לוחם מג"ב שירה למוות באיאד אל-חלאק: "צעקו בקשר שהוא מחבל"

בבית המשפט המחוזי בירושלים מעיד היום (שלישי) לוחם מג"ב הנאשם בגין המתתו בקלות דעת של איאד אל-חלאק, הנער עם הצרכים המיוחדים שנורה למוות בשנת 2020 בעיר העתיקה בירושלים, לאחר שנחשד כמחבל.

"כשקרה האירוע שירתתי חודש, חודש וחצי גג", סיפר הלוחם בן ה-22 בתחילת עדותו, "ביום האירוע קיבלתי תדרוך על ניסיונות פיגוע באותו יום. זו היתה תקופת רמדאן והדריכות היתה יותר גבוהה. גם רמדאן, גם קורונה וגם הר הבית סגור. כל אלו פוטניצאל לפיגועים".

"עליתי עם המפקד שלי לעמדה בשער האריות", הוסיף הלוחם, שהגיע לאולם עם מסכה כדי שלא יזהו אותו, "נכנסנו לעמדה ומיד איך שנכנסנו שומעים צרחה בקשר: מחבל. דרכנו נשקים, יצאנו מהעמדה וראינו שני שוטרים שאמרו לנו מחבל. התחלנו במרדף. פחד גדול, לחץ. אירוע מבצעי ראשון. התחילו צרחות על אקדח. מבחינתי הוא רוצח אנשים וכל אחד יכול למות".

עוד הוא העיד: "ראינו את המנוח. המפקד יורה. אני מבין שיש פה אירוע מסוכן. אני מבין שיש פה מחבל עם אקדח שמתחיל מסע הרג. פחד אחד גדול. עקפתי את המפקד ושמעתי צרחות של אישה. צרחות איומות. המחבל נכנס לחדר אשפה. נכנסתי אחריו. אני מזהה את האישה ואת המחבל. יריתי לעברו. הוא נפל לרצפה. צעקתי לו אל תזוז אל תזוז. הוא עשה חצי תנועה של קימה לכיווני ואני יורה שוב"

"מחבל מבחינתי זה מסע הרג. מבחינתי כל האירוע לקח כמה שניות. זה היה אירוע מהיר. הגיעו המון כוחות לאחר מכן וצעקתי להם אל תירו. הייתי בטוח שיש פה מחבל שרוצח אישה. מבחינתי הצלתי את האישה. בזמן אמת ידעתי שיש מחבל חמוש. לאחר מכן לא הייתי רגוע ולא ידעתי כל כך מה לעשות. נתנו לי מים להרגיע אותי. רק כשהגעתי למח"ש הבנתי שזה לא מחבל. עד אז במשך כמה שעות כולם ואני חושבים שמדובר במחבל".

"לא ידעתי מה זה מח"ש. לא ידעתי מה זו חקירה. הייתי מבוהל ומפוחד. במח"ש אמרו לי שזה בעל צרכים מיוחדים ולא מחבל. הייתי בהלם. בחקירה הייתי מבולבל. לחוץ. הייתי עייף. לא מרוכז. נתנו לי הרגשה שאני עבריין. לא לוחם. יש לי גם בעיות קשב וריכוז. רציתי לישון. הכול בלבל אותי. אמרתי לחוקר שאני לא מרוכז ושאני רוצה ללכת הביתה. הוא לא הסכים. המשיך לשאול שאלות. נעלבתי. מבחינתי התפקיד שלי היה לשמור גם על החוקרים".

"לא הבנתי מה הוא רוצה ממני, אמרתי להם שאני בשוק, שאני אחרי טירונות. ביקשתי שמישהו יבוא ויסביר לי. לפני השירות הייתי ספורטאי. הייתי בקבוצות מעורבות. שיחקתי גם במגזר הערבי וגם היהודי. פעלתי כפי שלימדו אותי. שמעתי צרחות, שמעתי אקדח וראיתי את המפקד שלי יורה. מבחינתי מדובר במחבל עם אקדח שמסכן אותי ואת הסובבים אותי".

"כמה מילים אישיות", אמר הלוחם לפני שהסתיימה עדתו והחלה החקירה הנגדית, "מדובר באירוע מצער אבל בזמן אמת ידעתי שמדובר במחבל עם אקדח שמאיים על אישה. רציתי להציל את האישה. כיום אני מאוים בדרגה 4. חברי כנסת יצאו נגדי. התגייסתי להיות לוחם ולשרת את המדינה. למה אני צריך לראות את אמא שלי בוכה?".

בתחילת חקירתו הנגדית שאלה התובעת את הלוחם מדוע בחקירתו הראשונה הוא לא הזכיר את הדיווח על כך שיש מחבל עם אקדח, אלא רק בחקירתו השנייה. "אלה מילים שונות אבל עם אותה משמעות", השיב הלוחם, "כל הזמן צעקו במהלך האירוע שיש מחבל עם אקדח. מבחינתי למחבל יכול להיות הכול ולכן אני אומר בחקירה הראשונה נשק קר או חם. מבחינתי אין הבדל מבחינת המשמעות. כל מי שהיה איתי באירוע יודע שיש פה מחבל עם אקדח".

"עוד לפני שהגענו לחדר אשפה ולפני הירי של המפקד שלי היה דיווח על אקדח. כל מי שהיה איתי באירוע אמר שפעלנו כי הבנו שיש מחבל עם אקדח. ברגע שהשוטרים אמרו לי שיש אקדח מבחינתי יש אקדח. בחקירה הראשונה שלי הייתי מבולבל. גם הבעיה שלי של הפרעה קשב וריכוז הפריעה לי"