"פריצת דרך מדעית": ארה"ב הכריזה על הישג בתחום האנרגיה

שרת האנרגיה האמריקנית ג'ניפר גרנהולם הכריזה היום (שלישי) על "פריצת דרך מדעית גדולה" בנושא אנרגיית ההיתוך, האנרגיה שמניעה את השמש והכוכבים. חוקרים במעבדה הלאומית לורנס ליברמור בקליפורניה הפיקו לראשונה יותר אנרגיה בתגובת היתוך ביחס לכמות ששימשה להציתה, מה שנקרא "רווח נטו אנרגטי".

ההישג, שמגיע לאחר חיפוש בן עשרות שנים אחר דרך לייצור גרעין נקי וללא פסולת, יסלול את הדרך להתקדמות בהגנה הלאומית ועתיד הכוח הנקי, כך לפי גורמים רשמיים.

בתוך כן, משרד האנרגיה פועל להקמת מכון מחקר בתחום ההיתוך הגרעיני, כך הודיע היום ד"ר גדעון פרידמן, המדען הראשי במשרד האנרגיה, בהמשך לתוצאות הניסוי להיתוך גרעיני בארה"ב. פרידמן הוסיף כי "כך ישראל תוכל לתרום לקידום טכנולוגיות ההיתוך בעולם".

בהמשך להודעת משרד האנרגיה של ארצות הברית בעניין ההישג המרשים של מדענים במעבדת NIF שבמעבדה הלאומית, מציין ד"ר גדעון פרידמן כי זו נקודת ציון חשובה שבה הופקה לראשונה יותר אנרגיה כתוצאה מהיתוך גרעיני מאשר אנרגיית הלייזר שהושקעה ביצירתו.

בשנים האחרונות חלה התקדמות מהירה, שהכפילה בחמש השנים האחרונות פי 50 לערך את האנרגיה שהופקה מההיתוך. עם זאת חשוב לציין כי המרחק לשימוש מסחרי בטכנולוגייה זו עדיין משמעותי, ולא ניתן על סמך תוצאות אלה לדעת האם הטכנולוגייה תבשיל לכדי מסחריות בטווח הנראה לעין.

כך למשל אף שהופקה יותר אנרגיה משהכניסו הלייזרים, הרי שהאנרגיה שהושקעה בניסוי גדולה מזו שהופקה, משום שהאור שהלייזרים מפיקים מכיל רק חלק קטן מהאנרגיה הנדרשת להפעלת הלייזרים, כך שבחישוב כולל סך האנרגיה שהופקה בניסוי קטן מהאנרגיה שהושקעה בו. בנוסף סך האנרגיה שהופקה בניסוי קטן – שווה ערך להפעלה של קומקום חשמלי ל-20 דקות - ולא ניתן להפיק את האנרגיה ברצף.

לאור חשיבות הנושא, יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה יזמה כבר לפני כשנתיים הקמה של קונסורציום מחקרי בתחום, בהשקעה של יותר משני מליון ש"ח, והשנה בהקמה של מכון מחקר וירטואלי חדש בישראל.

המכון יעבוד בתקציב של כ-40 מליון ש"ח לחמש שנים, מתוכם ישקיע המשרד 30 מליון ש"ח. המכון יחזק את המחקר המדעי, כך שישראל תוכל לתרום לקידום טכנולוגיית ההיתוך בעולם. הכוונה להתמקד בהיתוך שאינו דורש השקעות וציוד כפי שיש ב-NIF או ב-ITER שהוא מיזם אירופאי עצום בטכנולוגיה שונה מזו שמשתמשים ב-NIF שצוין לעיל.