני, יולי ואוגוסט) היו חמים ב-0.23 מעלות צלזיוס מכל קיץ בחצי הכדור הצפוני שתועד אי פעם. חודש אוגוסט בלבד עבר את ממוצע החום הקיצי ב-1.2 מעלות צלזיוס, ממוצע שנרשם בין השנים 1951-1980 ונחשב לממוצע הבסיסי להשוואה. מנהל נאס"א, ביל נלסון, הגיב על שינוי האקלים ואמר שהם גורמים להשלכות ממשיות וקשות בעולם האמיתי, ונתן מספר דוגמאות מדאיגות לדבריו.

בטנריף שבאיים הקנריים נשרפו עשרות ק"מ רבועים בפארק הלאומי שבמרכז האי, ויותר מ־10,000 תושבים ותיירים פונו. ביערות קנדה החלו לפרוץ שריפות ספונטניות מסוף חודש מאי, והתנאים החמים בקיץ ליבו את השרפות וגרמו לנזק רחב היקף שעוד לא נראה כמותו.

השריפה שפרצה במאווי, הוואי וגרמה לעשרות אלפי בני אדם לאבד את כל רכושם ולהתפנות מבתיהם, לא תרמה לטבלת הפאניקה, ונזקה נמדד ב־16 מיליארד דולר. ואם אנחנו כבר מסכמים את השריפות, השריפה שמסמלת את קיץ 2023 היא ללא ספק השרפה הגדולה שפרצה באי היווני רודוס, וגרמה לפינוי של לא מעט תיירים ותושבים. נזכיר ונאמר כי הכלכלה המרכזית של איי יוון מבוססת על תיירות, וההכרזה של ראש ממשלת יוון על "פיצוי של שבוע חופשה בחינם" לאחר השריפות, הדאיגה רבים.

בעוד השריפות משתוללות, חלק ממדינות אירופה בעיקר חוו שיטפונות קשים. בחודש מאי, בתחילת הקיץ, צפון איטליה סבלה משיטפונות סוערים, בהם פונו עשרות אלפים מבתיהם ועשרות נהרגו.

בסוף הקיץ, בחודש אוגוסט, סלובניה חוותה סופות ושיטפונות כבדים, בהם נהרגו גם תיירים, ונגרם נזק רב.

גם יוון לא נמלטה מאימת השטפונות ובמהלך חודש ספטמבר אירעו בה מקרי שיטפונות חמורים במיוחד שאף גרמו למותם של תושבים ולהפרעה ניכרת בתיירות.

מלבד האסונות, שנת 2023 שברה שיאים מטאורולוגיים, ושלא יהיה לכם ספק, שינויי האקלים הללו נובעים בעיקר מפליטת פחמן דו-חמצני וגזי חממה שנוצרים בגלל נזקי האנושות.

 

ועידת האקלים בדובאי

מדדי האנליסטים בישרו רעות, התיירות באזור הים התיכון בקיץ, אשר אחראית ליותר מ־10% מהתמ"ג לכלכלות איטליה, יוון וספרד, עומדת בפני סכנה. מאמצי כיבוי השרפות עולים הון תועפות, והנכסים שנעלמים יקרים מפז. גם בתחום המזון והחקלאות ישנן השלכות כואבות, ושלא נתחיל לדבר על גרטה טונברי, שעבורנו לפחות איבדה מהקסם שלה.

אבל אם יש דבר טוב שקרה השנה בנושא האקלים, או לפחות ניסה להיות טוב, זאת ועידת האקלים שהתקיימה בדובאי בשבועות האחרונים.

במסגרת הסכם פריז (שנחתם בשנת 2015), המכיר בצורך בהפחתה עמוקה ומתמשכת בפליטות גזי חממה, ההחלטה ביקשה לעודד את הצדדים להציג את ההתחייבויות הלאומיות (NDC) הבאות שלהם עם יעדי הפחתת פליטות, המכסים את כל סוגי גזי החממה.

זאת לאחר שרוב המדינות לא עמדו במטרות שהציבו לעצמם אי שם ב-2015. הועידה הגיעה להסכמות במספר מאמצים גלובליים חשובים, אך נציין כי העמידה ביעדים שקבעה הועידה נראו לרבים לא הגיוניים ללא מדיניות ורגולציה, דברים שאפשר להגיד שקצת התעלמו מהם במהלך קבלת ההחלטות.

 

בין הפטיש לסדן

הפתרונות למשבר האקלים מתנגשים עם המציאות שיצרנו, מצד אחד היוזמה של שתילת יערות ענק כדרך להתמודדות עם משבר האקלים, מצד שני השריפות של יערות הענק שלא פוסקות וגורמות לשחרור מוגבר של פחמן דו־חמצני.

מצד אחד התחייבויות גלובליות להפחית ב־100% את הפליטות עד 2050, מצד שני אי הלימה בין התחייבויות אלה לבין המשאבים המוקצים לפרקטיקה של הדבר. לועידה בדובאי אומנם הגיעו מעל ל-70 אלף משתתפים מרחבי העולם, אך הספקנים קובעים כי לא משם תגיעה הישועה.

מבחינת העולם, אין לנו הרבה מה לעשות, הועידה, כך לפחות אנחנו רוצים לקוות, תניב תוצאות משמעותיות, אך עם איך שזה נראה, כש"קוקה קולה" היא הספונסרית הרשמית של הועידה, ויושב הראש שלה הוא מנכ"ל חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי, הציפיות רק צונחות.

נקודות האור שלנו מהחזית הישראלית לעומת זאת, משמחות מאוד. לשיקום העוטף ואזורי המלחמה החלו להיכתב הצעות לתוכניות שיקום ירוקות. ההתגייסות הציבורית בישראל גרמה לנו לשוב ולקנות תוצרת הארץ, במיוחד בכל הנוגע לחקלאות, והשימוש החוזר וקניית מוצרי יד שנייה חזרו לאופנה.

2023 הייתה שנה לא פשוטה, במיוחד לציבור הישראלי, וההבנה שנבואות הזעם של המדענים מתחילות להתגשם היא מפחידה. יחד עם זאת, הצעדים הנכונים שנעשים בישראל מאז תחילת המלחמה בכל הקשור לאיכות הסביבה ובהירתמות לזולת ולטבע, משמחת אותנו וממלאות אותנו בתקווה לבאות.