פרס נובל לרפואה לחוקרים שהובילו לפיתוח החיסונים לקורונה

במכון קרולינסקה בסטוקהולם שבשוודיה הוכרז היום (שני) כי פרופ' קתלין קריקו, ביוכימאית מהונגריה, והאימונולוג היהודי-אמריקני פרופ' דרו ווייסמן - הם זוכי פרס נובל ברפואה ופיזילוגיה לשנת 2023. הפרס יוענק לשניים בעקבות מחקרם שאפשר את פיתוח טכנולוגיית ה-mRNA לייצור החיסונים נגד נגיף הקורונה.

לפי ועדת הפרס, פרופ' קריקו ופרופ' וויסמן פרסמו את תוצאות מחקרם במאמר בשנת 2005, שזכה אמנם למעט תשומת לב באותה תקופה, "אך שנים לאחר מכן הניח אותו מחקר את התשתית לאחד הפיתוחים החשובים ביותר למען האנושות במלחמה במגפת הקורונה".

טכנולוגיית ה-mRNA פועלת כך שלגוף האדם מוזרק חומר המחקה את פעילות הנגיף. התאים מקבלים "פקודה" לייצר את החלבונים שדומים לווירוס - ומפתחים נוגדנים. במסגרת פיתוח החיסונים נגד נגיף הקורונה, עשו שימוש בטכנולוגיה הזו ענקיות התרופות "פייזר" ו"מודרנה".

פרופ' קריקו הייתה סגנית וראש מחלקת ה-RNA בחברת BioNTech עד 2022, ולאחר מכן שימשה כיועצת חיצונית לחברה. את תואר הדוקטור שלה קיבלה מאוניברסיטת סגד בהונגריה. בעשורים האחרונים היא מתגוררת בארה"ב, ומשמשת במרצה בכירה באוניברסיטת פנסילבניה.

פרופ' וויסמן נולד וגדל גדל בלקסינגטון, מסצ'וסטס. הוא בוגר אוניברסיטת בוסטון והתמחה בביוכימיה וחקר האנזימים. יחד עם פרופ' קריקו, זכה פרופ' ווייסמן ב"פרס הארווי" מטעם הטכניון באוגוסט. ביוני 2024 צפויים השניים להגיע לטקס בישראל.

מחר, יום שלישי, יוכרזו הזוכים בפיזיקה. ביום רביעי תיחשף זהות זוכי פרס נובל בכימיה ולאחר מכן, ביום חמישי, יוכרזו הזוכים בפרס בקטגוריית ספרות. ביום שישי יוכרזו הזוכים בפרס נובל לשלום והוא יוענק באוסלו. לפי ועדת הפרס, השנה ישנם 351 מועמדים לפרס נובל לשלום. מדובר במספר המועמדים השני הכי גבוה אי פעם אחרי 2016, אז היו 376 מועמדים. ביום שני בשבוע הבא יוכרזו הזוכים בקטגוריית הכלכלה.

פרס נובל מוענק בכל שנה לאנשים או לארגונים, עבור מחקר יוצא דופן, המצאה ראשונית של ציוד או טכנולוגיה, או תרומה יוצאת דופן לחברה. הפרסים מוענקים החל מ-1901 מריביות "קרן נובל", שהוקמה בהוראת צוואתו של אלפרד נובל, תעשיין שוודי וממציא הדינמיט. בכל שנה מוענקים שישה פרסים. הזוכים יקבלו כ-11 מיליון קרונות (כ-990 אלף דולר) בטקס שיתקיים ב-10 בדצמבר.