היועמ"שית נגד צמצום עילת הסבירות: "פגיעה קשה בערכי הדמוקרטיה"

כפי שפורסם לראשונה בחדשות 13, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מתנגדת לצמצום עילת הסבירות, ובדיון שנערך היום (שני) בוועדת חוק, חוקה ומשפט אמר המשנה ליועמ"שית גיל לימון כי החוק המוצע יוביל ליצירת "חור שחור נורמטיבי" ול"פגיעה קשה בערכים של הדמוקרטיה הישראלית".

".תיקון החקיקה הזה הונח בפני הוועדה במסגרת של תיקון לחוק יסוד: השפיטה", אמר לימון בדיון, "באופן שיכול לטעת את הרושם כאילו אנחנו עוסקים בשאלה שנוגעת להיקף הסמכויות של בית המשפט, וביחסי הגומלין בין הרשות השופטת לרשות המבצעת. אבל זו ממש לא השאלה שעומדת על הפרק. הנושא הוא אחר לחלוטין. מה שעומד על הפרק הוא החובה שמוטלת על הממשלה, על ראש הממשלה, על שרי הממשלה ועל נבחרי ציבור אחרים לנהוג בסבירות".

"סבירות היא בראש ובראשונה חובה שמוטלת על הדרג הנבחר ועל כלל רשויות המדינה", הוסיף לימון, "במשפט הציבורי של מדינת ישראל משמעותה של חובת הסבירות היא שעל רשות מנהלית המקבלת החלטה מוטלת חובה לתת משקל ראוי בנסיבות העניין לכל העובדות הרלוונטיות ולכל אחד מהשיקולים הרלוונטיים להחלטתה, ולאזן ביניהם בצורה נכונה. מתן משקל נמוך מדיי או גבוה מדיי, באופן קיצוני, לשיקול מסוים עלול להביא לפגם בהחלטה המנהלית".

עוד אמר המשנה ליועמ"שית בדיון: "מה שעומד על הפרק זה מתן 'אור ירוק' לממשלה, לראש הממשלה, לשריה ולנבחרי ציבור אחרים - ולהם בלבד - לקבל החלטות שרירותיות, כלומר החלטות שמתעלמות מעובדות ומשיקולים רלבנטיים או שנותנות משקל מוגזם באופן קיצוני לחשיבותם של שיקולים זניחים. אילו ההצעה הייתה מבקשת לטפל באופן אמיתי במורכבויות של עילת הסבירות, ובהחלט ישנן מורכבויות כאלה, היא הייתה עוסקת קודם כל בהגדרת חובת הסבירות במשפט המנהלי, ולא עושה זאת באמצעות תיקון לחוק יסוד: השפיטה".

"ההצעה אינה מתייחסת כלל לעקרון הבסיסי – עיגון חובת הסבירות, הגדרתה והתמודדות עם גבולותיה והמורכבות שלה", המשיך,"במקום זאת, ההצעה כוללת מרכיב אחד בלבד, בעל השלכות קשות ביותר - חסימה מוחלטת של ביקורת שיפוטית על החלטות בלתי סבירות, בהתבסס על זהות מקבל ההחלטה, וכל זאת ביחס להחלטות שמתקבלות על-ידי הדרג הממשלתי הגבוה ביותר, אשר מטיבן הן בעלות המשמעות הרבה ביותר לציבור. בהקשר הזה, ההצעה אינה מסתפקת בכך שבית המשפט לא ייתן צו בעילה של סבירות, אלא היא קובעת שהוא כלל לא ידון בסבירות ההחלטה".

"עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה היא כי המשמעות של 'החור השחור' הנורמטיבי שייווצר היא פגיעה קשה בערכים בסיסיים של הדמוקרטיה הישראלית - תקינות פעילות המנהל, טוהר המידות של השירות הציבורי, הגינותו של השלטון ביחסיו מול הפרט ובכלל, ושלטון החוק. חובת השלטון לנהוג בסבירות מהווה ערובה חשובה לשמירה על כל אלה. ביטולה, מבלי שמוצע תחליף אחר לשמירה על אותם עקרונות וערכים, יפגע ביכולתו של בית המשפט להגן על הפרט מפני שרירות שלטונית".

"הביטול אף יפגע ביכולת של הייעוץ המשפטי הציבורי לקדם את השמירה על שלטון החוק, שכן עילת הסבירות לא רק מאפשרת ביקורת שיפוטית בדיעבד על ההחלטה המנהלית, אלא היא גם מכוונת את הגורם המחליט בקבלת ההחלטה מלכתחילה. הלכה למעשה, במרבית המקרים בהם עומדות על הפרק החלטות שרירותיות ובלתי סבירות באופן קיצוני, הן 'נבלמות' לרוב עוד במהלך גיבושן, על-ידי אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה, המשמשים כשומרי סף מפני הפרת החובות המוטלות על הרשות המנהלית".

"לעמדתנו, אם כן, הצעה זו - אם תתקבל - תבטל ערובה חשובה המבטיחה שהשלטון יפעל בהגינות ובהיעדר שרירות כלפי הפרט", סיכם לימון, "היא תפגע פגיעה קשה בערכים דמוקרטים בסיסיים, כמו תקינות פעילות המנהל, טוהר המידות של השירות הציבורי, שלטון החוק ואמון הציבור. משכך, עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה היא שאין מקום לקידום ההצעה ולפיכך אנחנו מתנגדים לה".