פרס נובל לשלום לפעילי זכויות אדם מבלארוס, רוסיה ואוקראינה
ועדת הפרס החליטה להעניק את פרס נובל לשלום לאלס ביאליצקי מבלארוס ושני ארגוני זכויות אדם: אחד מהם - "Memorial" הרוסי והשני - "המרכז לחירויות האזרח" האוקראיני, על פעילותם לתיעוד פשעי מלחמה במלחמת רוסיה-אוקראינה
פרס נובל לשלום הוענק היום (שישי) לפעיל זכויות האדם אלס ביאליציקי מבלארוס וארגוני זכויות האדם הרוסי "Memorial" ו"המרכז לחירויות האזרח" האוקראיני - על פעילותם לתיעוד פשעי מלחמה במלחמת רוסיה-אוקראינה. אלס ביאלצקי עצור בכלא בגין העלמת מס. בעבר כבר ריצה שלוש שנים על עבירה דומה. הוא נחשב לאופוזיציה עבור הנשיא אלכסנדר לוקשנקו.
אתמול זכתה הסופרת הצרפתיה אנני ארנו, בת 82, בפרס נובל לספרות. בחשבון הטוויטר הרשמי של פרס נובל נמסר כי ארנו זכתה בפרס "על האומץ והחדות הקלינית שבה היא חושפת את השורשים, הניכורים והמעצורים הקולקטיביים של הזיכרון האישי". יצירותיה הספרותיות הן ברובן אוטוביוגרפיות, והן מרבות לגעת בתחומים סוציולוגיים.
ארנו נולדה בשנת 1940 בנורמנדי שבצרפת וחיברה בין היתר את הספרים "האירוע", העוסק במקרה של הפלה לא חוקית בצרפת בשנות ה-60 ובשתיקה החברתית והרגשית ביחס להפלה, "לא קמתי מהלילה שלי", בה מתארת סיפור האלצהיימר של אמה, עד למותה. ספריה זכו בפרסים רבים, וגם ארנו בעצמה זכתה בשלל פרסים על כתיבתה ויצירותיה. היא כתבה למעלה מ-30 יצירות ספרותיות.
בספריה של ארנו, היא מרבה לבחון ולחקור את החיים מזוויות שונות של האדם היחיד דרך נושאים כמו מגדר, שפה ומעמד. "עבודתה בלתי מתפשרת וכתובה בשפה פשוטה ונקייה. באומץ רב ובחדות קלינית היא חושפת את הייסורים של חווית המעמד, מתארת בושה, השפלה, קנאה או חוסר יכולת להבחין מי אתה", נכתב עלייה באתר פרס נובל.
יומיים קודם לכן הודיעה ועדת פרסי הנובל על הענקת פרס נובל בתחום הפיזיקה לשלושה חוקרים - אלן אספה הצרפתי, ג'ון קלאוזר האמריקני ואנטון ציילינגר האוסטרי, על תמורת מחקרם לפריצת דרך בתחום מכניקת הקוונטים. בנימוקיה כתבה הוועדה כי הפרס מוענק להם על "ניסויים עם פוטונים סבוכים, ביסוס ההפרה של אי-השוויון של בל והחלוציות בתחום מדע המידע הקוונטי".
כמו כן, הוועדה הודיעה על זכייתו של החוקר השבדי סוונטה פאבו, גנטיקאי אבולוציוני ואחד ממייסדי תחום הפלאוגנטיקה בפרס נובל בתחום הרפואה והפיזיולוגיה. הפרס ניתן לפאבו על "תגליותיו בנוגע לגנום של מינים נכחדים של בני אדם, והאבולוציה האנושית כולה".
בנימוקיה כתבה ועדת הפרס כי פאבו השיג משימה שנראתה כמעט בלתי אפשרית, לפצח את הקוד הגנטי של האדם הניאנדרטלי - קרובנו הקדמון, כמו גם חשף תגלית "סנסציונית" על אולוסיית אדם קדמון שלא הייתה ידועה בעבר - האדם הדניסובי. "בחשיפת ההבדלים הגנטיים המבדילים את בני האדם החיים היום מאלו שנכחדו, התגלית שלו (של פאבו) סיפקה את הבסיס לחקר הדברים שמבדילים אותנו משאר המינים", ציינו בוועדת הפרס.