בג"ץ למדינה: הבהירו כיצד ייאכף גיוס חרדים עד לסוף החודש

בג"ץ הורה היום (שישי) למדינה להשיב עד לסוף החודש על שורת שאלות מהותיות בנוגע לאופן יישום גיוס החרדים בהמשך לעתירות שהוגשו בנושא - בהן שאלת האכיפה והסנקציות שיוטלו על מועמדים לשירות ביטחון מהחברה החרדית שיסרבו להתגייס.

על המדינה להשיב, בין היתר, האם יישלחו צווים ראשונים לכלל החייבים בגיוס ללא הבחנה; האם מעתה יישלחו צווי גיוס לחרדים על בסיס גיל בלבד; מה ייעשה עם מי שלא יתגייסו במסגרת המכסות בשנתיים הקרובות ואיזו היערכות קיימת לשימוש באמצעי אכיפה, כולל במעברי הגבול.

מהתנועה לאיכות השלטון, ממגישות העתירה, נמסר: "בית המשפט העליון דורש מהמדינה סוף סוף לתת תשובות ברורות כיצד בכוונתה ליישם את חובת השוויון בנטל. נמאס מההתחמקויות וההתחכמויות - הגיע הזמן לתשובות אמיתיות ולמעשים בשטח. בזמן שצה"ל נלחם בחירוף נפש ומשפחות המילואימניקים קורסות תחת הנטל, לא נקבל יותר תירוצים ודחיות. נמשיך לעקוב מקרוב אחר תשובות המדינה ונוודא שהפעם, סוף סוף, יינתנו תשובות אמיתיות שיביאו לשוויון אמיתי בנטל".

בדיון שהתקיים בבג"ץ מוקדם יותר השבוע בעניין העתירות נגד חוק הפטור מגיוס לחרדים, השופט סולברג הביע זעזוע בפני נציג המדינה עו"ד אבי מיליקובסקי על כך שמתוך כ-80 אלף תלמידי ישיבות שהגיעו לגיל גיוס - רק 916 התגייסו בפועל: "איפה האכיפה?".

עו"ד מיליקובסקי אמר בדיון: "הנתון של 916 המתגייסים הוא נמוך ממה שהיה מצופה מהמדינה לבג"ץ, ולכן זה יצריך את הגברת המאמצים בנושא. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ראתה שהתוצאות לא משביעות רצון. ראו זאת גם גורמים באגף כוח האדם בצה"ל והייתה הנחייה להגביר את כמות הוצאת הצווים. הוחלט להוציא 7,000 צווים, אך טרם יש בידינו נתונים על כמה מתוכם התגייסו, כי מועדי הגיוס התחילו רק לאחרונה. היועמ"שית כבר הודיעה על ישיבת מעקב נוספת בסוף פברואר בעניין הצווים".

לאחר מכן הוסיף נציג המדינה כי "המדינה הציבה לעצמה יעד של 3,800 עד לסוף שנת הגיוס הנוכחית בסוף יוני. אנחנו כרגע רחוקים מהיעד הזה - אבל אנחנו עושים מאמצים בשביל להגיע אליו". השופטת דפנה ברק-ארז הגיבה: "הצווים שמוציאים עכשיו יהיו ברי אכיפה רק ביוני - ולכן עוד יוחר מפחית את ההסתברות שתצליחו לעמוד ברף של 4,800 מתגייסים. אז למה לא להוציא את כל הצווים עכשיו?".

במהלך הדיון, אם לחייל התפרצה מהקהל וצעקה: "איך יכול להיות שיש פה ציבור שלם שלא נושא בנטל? כמו שהבן שלי הלך לצבא - אני רוצה שהחרדים ילכו לצבא. אתם הורגים את המדינה הזאת. נמאס כבר. לא יכול להיות שיש פה ציבור של פרזיטים. אנחנו לא החמור של החרדים". היא זכתה למחיאות כפיים והוצאה מהדיון.

כפי שדווח בחדשות 13, המדינה הגישה לבג"ץ ביום רביעי את תשובתה בעתירות בעניין גיוס החרדים, ולדבריה "לא צפויה להיות כל מגבלה על יכולת הקליטה של בני הציבור החרדי לצה"ל החל מ-2026". לפי המדינה, "זאת, בהינתן שיועמדו לרשות צה"ל היקף המשאבים הנדרשים לצורך הגדלת תשתיותיו, כפי שהציג צה"ל".

עוד נכתב: "במסגרת עבודת המטה שבוצעה בצה"ל עלה כי על בסיס המשאבים והתשתיות הקיימים בצה"ל, במקביל לתהליכי ההתאמות והשילוב הנדרשים, צה"ל יוכל לקלוט בשנת הגיוס הנוכחית, 2024, כ-3,000 חרדים, נוסף על כ-1,800 חרדים שמתגייסים לצה"ל מדי שנה בממוצע. כלומר, סה"כ 4,800 חרדים".

"בהתאם להערכות גורמי המקצוע בצה"ל, בשנת הגיוס הבאה יכולת הקליטה של בני הציבור החרדי לצה"ל צפויה לגדול בכ-20%, וזאת לנוכח ההבנה שתהליכי בניין כוח והקמת תשתיות אורכים זמן", הוסיפה המדינה בתגובתה.