חוץ מהבעיות - יש גם כדורגל: מונדיאל 2022 בקטר יוצא לדרך
בצל הסוגיות השונות שליוו את ההכנות לגביע העולם, טורניר הכדורגל הגדול בעולם ייצא היום לדרך עם הנבחרות הטובות ביותר והכוכבים הגדולים ביותר, ולראשונה יתקיים במזרח התיכון. כל הפרטים על הנבחרות, השחקנים והמשחקים הגדולים - בחודש שהוא חגיגה של ספורט
בצל הביקורות על נשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו, וללא בירה ביציעים, המונדיאל יצא הערב (ראשון) לדרך בקול תרועה רמה, עם משחק הפתיחה בין קטר המארחת לבין נבחרת אקוודור בשעה 18:00. מעל עשור התכוננה הנסיכות לרגע הגדול שלה, עם בניית תשתיות ואצטדיונים שחלקם לא היו קיימים במדינה, ותהפוך למארחת הראשונה אי פעם מהמזרח התיכון.
גביע העולם השנה יוצא דופן בלא מעט נושאים, אך נראה שהמרכזי שבהם הוא מועד האירוע. המונדיאל בקטר יהיה הראשון הנערך בחורף, טורניר שעוצר למשך יותר מחודש את הליגות באירופה, ומושך את כל השחקנים הגדולים בעולם אל הבמה המרכזית באסיה. בעוד שבשביל הכדורגל הישראלי מדובר על הפסקה מרעננת עבור השחקנים, שכן אין אף נציג מליגת העל שיגיע לקטר, בשביל קבוצות הצמרת ששולחות כמויות גדולות של שחקנים, מדובר על סיכון שעלול לגרום לפציעות משמעותיות שיגרמו נזק לקראת המשחק העונה.
באיירן מינכן היא הקבוצה ששלחה הכי הרבה נציגים למונדיאל, עם 17 שחקנים כאלו שימריאו לקטר. אחריה נמצאות מנצ'סטר סיטי וברצלונה עם 16 כל אחת, ואחריהן מועדון הכדורגל א-סד המקומי. מנצ'סטר יונייטד משלימה את החמישייה הפותחת עם 14 נציגים בטורניר.
הטורניר יתקיים בשמונה אצטדיונים שונים, שנבנו בעלות של כ-50 מיליארד דולר, כחלק מהמונדיאל היקר ביותר אי פעם. האצטדיון הגדול ביותר, "האצטדיון האייקוני לוסייל" כולל כ-86 אלף מקומות וצפוי לארח בין היתר את משחק הגמר ב-18 בדצמבר. האצטדיון ממוקם בעיר לוסייל, שנבנתה והוקמה כחלק מההכנות לטורניר. שאר האצטדיונים מכילים כ-40 אלף מקומות כל אחד, וממוקמים באל-ח'ור, דוחה, א-ריאן ואל-וכרה.
דרבי בריטי, קרב צמרת אירופי והמשחק "הטעון ביותר פוליטית אי פעם"
שלב הבתים של גביע העולם מספק אולי את המסגרת היחידה שבה נבחרות מיבשות שונות, ובעיקר מאירופה, פוגשות יריבות מגוונות מאסיה ומאפריקה, וההגרלה מספקת משחקים מסקרנים ופיקנטיים, וגם כאלה שפחות.
בבית א', למארחת קטר צפוי מאבק קשה עד בלתי אפשרי על הכרטיס לשלב הבא, כשהיא צפויה להתמודד כאמור מול אקוודור היום, ובהמשך מול הולנד החזקה ומול סנגל אלופת אפריקה. בית ב' צפוי לספק שני מפגשים מסקרנים מסיבות שונות לחלוטין. אנגליה תפגוש את ווילס בדרבי בריטי, אך גולת הכותרת תהיה מפגש בין ארצות הברית ואיראן. במונדיאל 1998 בצרפת שתי הנבחרות התמודדו האחת נגד השנייה במה שכונה על ידי יו"ר התאחדות הכדורגל האמריקני "אם כל המשחקים", ועל פי רבים גם כמשחק הטעון ביותר פוליטית אי פעם. איראן אגב יצאה עם ידה על העליונה וניצחה 2:1.
