חיפה, חיפה עיר עם תחתית טעימה במיוחד: 24 שעות קולינריות בעיר הנמל

במשך שנות מגורי בחיפה כסטודנטית הקדשתי את לילותיי וימי ללימודים - לא הכרתי את חיפה ולא יצאתי לבלות בה. אך השבוע נקרתה בפני הזדמנות לכפר על 4 שנים של אוכל מחומם ולבלות 24 שעות של חוויות תרבות וקולינריה בחיפה עיר תחתית - הרובע המשתרע בין הים לתחילתו של הכרמל. ביקרנו בשלוש שכונות: המושבה הגרמנית, וואדי ניסנאס ואיזור הנמל. לכל שכונה אופי והיסטוריה משלה וביחד הן יוצרות פסיפס תרבותי וקולינרי ייחודי לחיפה.

עוד ב-mood:

• רק שעתיים מישראל: היעד החלומי שאתם עדיין לא מכירים
• פסטיבל בירה, אוטואוכל וחגיגת לאדינו: כל ההמלצות לפתיחת חודש יולי
• מה ניתן לעשות אם הטיסה שלכם בוטלה ומה מגיע לכם לפי חוק? כל הפרטים

להתארח אצל הטמפלרים 

כשהגיעו הטמפלרים באמצע המאה ה-19, חיפה הייתה עיר קטנה אך משגשגת בזכות הנמל. היא הוקמה כמאה שנים קודם ע"י דהר אל עומר שליט הגליל. הטמפלרים, קבוצת גרמנים נוצרים שרצו לקרב את בוא המשיח ע"י חיים דתיים וחקלאיים בארץ הקודש, הקימו את ביתם באיזור שומם, והפכו אותו לשכונה נאה ופורחת.

מלון קולוני במושבה הגרמנית שבו לנתי, נבנה בשנת 1905 על ידי משפחת אפינגר, בת הקהילה הטמפלרית. המבנה עוצב ותוכנן להיות מלון לאורחים ולצליינים בארץ הקודש. האחיות הלנה וקריסטין ניהלו את המלון עד סוף שנות הארבעים ונודעו בבישוליהן. המלון היה חביב על קצינים בריטים, תיירים ומקומיים כאחד. 

בשיפוץ המלון שמרו עד כמה שניתן על האלמנטים המקורים: חלונות עץ, אריחים מצוירים, מעקות עץ מקוריים. כיאה למלון שנושא את רוח הטמפלרים, החדר מעוצב באיפוק אלגנטי, אבל יש בו את כל הנוחות של מלון בוטיק. חלונות החדר פונים לרחוק צדדי ושקט. על המיטה הנוחה מחכה חלוק מפנק ונעלי בית. חדר האמבטיה מרווח עם מקלחת גדולה. בחדר ארון, מיני בר, קומקום עם תה וקפה. מגג המלון נשקף מראה מרהיב אל שכונות הכרמל והגנים הבהאים. ארוחת הבוקר המצוינת כוללת מגוון גדול וטעים של סלטים, מאפי בוקר, גבינות, שקשוקה, אנטיפסטי ולחמים.

ג'נטריפיקציה סטודנטיאלית בנמל

הבריטים הרחיבו את נמל חיפה והעמיקו אותו כדי לאפשר גישה לספינות המודרניות. בסמוך אליו הוקמו מבנים מסחרים, ותאגידים בינלאומיים התמקמו בהם. בשנות השמונים משרדים רבים עברו למרכזי עסקים חדשים בהדר ובכרמל והאיזור ננטש. בתחילת שנות ה-2000 הוחלט להחיות את איזור הנמל על ידי פתיחת קמפוס אקדמי במטרה להפוך אותו למנוע כלכלי וחברתי באיזור. מבנים נטושים שופצו והפכו למוסדות לימוד ולמעונות סטודנטים. חזיתות המבנים שופצו, ובתוכם התמקמו עסקים, חנויות, בתי אוכל ומסעדות.

מכללת תלתן הייתה הראשונה לפעול בקמפוס. במכללה מלמדים את מקצועות העיצוב תוך דגש על הכוונה לשוק העבודה. השיטוט במסדרונות מעורר השראה, עבודות רבות עוסקות בנושאים חברתיים והמכללה מעורבת בפרויקטים התנדבותיים, כגון הדפסת תותבות גפים לילדים על ידי מדפסות תלת מימד. קמפוס הנמל וסביבתו שוקק חיים ברוב שעות היממה. בבקרים אלו הם סטודנטים ועובדי משרדים המבקשים לאכול לשובע ובזול.

במסגרת הסיור הקולינרי אנחנו מבקרים בכמה עסקים קטנים כאלה. מלבד טעימות אנחנו שומעים מבעל המקום על עצמו, על ייחודו של העסק וההיסטוריה שלו. את הסיפורים והטעימות אשאיר לכם לסיור, רק אציין שאכלנו עראייס בשרי וצמחוני ב'ערוסה בעיר', נהנינו מבורקס על בסיס טחינה ב'בורקס איזמיר', אכלו ולקחנו איתנו לחם שאור מעולה ב'מאפית פת – שטרנבך מאפיה חשמלית', ושתינו קפה משובח מתערובת ייחודית כבר 60 שנה ב'קפה סמי'. במעדניה החדשה 'מרתה', שפתח שף אליאס מטר, טעמנו גבינות מיוחדות נקניקים ויין. השף ו"יאללה באסטה" מבשלים סדנאות משותפות חדשות, שיכללו קניות בשוק וסדנת בישול. 

