ברקע משבר הברקזיט - בריטניה בוחרת: הקלפיות בממלכה נפתחו
בצל הסערה הפוליטית סביב סוגיית הפרישה מהאיחוד האירופי, אזרחי בריטניה יוכלו לנצל את זכותם הדמוקרטית ולהצביע עבור מפלגתם המועדפת: מי יהיה רה"מ - קורבין או ג'ונסון - ואיך עובדת השיטה?
שנתיים וחצי לאחר הפעם האחרונה שבה תושבי בריטניה נאלצו להצביע - נפתחו הבוקר (חמישי) הקלפיות ברחבי הממלכה. זאת, כחודש וחצי לאחר שבית הנבחרים הצביע על הקדמת הבחירות, שהיו אמורות להתקיים ב-2021. הקלפיות יהיו פתוחות בין השעות 7:00 בבוקר (9:00 שעון ישראל) עד 22:00 (חצות שעון ישראל). שעה לאחר סגירת הקלפיות צפויות להתפרסם תוצאות האמת.
ההחלטה על הקדמת הבחירות נבעה מרצונו של ראש הממשלה, בוריס ג'ונסון, להוביל לשינוי בהרכב הפרלמנט, שיסייע בפתרון המבוי הסתום בנוגע ליציאת הממלכה מהאיחוד האירופי - "הברקזיט". כזכור, האיחוד האירופי הסכים לדחות את פרישתה של בריטניה מהאיחוד בשלושה חודשים - עד לסוף ינואר 2020, כדי שהממשלה הבריטית תוכל להגיע להסכמה סביב מתווה הפרישה מהאיחוד.
זו הפעם הראשונה מזה כמעט מאה שנים שבה הבחירות בבריטניה ייערכו בחודש דצמבר. הפעם האחרונה שהבריטים הלכו אל הקלפי בחודש זה הייתה ב-1923. הסיבה לכך היא חג המולד שחל ב-25 בחודש ובתקופה זו האנשים מקדישים את זמנם למנהגי החג ולא לפוליטיקה. סיבה נוספת היא מזג האוויר החורפי בתקופה זו, שלרוב כרוך בשלג ובקור קיצוני, סיבות שעלולות להשאיר את המצביעים בביתם.
שיטת הבחירות
כמו בישראל, הבחירות בבריטניה אינן בחירות ישירות בין יו"ר השמרנים בוריס ג'ונסון ליו"ר הלייבור ג'רמי קורבין, אלא בין המפלגות. בריטניה מחולקת ל-650 מחוזות בחירה, כך שכל מחוז בחירה מיוצג על ידי ציר אחד בבית הנבחרים הבריטי. המועמדים בכל מחוז יכולים להתמודד במסגרת מפלגה או לרוץ כמועמדים עצמאיים. הזוכה במספר הקולות הרב במחוז הוא הנציג הנבחר. מיעוטם של המועמדים בדרך כלל עצמאי, ורובם מתמודדים מטעם מפלגות.
אם אחת משתי המפלגות הגדולות לא מצליחה להשיג 326 חברי פרלמנט (50%+1) הרי שנדרשת הקמת קואליציה המבוססת על חיבור בין שתי מפלגות לפחות. לצד המפלגה השמרנית הנחשבת לימנית ודוגלת בקפיטליזם ובשמרנות והלייבור שנחשבת בעלת עמדת שמאל ודוגלת בסוציאל-דמוקרטיה, ישנן מפלגות קטנות המתמודדות על קול הבוחר, בהן המפלגה הלאומית הסקוטית, המפלגה הליברל-דמוקרטית ומפלגת הברקזיט בראשות נייג'ל פרג'.
הימים האחרונים במערכת הבחירות
על פי כל הסקרים, המפלגה השמרנית צפויה לנצח את הבחירות ולהרכיב גם את הממשלה הבאה, בין היתר בשל הביקורת שנמתחה על קורבין והלייבור בטיפול בתופעות האנטישמיות במפלגה. עם זאת, למרות הסקרים קורבין לא מאבד תקווה ומקווה שהביקורת של הציבור הבריטי על ג'ונסון בגין הכישלון בסוגיית הברקזיט ובסוגיות נוספות תשנה את התמונה ותביא את המהפך, שאליו הוא מייחל.