בבית ג' ארגנטינה של ליאו מסי תתמודד מול פולין של רוברט לבנדובסקי ומול מקסיקו החזקה, כשנבחרת סעודיה תנסה להפתיע. בבית ה' ספרד תפגוש את גרמניה במה שמסתמן כאחד המשחקים המעניינים ביותר של שלב הבתים, בין שתי נבחרות פייבוריטיות שמעוניינות לרוץ עד הסוף. קוסטה ריקה ויפן ינסו להדהים, אך הסיכויים נגדן. בית ז' יפגיש למשחק מסקרן את סגנית האלופה קרואטיה ואת בלגיה העוצמתית.
בתים ד' ו-ו' הם כמעט העתק של הבתים שהוגרלו במונדיאל 2018, כששוב תפגוש צרפת את אוסטרליה ודנמרק, ובהתאמה ברזיל תפגוש פעם נוספת את שוויץ וסרביה. בית ח' שנועל את התחרות, מפגיש את אורוגוואי וגאנה לשחזור רבע גמר מונדיאל 2010, שייצר את אחד הרגעים הכי איקוניים בתולדות התחרות. חלוץ אורוגוואי, לואיס סוארס, שזומן לסגל גם השנה, נגע בידו ברחבה בדקה ה-120 ומנע שער ניצחון מגאנה, אך קיבל כרטיס אדום וגרם לפנדל לזכות הנבחרת מאפריקה. הפנדל הוחמץ, ואז באופן אירוני, אורוגוואי ניצחה בדו קרב פנדלים ועלתה לחצי הגמר.
בכדורגל, כמו בהרבה ענפי ספורט אחרים, לא באמת ניתן לצפות מה יקרה. יש הפתעות, יש דרמות, ואלה אולי הרגעים שהופכים לזכורים ביותר. אך עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שכמעט בכל המקרים, זהות הזוכה אינה מפתיעה אף אוהד. תמיד יש פייבוריטיות, וגם לקטר יגיעו מספר נבחרות שזכייה עבורן היא לא רק חלום - אלא גם שאיפה וכוונה. אירופה ודרום אמריקה, כל פעם מחדש, מביאות את הנבחרות בעלות הסיכויים הגבוהים ביותר, למרות מכת פציעות משמעותית.
האלופה הצרפתית, מכת הפציעות וכנראה ההזדמנות האחרונה של מסי ורונאלדו
צרפת: הטריקולור, אלופי העולם במונדיאל 2018, מגיעים בחשש לטורניר. הנבחרת של דידייה דשאן מגיעה עם פציעות משמעותית של אנגולו קאנטה, פול פוגבה, כריסטופר אנקונקו וכעת גם של הזוכה בפרס כדור הזהב לשחקן הטוב ביותר בעולם - כרים בנזמה. במהלך השנים האחרונות הצליחה צרפת לזכות בגביע "ליגת האומות" של אופ"א, אך גם הודחה על ידי שוויץ בשלב מוקדם בטורניר היורו בשנה שעברה, ובאופן כללי היא סובלת מחוסר יציבות. עם זאת, צרפת בעלת אחד הסגלים המרשימים ביותר עם קיליאן אמבפה ואנטואן גריזמן בהתקפה, שיכולים להוביל אותה לזכייה נוספת.
אנגליה: נבחרת שלושת האריות הצליחה לזכות במונדיאל רק פעם אחת בהיסטוריה, בשנת 1966. מאז, דרכה של הנבחרת מלווה בהצלחות מסוימות לצד הרבה אכזבות ושיברונות לב. "שער יד האלוהים" שהובקע נגדה על ידי דייגו מראדונה במונדיאל 1986 והשער החוקי של פרנק למפארד שלא אושר במשחק מול גרמניה במונדיאל 2010, אלו רק חלק מהמקרים שאכזבו את אוהדי מדינת הכדורגל. עם זאת, אולי ישנו מקום לתקווה. בטורניר אליפות אירופה בשנה שעברה הצליחה אנגליה להגיע עד לגמר, ולמרות הפסד לאיטליה סגרה טורניר טוב. הסגל האנגלי מחזיק בכמה מהכדורגלנים הטובים ביותר באנגליה, במה שנחשב לדור איכותי ביותר. הארי קיין, מייסון מאונט, פיל פודן ואלכסנדר-ארנולד הם רק חלק מהכשרונות בלבן. אנגליה גם סופגת פציעות של שני מגניה, בן צ'ילוול וריס ג'יימס, אך עדיין מקווה שקריאות "It's coming home" של אוהדיה יסתיימו בשאגה אדירה.
