טאיסיה זמולוצקי, שהתלוננה נגד גולן: "אמרתי עשרות פעמים 'לא'"
בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, אמרה טאיסיה זמולוצקי, אחת המתלוננות בפרשת "משחקי חברה": "הייתי טרף קל. 'עמדתי בקריטריונים' לאנסים ובועלי קטינות. ידעו להגיד לי את המילה הנכונה. נתקלתי ברוע ולא היו לי כלים להתמודד מולו"
"נתקלתי ברוע. לא היו לי כלים להתמודד מול הרוע הזה. אמרתי 'לא' עשרות פעמים וזה לא עזר לי": כך אמרה היום (שלישי) בבכי טאיסיה (טלי) זמולוצקי, שהייתה הנערה שעמדה במרכז פרשת "משחקי חברה" בה היו מעורבים אייל גולן ואביו דני ביטון, בדיון הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, לאחר שנחשפה בתוכנית "יהיה טוב" בערוץ כאן 11.
"באתי לכאן כדי לדבר בשם כל הצלליות והמצלמות", אמרה זמולוצקי. "הייתי טרף קל, עמדתי בקריטריונים לאונסים ובועלי קטינות. ידעו להגיד לי את המילה הנכונה". היא התייחסה ליחס שקיבלה ממשטרת ישראל במסגרת הפרשה: "האזינו שנה שלמה שמעו הכל - ולא מנעו כלום. בחקירה השוטרים עשו סלפי עם אייל גולן".
"לא נחשפתי בפני מדינה שלמה כדי ששוב לא יהיה שינוי. אני מדברת בשביל כל אלו שעדיין נמצאים בצללים. דורשת מכל נציגי החוק והפרקליטות לבצע בדיקות, הכל מזוהם כאן", הוסיפה זמולוצקי. היא התייחסה גם לעובדה שפרסים הוענקו בעבר לגולן ממשכן הכנסת, וסיפרה: "צורם לי".
נ', המתלוננת השנייה בפרשה, הצטרפה לדיון מרחוק ואמרה: "תודה על הזכות להשמיע את קולי. אני עוברת ימים לא פשוטים. אני מאמינה כי צריכה להיות מעטפת רבה יותר לנפגעות ונפגעי עבירה. לא יכול להיות שב-2025 החוק להטרדות מיניות הוא כה מצומצם ודל".
"מי שבעצם קבע את הנרטיב שאנחנו 'שקרניות' הוא אייל גולן וכל אנשים בעלי הכוח. אם היה סוף אחר לסיפור שלנו, אחרים היו חוששים לפגוע", אמרה נ', ויצאה נגד הפרקליטות: "היו המון שיבושי חקירה. העלימו ראיות. בהאזנת סתר שמעו את מנהלו האישי של אייל גולן בני פרץ מתרברב איך הצליח לכנס את החשודים, להשפיע על החקירה ועל מתלוננות. תכשירו את האזנת הסתר הזו ותעבירו חוק שיכשירו את כל האזנות הסתר הללו".
יו"ר הוועדה פנינה תמנו (המחנה הממלכתי) פנתה לזומולוצקי בפתח הדיון: "את גיבורה, אנחנו מצדיעות לך. תודה שיצאת מהמחשכים. את ניצבת באור הזרקורים באומץ, וזועקת זעקה שאינה פרטית ואישית - אלא לתיקון, למען יראו וייראו נגד כוח".
"החברה צריכה להוקיע מתוכה את מי שפוגע ומנצל מינית. מי שצריך להסתתר זה מי שפגע בך - לא את. זה לא מסתכם באייל גולן, אלא בכל מי שמקיף אותו". לאחר מכן, תמנו תקפה בחריפות את אמירותיו של הזמר בני אלבז, שאמר כי "ילדה שבאה לפתוח את הרגליים, היא כבר לא ילדה".
