לוסי אהריש: "האקדח והמדים גורמים לכם להרגיש שאתם יכולים להשתין עלינו?"

בואו נדבר רגע על אלימות. ואם להיות יותר מדויקים, בואו נדבר על אלימות משטרתית. מדי כמה חודשים מתעורר לו גל חדש של תלונות וסרטוני זוועה על הפגנת אלימות מיותרת בידי שוטרי משטרת ישראל.

בימים האחרונים היו אלה נער חרדי מירושלים, שסיים בבית החולים עם שברים בעצמות ובסוף התברר כטעות בזיהוי, נערה שנעצרה בברוטליות בראשון לציון, והידיעה המזעזעת ביותר אולי, אמש באתר וואלה, בה נראה פליט סודני שוכב על מיטת בית החולים, כאשר שליש מקרקפת ראשו פשוט מרוסקת לחלוטין, לאחר שלטענת המשטרה הוא נפל ונחבט בראשו במדרכה במהלך מעצר. הוא פשוט נפל כל כך חזק ששליש מהראש שלו לא קיים יותר.

והשאלה הנשאלת היא למה? נכון, העבודה המשטרתית ברובה לא נעימה, לי בטח אין מושג מה זה להיתקל באנשים שיכורים או אלימים ואני לא יודעת מה זה לעצור מישהו. אני גם בטח לא יודעת איך זה כשמישהו מתנגד למעצר או מנסה לתקוף אותך. הכל נכון. אבל מה מביא שוטר למצב שבו הוא צריך לבעוט כל כך חזק בבן אדם ולכסח לו את הצורה? מה זה, שיכרון כוח? מה, אלה האקדח והמדים שגורמים לכם להרגיש שאתם יכולים להשתין על כולנו מהמקפצה ולכסח אותנו עם אלות וטייזרים?

והרי התפקיד שלכם הוא לא לנצל את הכוח שלכם על החלש אלא לשמור עליו, ולהוות דוגמא למען חברה מתוקנת יותר. אז מה אתם עושים?! מצטרפים לחגיגת האלימות ששוטפת אותנו תחת כסות התג המשטרתי שלכם?

והכסת"ח שאתם מוציאים בכל פעם שצצות עדויות על אלימות משטרתית - פשוט מביש! העובדה שאתם חושבים שאנחנו מטומטמים היא זלזול לא רק באינטיליגציה שלנו אלא גם שלכם… החשוד נחבט, החשוד התנגד, החשוד קילל, החשוד תקף ורק המשטרה היא טלית שכולה תכלת שעושה את תפקידה למען הציבור. אולי הגיע הזמן שמשטרת ישראל תעשה בדק בית ותנקה מתוכה את העבריינים שמקבלים מהציבור משכורת? אולי. רק אל תרביצו לי.