מכאן, במפלגת השמרנים עלה החשש מהתחזקות הלייבור, כאשר חלק מהסקרים מראים זינוק בתמיכה במפלגת השמאל וחוזים פער של 30-20 מושבים בלבד. במצב כזה עלול ג'ונסון למצוא את עצמו ללא רוב בפרלמנט, מה שיאלץ אותו להקים ממשלה עם מפלגה נוספת. בלייבור, לעומת זאת, חוששים מתרחיש גרוע הרבה יותר, שכולל את מחיקת המפלגה מעל המפה הפוליטית.
שני המועמדים לראשות הממשלה, בוריס ג'ונסון וג'רמי קורבין, ניסו בימים האחרונים להגדיל את כוחם בכל מחיר. אחרי העימותים הסוערים באולפנים החל שלב הסרטונים המשעשעים.
ג'ונסון בחר להציג את סוגיית הברקזיט, שאותו הוא מקדם בכל הכוח, באמצעות הסצנה המפורסמת מהסרט "אהבה זה כל הסיפור". השחקן יו גרנט, שמשחק בעצמו בסרט את ראש ממשלת בריטניה, ונחשב לתומך גדול של הלייבור - פחות אהב את הרעיון. יריבו של ג'ונסון, קורבין, בחר להעלות סרטון מעט יותר סולידי, וניסה בדרך משעשעת לנפץ את התדמית הקרירה והקשוחה שדבקה בו, תוך שהוא מקריא ציוצים שנכתבו עליו בטוויטר.
מתחילת השבוע ג'ונסון מככב בסרטון שבו נראה אחד הכתבים הבריטיים מנסה להציג לו, ללא הצלחה, תמונה של ילד חולה השוכב על רצפת בית החולים. הסרטון לא מועיל לו במיוחד, בייחוד כשברקע הביקורת הקשה שנמתחת על הטיפול במערכת הבריאות, אחת מסוגיות הליבה של מערכת הבחירות.
סערת האנטישמיות במפלגת הלייבור
בזמן קמפיין הבחירות של מפלגת הלייבור, קורבין הותקף רבות בטענה כי מפלגתו אנטימשמית וכי הוא נמנע מטיפול בבעיה. תחילה היה זה הרב הראשי של בריטניה, אפרים מירוויס, שהתבטא בחריפות נגד קורבין בטור שכתב ל"טיימס" הבריטי. מירוויס טען כי המפלגה לא עושה מספיק כדי לעקור מתוכה גזענות כלפי יהודים, וביקש מהציבור הבריטי "להצביע לפי צו מצפונם".
המנהיג היהודי הבכיר כתב שהעלאת החששות שלו בנוגע למפלגת הלייבור "היא אחד מהרגעים הכואבים שלי מאז שנכנסתי לתפקיד". עוד אמר כי "הרוב המוחץ של יהודי בריטניה חרד מהאפשרות של ניצחון ללייבור". כשבוע לאחר מכן פרסם מנהיג הלייבור סרטון של מפלגתו המביע תמיכה במיעוטים וקריאה לאחדות.
המפלגה ספגה ביקורת רחבה, שכן היא לא הזכירה בסרטון כלל את הקהילה היהודית כאחד מאותם מיעוטים. אחרי הביקורת הרבה, קורבין התנצל על האנטישמיות במפלגתו, אך התעקש שהוא "התמודד עם זה".
לדבריו, "המפלגה ואני לא מקבלים אנטישמיות בכל צורה. אני מאוד מצטער על כל מה שקרה לאחרונה". זאת לאחר שבימים לפני כן, סירב ראש הלייבור להתנצל ישירות בראיונות לתקשורת, לטענתו, "מפלגות אחרות גם מושפעות מאנטישמיות".