בין איראן לפלסטינים: סעודיה מהלכת בין טיפות הנורמליזציה עם ישראל

עם חזרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למשרד רה"מ, וכבר עוד קודם לכן, נתניהו הרבה להתייחס, בעיקר לראיונות שהעניק לתקשורת הזרה וגם לזו המקומית, לאפשרות של נורמליזציה וכינון יחסים של ישראל עם סעודיה, מה שלדבריו – ככל הנראה יביא לסיום הסכסוך הערבי-ישראלי. "אני מעריך כי נוכל להגיע לפריצת דרך אם ההנהגה הסעודית תחליט שהיא רוצה להיות חלק מזה באופן רשמי. בצורה לא רשמית, הם כבר חלק", טען השבוע נתניהו בכנס "הרצוג" לביטחון לאומי.

למרות שבישראל היו רוצים לראות הסכם נורמליזציה עם הממלכה עוד בעתיד הנראה לעין, ולמרות שלא מן הנמנע שגם בקרב ההנהגה הסעודית וחלק מאזרחי הממלכה היו מעוניינים בהסכם שכזה, הוא אינו "אפשרי" מבחינת הממלכה, לפחות לא בינתיים, ולרבות במישור הפומבי.

סעודיה, בהובלתו של יורש העצר מחמד בן סלמאן, "נקרעת" בין שתי העולמות: חשש מאיראן והתמיכה המסורתית בפלסטינית. מצד אחד, האיום האיראני הגובר העלייה, איום הכטב"מים והטילים שהרפובליקה האסלאמית מציבה בפני הממלכה, חתרנותה באזור ועננת הנשק הגרעיני שמרחפת מעל ראשה של סעודיה - אילצו את סעודיה לנקוט בצעדים קונקרטיים שיבטיחו את ביטחונה, וגם, למצוא בעלות ברית חדשות שאינן חוששות להתעמת מול האיראנים, אחת מהן וייתכן שגם החשובה ביותר באזור בהקשר זה, היא ישראל.

מנגד, העמדה הסעודית המסורתית באשר לסוגיה הפלסטינית, וההסלמה האחרונה ביהודה ושומרון - אינם מאפשרים לה להתקרב לישראל, לפחות לא באופן גלוי. כיצד תיתפס בעולם וברחוב הערבי-מוסלמי, מי שמתיימרת להיות מובילתו, כשהיא מנרמלת את יחסיה עם "האויב" הישראלי כשזה "טובח" בפלסטינים ביהו"ש?

לצד זאת, בחודשים האחרונים, היינו עדים לשורה של דיווחים, ביניהם גם ב"בלומברג" וב-"i24NEWS", בהם טענו כי בכירים סעודיים הבהירו שהתנאים של הממלכה לנורמליזציה עם ישראל - אינם קשורים כלל וכלל בסוגיה הפלסטינית. לפי אותם הדיווחים, נורמליזציה ישראלית-סעודית תתקיים אם ארצות הברית תיענה לכמה דרישות סעודיות ביניהן: הכרה רשמית אמריקנית ביחסים המיוחדים שיש למדינות (תמיכה ביטחונית, מדינית ופוליטית בממלכה ובהנהגתה), מכירת אמצעי לחימה אמריקניים לסעודיה וסיוע בתוכנית הגרעין האזרחית של הממלכה.

הנשיא ביידן וממשלו הדמוקרטי, אינם יכולים לעמוד בדרישות הסעודיות, אבל זה לא ממש משנה. הדיווחים הללו, שלא מן הנמנע שמקורם בכלל בריאד, נועדו בין היתר, כדי להעביר מסר סעודי לארה"ב ולישראל: רוצים נורמליזציה? בואו לקראתנו, אנחנו נמשיך משם. כשהונחו על השולחן הדרישות הסעודיות, ומהרגע שהן ידועות לכל, הסעודים לא יידרשו עוד לשכנע את ממשל ביידן, להיענות אליהן. יש אחרים שעשויים לעשות זאת למענה, כאלו שרוצים לגרוף רווח פוליטי מנורמליזציה ישראלית-סעודית.

לא זו בלבד, בסוף השבוע האחרון, דווח ב"בלומברג" כי ממשלת ישראל החדשה, תחת הובלתו והנחייתו של ראש הממשלה נתניהו, קיימה שיחות ביטחוניות עם גורמים מטעם ממשלת סעודיה, בגיבוי ובתיווך של ארצות הברית, וזאת - כדי לפתח קשרים צבאיים ומודיעיניים בין המדינות, נוכח הדאגה והחששות הגוברים של הצדדים מאיראן וחתרנותה באזור. עוד צוין כי פגישה נוספת בין הצדדים צפויה להתקיים בקרוב בפראג, במקביל לוועידת מינכן לביטחון.

עושה רושם שהכיוון אליו פונות סעודיה וישראל הוא נכון ואמיתי, והשאיפה של שני הצדדים היא שבסיומו של התהליך - המדינות יכריזו על הסכם נורמליזציה של ממש. עם זאת כאמור, הדעה הרווחת בקרב חלקים לא מבוטלים בציבור הסעודי, כמו גם בעולם וברחוב הערבי ביחס לסוגיה הפלסטינית תקשה על הממלכה להכריז פומבית על יחסיה עם ישראל. זאת, בהיעדר צעדים קונקרטיים ישראליים מול הפלסטינים.

דוגמה טובה לכך, היא הודעת הגינוי המקרטעת שפרסמו במשרד החוץ הסעודי בתגובה לפיגוע הנורא בנווה יעקב, בו נרצחו 7 ישראלים. "הממלכה מזהירה מפני הסלמה מסוכנת והחרפת המצב בין ישראל והפלסטינים. הממלכה מגנה כל פגיעה באזרחים ומדגישה את הצורך לעצור את ההסלמה, ולהחיות את תהליך השלום", נמסר יממה לאחר הפיגוע.

מבחינת סעודיה, זו לא פחות מהצהרה תקדימית ובכלל לא מובנת מאליה, כזו שטרם נשמעה מהממלכה בעבר. לצד זאת, בישראל ציפו להרבה יותר, וייתכן שבצדק. אז כן, הכיוון הוא נכון, אבל הדרך - עוד ארוכה, ובמהלכה ישראל תצטרך להוכיח אמינות, חברות תוך שהיא נמנעת מפגיעה בסלעי מחלוקת עם העולם הערבי, כאלו שיקשו על סעודיה לנרמל יחסים עם ישראל. הנורמליזציה הפומבית אינה "דחופה" לממלכה, שמזהה את הרצון העז הישראלי לנרמול היחסים, ומבינה שתמורות ביטחוניות מסוימות מצידה של ישראל - היא עשויה לקבל כך או כך.