מוריה רודל סילפן, מנכ"לית המטה למאבק בסחר בנשים וזנות, אמרה: "כדאי שנבין – הזנות בישראל פורחת - במגדלי יוקרה, בשכונות מגורים, ברשתות החברתיות ובמקומות "תמימים". מדובר במקרה של שידול לזנות וסרסור בקטינות, לא פחות. הדרך היחידה למנוע את הפרשה המזעזעת הבאה, היא לדרוש מהמשטרה להגביר אכיפה. בשנת 2024 משטרת ישראל חילקה 88 קנסות לצרכני זנות, אני אחזור שוב על המספר – 88 קנסות בלבד. זוהי החובה של כולנו לוודא שחוק איסור צריכת זנות, שעתיד לפוג ביולי הקרוב, יעבור בחקיקת קבע. אחרת איך נמנע את המקרה הבא?".
הבוקר, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית הגיש תלונה למבקר המדינה מתניהו אנגלמן על רקע התנהלות המשטרה בפרשת אייל גולן - אשר "מעלה חשד לשיבוש חקירה". בתלונה נכתב כי "ההתנהלות מעלה כשלים רבים שהסבו נזק רב לנפגעות ואף פגעה ביכולת ההעמדה לדין של גולן וחבריו".
מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית נמסר כי הוא "מלווה את טאיסיה זומולוצקי זה שנים, וכעת ברקע יציאתה בפנים גלויות - פועל האיגוד לתיקון העוולות שבוצעו במסגרת החקירה שזכתה לשם המקומם 'משחקי חברה'".
זומולוצקי אמרה כי "הם פשעו. בחקירות, גם בחקירות של אייל, בדיסקים. אם עם ישראל ייראה - זו באמת רעידת אדמה. רואים את ראש צוות החקירה מסתיר את המצלמה ושהם מחביאים את המצלמה ביחד, ושאייל מוצא אותה, ובקטע מסוים אייל שואל 'עכשיו לצאת להשתין?', וזה אומר שכל החקירה התנהלה בשירותים".
הפניה למבקר מתריעה על "היחס המועדף שקיבל גולן בתחנת המשטרה". בין היתר, היא מזכירה את "היחס לו זכה מחוקרי המשטרה, אשר סייעו לו לאתר את המצלמה שמותקנת במקום, הסתירו בגופם את הנעשה בחדר ואף רמזו לו לצאת 'לשירותים', ככל הנראה לשם מסירת מידע באופן שאינו מתועד", לכאורה.
עוד נכתב בפניה כי "בחלק אחר בחקירה, מתועדת שיחה של גולן עם עורכת דינו ברמקול, בניגוד למקובל, אשר מגדילה ומרגיעה אותו שראש צוות החקירה 'ידאג' לו. לשם השלמת התמונה, בחקירה זוכה גולן ליחס כללי אוהד, הכולל גם כיבוד כגון טוסטים ופופקורן".
"ההפקרה של הנערות התבטאה בבחירה של משטרת ישראל 'לשבת על הגדר' שעה שבידיה היו הקלטות ברורות על הסרסור והניצול שלהן, וכן על החקירה של הנערות עצמן", נכתב בפנייה. "הן נחקרו כאחרונות הפושעות במקום כנפגעות עבירה, כמתחייב - כשהן אזוקות ומאוימות בהליכים פליליים, לשם הרתעתן מחשיפת האמת במלואה".
ממשטרת ישראל נמסר: "מדובר בחקירה מקצועית ויסודית שהתנהלה באופן סמוי בשנת 2013, במהלכה המשטרה ביצעה מגוון רחב של פעולות חקירה לרבות מעצרים, גביית עדויות ועימותים בין המתלוננות לבין החשודים. בניגוד לנטען, נדגיש כי החקירה התנהלה ברגישות ונשמרו כל זכויותיהם של המתלוננות, כאשר בתום החקירה שלוותה ע"י פרקליט מלווה, הועבר התיק לעיון והחלטת הפרקליטות שהגישה כתב אישום חמור נגד אחד המעורבים".