כך מנצחים מעצמת על: המחאות שהוציאו את תושבי הונג קונג לרחוב
מאז שבה הפרובינציה לידי סין ב-1997, היא מנסה לשמור על עצמאות, כשאחת לכמה שנים תושביה מוחים נגד ניסיון בייג'ינג לחזק שליטתה: ממחאת תלמידי בית הספר - עד המאבק בשוטרים באמצעות מטריות
לפני כשבועיים יצאו מאות אלפי בני אדם לרחובות הונג קונג במחאה על הצעת חוק ההסגרה לסין. לאחר כמה ימים של מחאה המונית הודיעה המושלת קארי לאם כי תשעה את הליך החקיקה. עם זאת, המפגינים לא התרצו והמשיכו לצבוא את הרחובות בדרישה להסיר את הצעת החוק באופן מלא מסדר היום. הונג קונג נשלטת ע"י סין משנת 1997, ומאז במשך קצת יותר משני עשורים, תושבי הפרובינציה יוצאים לרחובות אחת לכמה שנים במטרה להגן על ריבונותם.
בשנה זו נחתם הסכם בין הצדדים שהתבסס על המדיניות "מדינה אחת, שתי שיטות". הסכם זה קבע כי הונג קונג תנהל באופן ריבוני את מערכת המשפט, המערכת הכלכלית ושירותי ההגירה למשך 50 שנים (עד לשנת 2047) וכי תושביה יוכלו להביע את דעתם בנושאים רבים, ללא חשש מרדיפה על ידי הממשל הסיני. עם זאת, נקבע כי האזור המנהלי יוכל לנהל יחסים דיפלומטיים תחת חסות הממשל המרכזי בבייג'ינג, שישלוט גם בפן הצבאי המקומי.
לכתבות נוספות בחדשות 13:
הטריטוריה הקטנה שגברה על סין בזכות מאבק אזרחי
לאחר הפגנות הענק: הונג קונג משעה את חוק ההסגרה לסין
חרף השעיית חוק ההסגרה: מאות אלפים מפגינים ברחובות הונג קונג
2003: חוק הביטחון הלאומי
שש שנים לאחר שהונג קונג הוחזרה לשליטת סין, יצאו כחצי מיליון בני אדם לרחובות והפגינו נגד חוק הביטחון הלאומי, חוק שנוי במחלוקת שהממשלה ניסתה להעביר. על פי החוק, בגידה, הסתה וחתרנות נגד הממשל המרכזי בסין - תהיה אסורה. בין סעיפיו היו גם איסורים על התארגנות פוליטית, וכן על קשרים עם גופים מדיניים ופוליטיים זרים. מבקרי החוק, שהוציאו לרחובות את תושבי הפרובינציה, טענו שהחקיקה תפגע בחופש הביטוי בעיר. בסופו של דבר, החוק נגנז והוביל להתפטרות מושל הונג קונג דאז, טונג צ'י הוואה.
2012: הפגנות החינוך
עשרות אלפי צעירים, חלקם תלמידי בית ספר, הקיפו בשנת 2012 את מבנה הממשל העירוני במשך עשרה ימים. מטרת ההפגנה הייתה מחאה על החלטת הממשלה להורות על בתי ספר ללמד שיעורי "לאום ומוסר", שישבחו את סין הקומוניסטית ואת ההיסטוריה הלאומית של סין. כמו כן, תכני השיעור הכילו ביקורת נגד הרפובליקניות והתנועה הדמוקרטית. בסופו של דבר ויתרה הממשלה על הניסיון ללמד שיעורים מסוג זה ומארגני ההפגנה, בהם ג'ושוע וונג שהיה בן 15 באותה העת, הפך לפעיל מרכזי למען הדמוקרטיה באזור.
2014: תנועת המטריות
בשנת 2014, במשך כחודשיים, עשרות אלפי מפגינים שיתקו חלקים מרכזיים בעיר באמצעות הפגנות שהובילו סטודנטים. באירועים אלה, דרשו הסטודנטים לבצע רפורמות דמוקרטיות שכללו גם את הזכות לבחור את מנהיג האזור באופן עצמאי. ההפגנות היו הקשות ביותר שנרשמו עד אותה העת במקום, ובהם אירועי אלימות רבים, שנחשבו נדירים בשטחה של הונג קונג. זאת, בעקבות שימוש של המשטרה בגז מדמיע ובגז פלפל. התנועה שהובילה את המחאה זכתה לכינוי "תנועת המטריות" לאחר שהמפגינים החלו להשתמש במטריות על מנת להגן על עצמם מפני הגזים שפיזרה המשטרה. המשטרה פיזרה את ההפגנות בחודש דצמבר, ורבים ממנהיגי המחאה, שנעצרו במהלכה, עדיין מוחזקים במאסר.
2019: חוק ההסגרה
כאמור, בחודש פברואר הודיעה ממשלת הונג קונג כי היא מתכננת, לראשונה בתולדותיה, לחוקק חוק שיאפשר הסגרה לסין. החוק הוצע בעקבות חשד כי צעיר מקומי בן 19 רצח את בת זוגו ההרה בת ה-20 בעת שהשניים שהו בחופשה בטאיוואן. בתום הנופש, חזר הצעיר להונג קונג, והממשלה המקומית החליטה שלא להתיר את הסגרתו לטאיוואן, בגלל שלא קיים הסכם הסגרה בין המדינות. מבקרי החוק ועורכי דין רבים בעיר חששו כי מטרת קידום חוק ההסגרה היא חיזוק השליטה הסינית בהונג קונג ובחברה האזרחית החופשית במקום. דאגה נוספת היא כי הדבר יאפשר רדיפה פוליטית של מי שנחשבים אויבי הממשל המרכזי בסין. מאות אלפי בני אדם יצאו לרחובות למחות על החוק. זאת, כמה ימים לאחר שחלק ממארגני "תנועת המטריות" ב-2014 נאסרו על תפקידם בארגון המחאה.
מדיניות "מדינה אחת, שתי שיטות" תפוג בעוד קצת פחות מ-30 שנים ולא ברור מה יהיה עתידה של הונג קונג, שחוסה תחת הצל של המעצמה הסינית, שכוחה עולה משנה לשנה. ההסכם בין הצדדים טומן בחובו קשיים רבים בניסיון לנהל אורח חיים תקין, ונראה כי לתושבי הונג קונג צפויים עוד מאבקים רבים במעלה הדרך.