ארגנטינה ופורטוגל: למרות שלכל אחת מהנבחרות האלו סגלים שונים וסיכויים שונים לזכות, נראה שיש גורם אחד מרכזי שמחבר את שתיהן, או יותר נכון - שני שחקנים מסוימים. ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו. הפרעוש בן ה-35 והפנומן הפורטוגלי בן ה-37 צפויים ככל הנראה להופיע בפעם אחרונה במדי נבחרותיהם בגביע העולם. שניהם כבר הצליחו בעבר לזכות בטורניר היבשתי החשוב ביותר, היורו באירופה והקופה אמריקה בדרום היבשת, אך כעת זו תהיה ההזדמנות האחרונה של שתי האגדות להניח את ידיהם על הגביע החשוב ביותר בעולם, אחרי שכבר זכו בכל תואר אפשרי אחר. מבחינת פציעות, ארגנטינה יצאה די "בזול" עם פציעה אחת, כשפורטוגל תחסר את דיוגו ז'וטה מליברפול ואת פדרו נטו מוולבס.
ברזיל: הנבחרת הגדולה הנוספת מדרום אמריקה, הסלסאו, נחשבת לפייבוריטית גדולה. סגל נוצץ שכולל את ניימאר, ויניסיוס, אדר מיליטאו, מרקיניוס ורבים טובים נוספים. ברזיל איבדה את ארתור מלו הפצוע, אך מדובר בשחקן פחות משמעותי בסגל. הסלסאו זכו בגביע העולם בפעם האחרונה לפני 20 שנים, עם שחקני ענק כמו רונאלדו (החלוץ), רונאלדיניו ורוברטו קרלוס. כעת, עם דור אחר לחלוטין, היא רוצה לשבור את השיא של עצמה בכמות הזכיות הגבוהה ביותר בגביע העולם, ולהניף את הגביע המוזהב בפעם השישית.
גרמניה: עוד נבחרת עם סיכויים גבוהים לזכות בטורניר. אלופת העולם משנת 2014 תרצה להחזיר לעצמה את הגביע המוזהב, עם סגל שחקנים שהשתנה כמעט לחלוטין מאז אותה זכייה לפני כשמונה שנים. הנס-דיטר פליק הוא מאמן הנבחרת, לאחר שהחליף את יואכים לב שהדריך את הגרמנים במשך 15 שנים, וירצה להשכיח אותו בעזרת זכייה בטורניר. עם זאת, הגרמנים סובלים משתי פציעות משמעותיות, כשהחלוץ טימו ורנר ייעדר יחד עם שחקן ההתקפה מרקו רויס, שלרוע מזלו זו לא הפציעה הראשונה שלו לפני טורניר גדול.
ראוי לציין גם את נבחרות ספרד ובלגיה. הספרדים אמנם כבר לא אותה הנבחרת האדירה שזכתה פעמיים ביורו ופעם אחת במונדיאל בין 2008 ל-2012, אך גם כעת מדובר על נבחרת עם סגל מגובש שמשלב בין שחקנים מנוסים לכאלה צעירים יותר, יחד עם שאיפות להחזיר את גביע העולם למדריד. נבחרת בלגיה נמצאת בעשור מוצלח ביותר, כאשר הרפורמה שההתאחדות הבלגית יישמה לפני יותר מעשור באקדמיות לכדורגל צלחה וגידלה דור זהב בכדורגל המקומי. אדן הזאר, רומלו לוקאקו, קווין דה בריינה וטיבו קורטואה הם רק חלק מהכוכבים אצל השדים האדומים. עם זאת, דור הזהב הנוכחי טרם זכה בטורניר גדול, ונראה שבלגיה לא מצליחה להתעלות על עצמה ברגעי השיא.
לא רק פייבוריטיות יש בקטר, אלא גם נבחרת אחת חסרה: איטליה. אלופת אירופה. הנבחרת האיטלקית ניצחה כאמור את אנגליה בשנה שעברה ביורו, אך הודחה באופן סנסציוני על ידי נבחרת צפון מקדוניה הצנועה בשלב הפלייאוף, ולא תשחק עם הגדולות ביותר בטורניר השנה.