אחד מסממני הנמל היא אומנות הרחוב, שהשתלטה על גדרות, קירות ומבנים. אומנות הרחוב בנמל כבר מזמן לא מחאתית - היא מוזמנת ומצויירת ברשות. בסיורי האמנות של "יאללה באסטה" פוגשים אמנים וצופים בהם בעבודתם.

כשהשמש שוקעת אנחנו משנים אווירה. מתחילים במשקה של אחר הצהרים ב'עיזה בר', המגיש משקאות אלכוהול איכותיים בזול. משם אנחנו עוברים לסיבוב בירה ונשנושים ב'ליבירה – מסעדה במבשלה', שמייצרת 5 סוגי בירה ומגישה אותם עם תפריט אוכל מגוון.

לאחר הנישנושים - ארוחת ערב במסעדת שף. מתחם הנמל מושך אליו שפים מוכשרים, המעדכנים מנות מהמטבח הערבי למנות מודרניות ומשלבים עם מטבח אסיאתי וים תיכוני. במסעדת 'ראסיף 33' של השף עלא חמודי אנחנו אוכלים אוכל ערבי מודרני: לחם טרי מהטאבון , חציל ביוגורט, חומוס ומטבלים, סלט ירוק פריך, מנת בשר כבש עם פריקי מפתיעה בקלילותה ופלאפל מפורק. במסעדת  'קרודו', המתמחה במנות טאפס איטלקי, אנחנו מרימים כוסית ערק בזיליקום וטועמים קרוסטיני פלמידה כבושה. הסיור מצליח לאזן בין אלכוהול לאוכל במידה הנכונה, ואפילו משאיר מקום לקינוח בכנפה דה לוקס. 

אי אפשר לדבר על מתחם אורבני מתחדש מבלי לדבר על ג'נטריפיקצייה. המונח מתאר תהליך עירוני של מעבר אוכלוסייה מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונות חלשות תוך שינוי אופי השכונה ודחיקת האוכלוסייה המקורית. בדרך כלל משתמשים במונח בהקשר שלילי, אבל באיזור הנמל מדובר בתהליך חיובי. מבני המעונות לסטודנטים מבטיחים שבסביבה לא יתגוררו עשירים בלבד.

וואדי ניסנאס – שוק ולא רק

שכונת וואדי ניסנאס הוקמה במאה ה-19 והייתה שכונה ערבית עוד בטרם קום המדינה. השכונה שמרה על זהותה וגם על הארכיטקטורה שלה. כבר כ-30 שנה מתקיים בוואדי פסטיבל "החג של החגים" לציון חנוכה וחג המולד. הפסטיבל הוא ביטוי לרב-תרבותיות המאפיינת את השכונה ושוק וואדי ניסנאס הוא אחד המקומות הטובים לחוות קולינריה אותנטית. אם תהיתם לפירוש השם – וואדי ניסנאס הוא ואדי הנמיות.

ברחובות יוחנן המטביל ורחוב הוואדי מתפרשים דוכני ירקות ותבלינים, דוכני אוכל, אטליזים, מאפיות ומכולות עם מעדנים – ללקק את האצבעות. אנחנו טועמים ממולאים ותבשילים אצל 'פאטמה  - ביתי ביתך', ממשיכים לאיטליז של 'אבו שקרה' בו אנחנו טועמים מיני נקניקים ובשרים צלויים על פלנצ'ה, המגולגלים עם רטבים. במכולת הותיקה 'סואידן', אנחנו נהנים מעראק בטעמים מיוחדים ומצלחת של גבינות, זיתים וממולאים מעשי בית. 

רבות דובר על היריבות של שני דוכני הפלאפל בואדי ניסנאס: 'פלאפל ג'ורג'' ו'פלאפל הזקנים'. בשני המקומות אנחנו מתקבלים בלבביות ומקבלים הבטחה לנו שבוואדי יש מספיק פרנסה לכולם. ואיך הפלאפל? אני אוהבת את שניהם.

מלבד אוכל יש בואדי ניסנאס גם תרבות. על קירות הסימטאות ניתן לראות עבודות אומנות וותיקות וחדשות, ולקרוא קטעים מספריו של סמי מיכאל, שהתגורר בוואדי. לפני הקורונה פתחה סועד, אמנית ומתכננת ערים, גלריה לאומנות, במטרה לשמר את המורשת הערבית, תוך דגש על המסורת והחוויה הנשית. בחנותו של בונה העוד, אנחנו נהנים משירתו ונגינתו.

ואיך אפשר בלי מתוק לסיום? טעמנו קפה ובקלוות ב'ממתקי המזרח', החנות הוותיקה, וכקינוח אחרון בהחלט כנפה אוורירית אצל פאדה מ'ממתקי סלימן', שנפתחה לאחרונה. 

 

ינינה זסלבסקי אפק היא בעלת הבלוג אפקים מטיילים

הסיור אורגן על ידי חברת יאללה באסטה המתמחה בחוויות קולינריות. החברה מציעה סיורים שונים : סיור גרפיטי, סיורי קולינריה בנמל ובוואדי ניסנאס. אנחנו טעמנו קצת מכל אחד מהם.